ערן לוי. צילום:ראובן שוורץ

אחרי שנורדיה סיימה בתיקו אפס מרדים בקרית גת מגיעים אליה היום לטדי המיליונרים של אשדוד עם שלומי ארביטמן, אבירם ברוכיאן ועידן שריקי

לפני כחודשיים יצאה בית"ר נורדיה לקרית גת למשחק גביע ורשמה את אחד המשחקים המשוגעים בתולדותיה, עם שבעה שערים (2:5 ירושלמי), שישה אדומים (כאן הקרית גתים הובילו עם ארבעה) ואינספור אירועים לפנתיאון. בשישי האחרון הקבוצות נפגשו שוב במסגרת הליגה למשחק שהיה תמונת נגטיב של המשחק ההוא: אפס שערים, אפס מורחקים, מעט מאוד מצבים ומעט מאוד לכתוב עליו. המאמנים ציון זקן ועידן הררי יתנחמו בוודאי במשחק ללא ספיגה, בנקודה שהקפיצה את הקבוצה למקום ה־11 (במרחק ביטחון של שש נקודות מהקו האדום) ובעובדה שלא הפסידו מול קבוצה שבסיבוב הראשון ניצחה בטדי

אבל קשה להתעלם מכך שנורדיה של השנה סובלת מאוזלת רגל משוועת בכל מה שקשור להבקעת שערים. אחרי שבשבועיים האחרונים החלוצים הטריים שהגיעון בינואר, נאור אסרף וליאור עדיקה, עשו הבדל והכריעו משחקים, השבוע חזרה הקבוצה למתכונת המוכרת וכמעט שלא סיכנה את השער. דייוויד גומז, מי שהיה אמור להיות אחד מבכירי השחקנים בקבוצה, אומנם ממשיך לקבל אשראי בלתי נגמר בהרכב, אבל גם השבוע סגר 90 דקות בלי לאיים על השער. אמסי גובזה, מלך השערים של הקבוצה, לא הבקיע כבר מאוקטובר. אבי יוסף, שהולך וממצב את עצמו כבעל הבית בקישור, משחק הרחק באזור עיגול האמצע. ואילו השחקנים הצעירים שהגיעו מבית וגן - יעקב מזרחי, יוראי מליח ודור קונסטנטינוס - מגלים אומנם יכולת מעודדת ומשתפרים משבוע לשבוע אבל לא מצליחים להוות פקטור בכל מה שקשור לאיום על השער

מול קבוצות כמו קרית גת, שעריים ובית"ר כפר סבא הסדר ההגנתי שהכניסו המאמנים מאז שהחליפו את שלומי עמר הספיק כדי לייצר רצף של שבע נקודות רצופות, אבל היום (13:00, טדי) הקבוצה תידרש להרבה יותר אם ברצונה לצאת בחיים מהמפגש מול חבורת המיליונרים של הפועל אדומים אשדוד. הקבוצה, שהחלה את העונה בגמגום ובסיבוב הראשון הפסידה לנורדיה 4:3 באצטדיון הי"א, ייצבה את עצמה בינתיים כקבוצת צמרת לכל דבר, עם המאמן גילי לנדאו על הקווים ותותחים כמו עידן שריקי, שלומי ארביטמן, אבירם ברוכיאן, רחמים צ'קול ודוד רביבו על הדשא.

"איזה מזל שיוסי ליפקין התעקש לבשל את המהלך הזה להביא את ערן". את המשפט הזה אמר מנכ"ל הפועל קטמון אורי שרצקי לסובבים אותו, דקה אחרי שריקת הסיום בכפר סבא, ששחררה הרבה אוויר בקרב אנשי קטמון שאחרי המשחק הזה נדמה היה שירדה להם אבן ענקית מהלב. הרעיון להנחית כאן את לוי נולד אצל ליפקין כבר בסדקים הראשונים שלו מול בית"ר.

בשנה שעברה הוא ניסה לבשל את אותו מהלך כשיוסי בניון עזב את בית"ר ופנה לחברו הקרוב של מספר 15, שוקי נגר. בניון באמצעות נגר הודה על ההצעה אבל דחה אותה על הסף.

ליפקין התקשר לפני שבועיים לשי אהרון ואמר לו: "תביא את ערן". אהרון היה סקפטי: "לא יודע אם זה מה שהוא רוצה אבל אבדוק". בשיחה אקראית ביניהם (לא נקבעה פגישה, השניים חברים ונקלעו לאותו מקום) לוי הסביר לאהרון שהליגה שבה הוא משחק פחות רלוונטית, שהוא רוצה להתפרנס וליהנות מכדורגל. בעניין הזה דין הפועל תל אביב כדין קטמון והפועל עכו. העובדה שקטמון בעמדת זינוק לליגת העל, שיותר מדי דברים מזכירים ללוי את החיבור שלו למכבי נתניה, שהפך לסנסציוני, כל אלה עושים לו חשק להגיע. ליפקין התקשר לבני סיון, שהודיע מיד שיירתם גם הוא למהלך אבל שאל: "נראה לך שלוי ירצה לבוא?" אבל ליפקין הוא מענטש ירושלמי שחושב בשיטה האמריקאית, רוצה לשאוף בגדול, או במילותיו: "נזרוק את החכה כדי לתפוס דג משמעותי. נחשוב בגדול ויהיה טוב. הקבוצה הזו צריכה שובר שוויון".

כששמע ליפקין שבית"ר קצת מערימה קשיים על שחרורו של לוי הוא שחרר משפט גדול בפורומים סגורים: "ביום המכירה הראשון של הכרטיסים לדרבי עם קטמון הם יוציאו את הכסף של ערן. זו העיסקה הכי משתלמת שיכולה להיות מבחינתם".

בתוך כל המורכבות הזו של עיסקת לוי היה גם המאמן ליאור זדה. הוא נשאל אם יוכל להכיל טראבל מייקר מסובך כמו לוי, שיכול להרים חדר הלבשה ויכול גם לפורר אותו עד היסוד. זדה היום במצב שבו גם רחל עזריה ממפלגת כולנו ואוהדת קטמון תוכל לעזור לו מקצועית והוא ישמח שתצטרף. הוא לא רואה כלום בעיניים פרט להשגת המטרה. "תביאו אותו שיעלה אותנו ליגה", אמר לאנשי קטמון. "עם מה שאני אצטרך להתמודד בדרך אין לי בעיה. הכול שווה כדי שהמועדון הזה יגיע לאן שהוא צריך".

קטמון של העונה, כמו זו של ליגה א', היא אישה בהריון שהדבר היחיד שעומד לנגד עיניה הוא לחזור הביתה בידיים מלאות. בחודשיים האחרונים ההריון הזה הסתבך, עד כדי חרדות אמיתיות בנוגע למה שיהיה בסופו. לוי הוא הרופא המומחה שאמור לפתור כל פלונטר אפשרי. מהרגע הראשון שנחת בקטמון, אומרים במועדון, השחקנים והצוות מסתכלים עליו כעל מושיע. כולם צמאים לשמוע ממנו, מתייחסים לגערות שלו כדברי חכמים, מסתכלים עליו.

אבל זה לא רק הדריבל, הבעיטה והבישול הנפלא לעדן דהן, שהכריעו משחק של שש נקודות, שעושים את ההבדל. זו חוכמת הכדורגל לקחת את הכדור לכיוון נקודת הקרן, צריך לקחת את הנקודות בכוח, זו אפילו הכתף שהעיפה את קובי מויאל בחימום, באקט שהתחיל כדרך לשמור על כושר ועל גיבוש והפך לסרטון עתיר רייטינג ברשת. כי לוי לא בא לתת כתף, הוא בא להעיף כל מה שיעמוד בדרכה של קטמון לליגת העל. הכניסה הלא מכוונת במויאל הראתה כמה עוצמה ורעב יש לו מהרגע שבו חצה את הכביש מבית וגן למגרש מבט.

× × ×

ליפקין ישב בביתו במיאמי עם בני משפחתו ביום ראשון וצפה במשחק של קטמון מול כפר סבא. כמו כל אנשי קטמון הוא היה במתח שיא אבל רווה הרבה נחת עוד לפני שריקת הסיום. ההבאה של לוי היא אבן דרך בתולדותיה של קטמון, שכל הזמן חיה בפער שבין מועדון נהדר וקהילתי ומכיל ומשב רוח מרענן בכדורגל הישראלי אבל גם יותר מדי הילד טוב של הענף

לוי מסמל, גם בגילו, את החלק האחר של קטמון, זה של ליפקין ובני סיון, שחושבים ביזנס, שרוצים להיות וינרים, שלא מוכנים להיכנע לשיקולי תקציב ולממדי המועדון. כדי לנצח צריך שחקנים שוברי שוויון, צריך את האקס פקטור שיעשה את ההבדל בין עוד עונת כמעט לכיבוש היעד. סיון, חובב טניס ידוע, קורא לזה 'מאצ' פוינט'. ליפקין, איש עסקים ממיאמי, אוהב לומר: "אם אתה מנצח אתה לא צריך להסביר. אם אתה מתחיל להסביר סימן שיש לנו בעיה". 

בתוך כל זה נכנס כמובן זדה. ביום ראשון בלילה הוא היה אמור כנראה במקרה של הפסד ללכת הביתה. אבל זדה מספיק חכם כדי לזוז טיפה הצידה מהפריים כדי להשיג את המטרה. היו לו כל הסיבות שבעולם להכניס את לוי למשחק ביום ראשון בהדרגה, לא לוותר על עקרונות משחק של עונה שלמה לטובת הכוכב החדש. אבל מה שזדה עשה זה הפוך לגמרי. הוא פשוט הסביר לשחקנים שלו במשך שלושה ימים מה הם צריכים לעשות כדי לעזור ללוי להפוך את המשחק הזה למשחק שלו. במילים אחרות: את מה שדראפיץ' וברדה עשו בנתניה כשבנו סגל שלם כדי להפיק מלוי את המקסימום זדה עשה בראשון האחרון כשביקש משחקניו לפנות ללוי שטחים, לחפש אותו בכל מהלך התקפי, וכמו בכדורסל לתת לו להיות הרכז של קטמון, זה שממנו מתחיל מהלך ואצלו הוא גם מסתיים.

הציוות של לוי בשפיץ, או יותר נכון כשחקן החופשי שעושה ככל העולה על רוחו, נועד להעביר את המסר שלפיו הקבוצה הזו שלו, משהו שלוי היה צמא לו עוד מהפגישה הראשונה שלו בבית וגן עם גיא לוזון. "לא היה בקטמון מנהיג כזה. ספק אם היה שחקן בסדר הגודל הזה, והוא אמור להיות, בלי שום קלישאות, זה שלוקח אותנו על הגב לליגת העל. נכון שיש כאן קבוצה שלמה, אבל ברור לגמרי מי האיש בפרונט, כמו להבדיל כמובן מסי בברצלונה או רונאלדו ביובנטוס. היו פה שחקנים גדולים ומוכחים כמו שי אהרון וכמו אבירם ברוכיאן, אבל שחקן שבגילו ובמעמדו מתאים לרמות הגבוהות של ליגת העל ובוחר או מתפשר על קבוצה בליגה הלאומית, זה עוד לא היה" אומרים בקטמון

בסיום המשחק בכפר סבא, כשכל הסופרלטיבים האפשריים זרמו לכיוונו של לוי, הוא ביקש להגיד: "אני נותן תשובות על הדשא". ליפקין שלח לו הודעה עם המילה "מברוכ", אחרים בקטמון אמרו לו: "כמה טוב שבאת". לוי הלך למשמרת לילה אצל הבן הטרי שלו. הוא בטח סיפר לו שהחיים בכדורגל הישראלי, בייחוד של אביו של העולל הטרי, הם כמו החיים של התינוק: במקום אחד לא מבינים למה אתה כל הזמן בוכה, במקום אחר מרימים אותך על הידיים. בואו נקווה בשביל לוי וקטמון שבסיום העונה לכולם תהיה סיבה להרים אותו על הכתפיים, הגם שמדובר במשימה לא פשוטה בכלל.   ביום שני תארח קטמון את נס ציונה, לוי ינסה, הפעם בטדי, לעשות שוב את ההבדל