הגביע של הפועל ירושלים. צילום: עוז מועלם

"חמסה, חמסה, חמסה", "גביע, גביע, גביע", שאגו באקסטזה אלפי גרונות אדומים. גמר גביע המדינה בכדורסל הפגיש את הפועל ירושלים ומכבי ראשון לציון למשחק על כל הקופה

המחצית הראשונה הייתה מלאת תהפוכות, ואילו המחצית השניה הייתה מופע ראווה של הפועל, ובסיומה - שאגו האריות האדומים כי נגמר. הפועל ניצחה 67:82

לכאורה, הכרטיסים חולקו שווה בשווה בין הקבוצות, אך לצופה מן הצד התגנבה התחושה כאילו האדום שולט בארנה. כמאמר בני ישראל: נעשה – ניצחון על המגרש, ונשמע – את האוהדים

שני כוחות שווים הגיעו לארנה, אבל היציע האדום הסוער הוא שעשה את ההבדל וסלל את דרכה של הפועל לגביע נוסף. "יושב סופר את הדקות", "אני אדום בנשמה", "יאללה הפועל מלחמה". ככה עד לסיום המתוק

חוגגים. צילום: אורן אהרוני

קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים ניצחה את ראשון לציון וזכתה בגביע המדינה החמישי בתולדותיה. טבעי לסיים עם שירו הנפלא של עוזי חיטמן בפיו של שימי תבורי: "עוד סיפור אחד של אהבה", שהרי רק אוהדי הפועל יודעים באמת מה המשמעות של המילים "פעם את בוכה, ופעם את צוחקת". 

הפעם, ירושלמים יקרים - צעירי הבריגדה, אוהדים אדומים, חילונים, דתיים, חרדים וערבים, ואפילו בית"ריסטים בצהוב שחור – עבור כל אלה, הפעם את צוחקת, ירושלים

צחקי כל הדרך להנפת הגביע עם הנשיא. אני עוזב את החגיגות בשיאן כדי לישון לפני שאשתתף במהלך סוף השבוע באליפות ישראל למאסטרס בשחיה. יש גביע להפועל. אני הולך לישון וחיוך נסוך על פניי.