ג'ון אוגו. צילום: עוז מועלם

במקביל לחיפושים של בית"ר אחר קשר אחורי, בהנחה שחוגג יאשר את הבאתם של שני שחקנים, קשר אחורי וחלוץ (שאחד מהם יהיה חייב להיות ישראלי), לוי לוקח את קריאף בימים אלה כפרויקט. הוא מנסה להפוך אותו למספר 6 שכל כך חסר לבית"ר. זו כנראה אחת הסיבות לכך שבבית וגן דחו את פנייתו של ג'ון אוגו, שחקן הפועל באר שבע בעונה שעברה, שיצר קשר עם ראשי בית"ר דרך צד שלישי והציע את עצמו בסכומים לא גבוהים לחוגג ושות', ומדובר במי שעד לפני שנתיים היה הדפנסיבי המוביל בארץ. 

קריאף מודל 2020 הוא שחקן אחר מכפי שהתרגלנו, במובן החיובי של המילה. יותר בוגר, יותר מיושב, פחות נוטה להתפזר. רחוק מאוד ממה שאלי כהן השריף הגדיר פעם במילים "סוס פרא שצריך לאלף". השאלה הגדולה היא אם בגיל 28 קריאף יהיה מסוגל להכיל את כובד האחריות של להיות קשר אחורי משמעותי בבית"ר. על פניו אין סיבה שלא. בינתיים, וזו גם אנקדוטה, שווה לשים אליה לב, בכל פעם שקריאף מוצא את הרשת הוא עושה את זה בסטייל. גול מהסרטים נגד קרית שמונה בחוץ בסוף העונה שעברה, ושער ליורוספורט בתחילת השבוע מול ראשון לציון בגביע.

 קריאף. כל שער בצבע | צילום: אורן אהרוני

עד כמה הוא התבגר תעיד העובדה ששחקנים שהחמיאו לו על השער בגביע בסיום המשחק שמעו אותו אומר ברצינות תהומית: "העיקר שאנחנו בשמינית הגמר". כולם, גם החברים שאיתם גדל ביציע המזרחי, רוצים לראות את קריאף מטביע חותם סוף סוף. עכשיו זה ברגליים שלו. את הרוח הגבית מהמאמן ומהיציעים כבר יש לו.