גרצ'קין חוגג את השער מול הפועל תל אביב. יקבל קביעות? | צילום: ראובן שוורץ

דוד מתיאוס, בלם הפועל חדרה בעונה שעברה, היה המנטור של מקסים גרצ'קין, האיש שעליו הימר ניסו אביטן לעמדת המגן השמאלי בעונה המשוגעת של העולה החדשה. למתיאוס היה חשוב השבוע, כמי שמכיר מקרוב את גרצ'קין, להעביר מסר לצוות המקצועי של בית"ר. "אני לא מבין למה בית"ר מחפשת מגן שמאלי", הוא אומר.

"למקסים יש את כל החבילה. הוא מהיר, הוא טכני, הוא יודע לעשות הגנה, והוא אחד השחקנים עם הכושר הגופני הטוב ביותר בארץ. אני מבין שבמועדון כזה לחוץ קצת מפחיד לתת את המפתחות לילד בן 23, אבל בכדורגל לפעמים צריך לקחת סיכונים, אחרת, אם מועדון ירכוש רק שחקנים מוכחים לעולם לא יצמחו כאן כשרונות צעירים. שיחקתי נגד בית"ר לפני שבועיים במדי רעננה, ומקס עשה לנו שם את המוות על הקו. בסוף המשחק אמרתי לו: 'לא יפה ילד שאתה לא נותן כבוד למבוגרים ממך'. זה היה בצחוק כמובן".

מקסים גרצ'קין הגיע לבית"ר כתוכנית מגירה לעמדת המגן השמאלי, כשלכולם ברור שעל העמדה שלו יגיע זר. משא ומתן שלא צלח עם המגן הגרמני קווין וולץ מדואיסבורג, חוסר רצון של חוגג להחתים מגן שמאלי זר בנוסף לבלם זר והסולחה של סאן מנחם עם מכבי חיפה הפכו את גרצ'קין לאופציה היחידה של רוני לוי לעמדה הזו כרגע.

בית"ר תצרף מגן שמאלי עד תחילת הליגה, אבל בינתיים גרצ'קין עושה כאב ראש חיובי למאמן בנוגע למי שאמור לאייש את העמדה הזו. אגב, על גודל המצוקה של בית"ר בנוגע לתפקיד הזה תעיד העובדה שגרצ'קין, ששיחק פצוע ביום ראשון מול הפועל תל אביב, כבר לא יכול היה למשוך יותר, ובמקומו נכנס לשדה המשחק אופיר קריאף, שחקן שרגל שמאל היא הרגל החלשה שלו. הבעיה של גרצ'קין היא במפשעה. בחדרה מספרים שהבעיה הזו כרונית, שאפשר להסתדר איתה אבל לעיתים היא משביתה את השחקן לכמה ימי אימונים

גרצ'קין הגיע לארץ מאוקראינה בגיל שלוש, בן יחיד לאמו, שמגיעה לכל משחק אבל לא שולטת בעברית ומקסים משמש לה פה, עיניים ואוזניים. הוא התחיל לשחק בצפרירים חולון יחד עם שי קונסטנטין (בין הבתים שלהם הפרידה כניסה אחת). בגיל 15 עבר קונסטנטין לבני יהודה וגרצ'קין למכבי תל אביב, ששילמה עליו 10,000 שקל והבטיחה לחולון שתקבל 20,000 שקל נוספים אם המגן יגיע לבוגרים. מי ששלף את גרצ'קין הוא זיו אריה, היום מאמן הפועל קטמון ואז מאמן נערים ב' במכבי תל אביב. הפעולה הראשונה שאריה עשה היתה להפוך את גרצ'קין, שחקן כנף שמאל שלא הפסיק להרשית בחולון, למגן שמאלי.

"ילדים בגילים האלה לא אוהבים שמעבירים אותם לתפקידי הגנה, אבל מקס הוא ילד טוב ומנומס והוא לא התווכח. אתה רואה את הנתונים שלו: מהירות יציאה מהמקום וכושר גופני גבוה, ואתה מבין שהוא יכול לעשות את התפקיד הזה מצוין. בשנה הראשונה בנוער היה קשה לו לבוא לידי ביטוי כי לוקח לו זמן להיפתח, אבל בעונה השנייה כבר הבנו שיש לילד פוטנציאל".

במכבי, כמו תמיד, רצו שהילד ילך להתבשל במקום אחר, יצבור ניסיון ויחזור בשל. מי שקפץ על המציאה היה ליאור זדה, מאמן רמת השרון באותם ימים, והוא קלט את המגן. "הוא היה חריג גיל נוער במכבי תל אביב. הוא הגיע להשתפשף. הוא ילד נדיר, חינוך בלתי רגיל, שבא רק לעבוד. הוא בין השחקנים היחידים בקריירה שלי שהיה בא בסיום אימון ומשחק ושואל איפה הוא יכול להשתפר ומבקש שאנתח איתו את המשחק. הוא עובד אחרי אימונים, שקט עם הכדור. נקודת התורפה שלו היא באחד על אחד עם שחקנים מהירים, אבל הוא משפר את זה.

אני בטוח שהוא יכול להיות המגן המוביל בבית"ר, אבל צריך לקחת בחשבון שזה יבוא גם עם חוסר יציבות, כי זה תהליך ובבית"ר יצטרכו להכיל את זה. הוא יצטרך להיאבק על המקום אבל אפשר להמר עליו. בסך הכל כיף שיש שחקן כזה בחדר ההלבשה". 

מרמת השרון הגיע גרצ'קין לבית"ר תל אביב/רמלה, יחד עם מתן חוזז ויהונתן כהן. גרצ'קין לא התבלט יותר מדי בקבוצת הבת של מכבי, בעיקר משום שלא הצליח לפתח את החספוס של חבריו וכל משחק לא טוב או טעות בהגנה גרמו לו להוריד את הראש. הרגישות הזו נראתה גם במשחק גביע הטוטו של בית"ר נגד נס ציונה בטדי בשבוע שעבר, כשאחרי טעות בהגנה הוא מיהר לקבל צהוב. "ילד נדיר ושחקן עם פוטנציאל להיות אחד המגינים הטובים בליגה", אומר עליו עמיר תורג'מן, שאימן את הילד בבית"ר תל אביב/רמלה. "קשה לקבוע אם הוא מסוגל להיות המגן המוביל בבית"ר, אבל עד עכשיו הרושם הוא שהוא מסתדר מצוין כמגן השמאלי הראשון בבית"ר". 

בקיץ שעבר ניסו אביטן, שהשבוע ראה את גרצ'קין מנצח אותו בבעיטה מ־20 מטר במשחק גביע הטוטו מול הפועל תל אביב, הפך את העולם כדי להנחית אותו בהפועל חדרה. הילד עשה עונה טובה אף על פי שכל המחמאות הלכו לפלומיין, טאפוקו, קרארצב ואילון אלמוג. "זה ילד שבא מלמטה", אומר איציק טפירו, מנהל חדרה. "הוא היה ישן בעיר בדירה של חדר רק כדי להגיע לאימון ערב בזמן. אנחנו מתפללים בחדרה שהוא יצליח. שחקני כדורגל ככלל אין בהם אמונה, אבל הוא יצליח בגלל הלב הגדול שלו
"
כשהוא לא היה פותח בהרכב הוא היה אוכל את עצמו. היינו אומרים לו תיכנס לניסו אביטן, דבר איתו, אבל הוא היה מתבייש. כמה שחקנים אתה מכיר שעובדים בעבודות מזדמנות כדי להתקיים, אז הוא היה הולך למלצר. הוא היה עובד מסביב לשעון כדי להישאר כדורגלן. הצענו לו אחרי העונה האחרונה שדרוג מ־5,000  ל־14 אלף שקל, אבל חוגג שילש לו את השכר. באמצע העונה שעברה רצו אותו בסנט פטרסבורג כי יש לו דרכון רוסי, אבל זה לא הלך. זה השחקן היחיד שעזב את חדרה ולא הורדנו את התמונה שלו מחדר ההלבשה מרוב שאנחנו אוהבים אותו".