דוד קלטינס. צילום: עוז מועלם

בשבוע שעבר, כשמשה חוגג ואלונה ברקת התחילו לנסות לתפור את עיסקת מיכאל אוחנה, וברקת הציעה ארבעה מיליוני שקלים עבור דוד קלטינס ונדחתה על הסף, אמר חוגג בשיחות סגורות את הנבואה הבאה שהגשימה את עצמה: "אם אלונה רוצה את קלטינס שתשים על השולחן 1.5 מיליון יורו על חצי מהכרטיס". למרות כל תיאוריות הקונספירציה ובלי קשר לעובדה שחוגג איים שיגיש תביעת דיבה נגד כל מי שיטען שהעיסקה של אוחנה וקלטינס היא למעשה במסווה של טרייד אין שבו חילופי השחקנים כבר נסגרו בחמישי שעבר בחצות, בבית"ר נשבעו השבוע שלא היה כאן שום סיכום מוקדם ושללו על הסף לחישות באוזן בין אלי ואלונה ברקת לחוגג. "זו תיאוריה שמצוצה מהאצבע", אמרו בבית וגן.

"הרי אם קלטינס היה מקבל את ההצעה לחוזה חדש מעבר שלו לבאר שבע לא היה רלוונטי. ואם חוגג היה מנסה להראות לו את הדרך החוצה ו'למלכד' אותו, הוא היה מציע לו פחות ממה שהציע בפועל כדי ללכת על בטוח ולסגור עליו מכל הכיוונים". 

גורמים בבאר שבע טוענים שהגברת הראשונה הקפיצה את ההצעה על קלטינס מכיוון שאלמוג כהן חמק לה מבין האצבעות למכבי נתניה ותוכנית המגירה של באר שבע, מהרגע הראשון לשים את היד על עלי מוחמד, לא היתה רלוונטית, ראשית כי הוא כבר סגר בבית"ר לפני שבועיים ושנית כי יש עדיין דם רע בין ברקת לאייל סגל בעקבות עיסקת דיא סבע וגיא מלמד. ביום שבו אלמוג כהן חתם בנתניה ברקת מיהרה להנחית את עדן שמיר אבל לא היתה שלמה לגמרי. היא רצתה, כמובן בעקבות שיחה עם ברק בכר, שחקן ורסטילי שיכול לסגור את הפינה של הקשר האחורי, המגן הימני (בן ביטון פצוע) והבלם (חתאם אל חמיד בוחן הצעות מאירופה). 

המשא ומתן עם קלטינס לא נעשה באותו להט שתקף את חוגג כשהלך לסגור את עיסקת מוחמד ואוחנה. אולי משום שהוא פחות מחזיק מקלטינס ובעיקר משום שחוגג רואה כדורגל כמו שעושים בחירות בשכונה ביום שישי בצהריים. הוא קופץ על מה שסקסי, על מי שיודע לעשות דריבל, על מי שהשם שלו מוכר מינויים. אוחנה ומוחמד אלה שני שמות שמרעידים את אמות הסיפים. הראשון בגלל ההקשר המתבקש לסמל מספר אחד בתולדות בית"ר, השני בגלל הקונטקסט הפוליטי ושבירת הטאבו. קלטינס תודעתית הוא שחקן אפור. הוא במידה רבה המובן מאליו

כשבוחנים את ההצעה שניתנה לקלטינס, אפשר להתסכל עליה משני היבטים. הראשון: הצעה מכובדת בה קלטינס ישדורג החל מהעונה שאחרי העונה הבאה, משכר של 30 אלף שקל לחודש לפני נקודות ב־40 אחוז ל־42 אלף שקל בחודש לפני נקודות. ההתסכלות השניה היא: למה בעל בית שמסוגל ברגע אחד לשלם למעלה מארבעה מליוני יורו ביחד על עלי מוחמד ומיכאל אוחנה לא מסדר בחיים את הנכס מספר אחד בבית וגן שדם בית"רי זורם בעורקיו?

בצד של בית"ר טוענים: "אלונה ברקת הציעה ארבעה מיליון שקלים ודחינו אותה על הסף. אם קלטינס היה מקבל את ההצעה לחוזה היינו מוותרים גם על ההצעה שלה לרכישת חצי כרטיס במיליון וחצי יורו (שישה מיליוני שקלים) אבל יש גבול. בעל הבית לא יכול רק להוציא כסף בכיוון אחד. אנחנו אוהבים את קלטינס אבל צריך לנהל פה מועדון. לא היה עדיין בהיסטוריה של בית"ר שחקן שנמכר בסכום כזה. 'עיסקת המאה', של טביב בה מכר למכבי תל אביב את שלומי אזולאי ואלי דסה בתשעה מיליוני שקלים, שולמה עבור שני שחקנים ומאה אחוז מהם. מגיע הרגע שבו אנחנו לא יכולים להגיד לא לסכומי כסף כאלה".בצד של קלטינס שומעים את הדברים ולא ממש אוהבים בלשון המעטה את המסר מכיוון בית וגן. "רמזו לדוד שבשביל הצעה טובה הוא יימכר. בתוך שעות ספורות מאז שהוא סירב לחוזה, כבר נסגרה העסקה עם באר שבע עניין שמעלה תהיות. איזה מן דבר זה שמציעים שדרוג מהעונה הבאה? למה המועדון במצוקה כלכלית? הוא עוזב בלב כבד, מרגיש שהראו לו את הדלת". 

"הוא יחכה לינואר

לאורך כל המשא ומתן בין בית"ר לקלטינס, בני המשפחה שלו שלפו את השוט הבא: "אם צריך הוא יחכה לינואר ויילך מבית"ר ללא תמורה". זה אולי לגיטימי אבל גם הבטיח מלחמת בוץ בין בית"ר לשחקן כי אם קלטינס היה נשאר בלי חוזה ארוך טווח, בית וגן הוא עושים הכל כדי למרר את חייו החל משעות אימונים לא הגיוניות כפי שקורה בבאר שבע עם קבוצת המנודים ודרך ישיבה ביציע במשך חצי שנה, ואז נראה איזו קבוצה היתה שמה על קלטינס את היד אחרי כל כך הרבה זמן בלי כדורגל. אבל בבית"ר לא רצו להגיע לשם. זה היה מבחינתם לשפוך את התינוק עם המים, להינזק תדמיתית.  

לאורך כל הדיאלוג עם נציגי קלטינס הובהר לו שבלי חוזה חדש הוא יימכר או יעלה אחר כבוד ליציע. ההצעה של חוגג היתה 140 אלף דולר בחוזה לעונה הנוכחית שכבר חתום, 180 אלף דולר בעונה שאחרי זו שבאה עלינו לטובה 200 אלף דולר בעונה השלישית ו־220 אלף דולר בעונה החמישית. בסך הכל 740 אלף דולר לחמש שנים. חוגג שרטט לקלטינס שני קוים אדומים. הראשון: לא תחתום על חוזה חדש לא תראה דקת דשא. השני: נשבעתי אחרי העונה האחרונה שאף אחד לא יקבל שדרוג ואני לא אזוז מזה. גם אם המחיר יהיה לאבד שחקן כזה או אחר. אני שילמתי מחיר כבד על העונה האחרונה. גם אתם השחקנים צריכים לתת את הדין.    

בבאר שבע, קלטינס ירוויח 1.1 מיליון דולר לחמש שנים, אבל, ויש כאן אבל גדול, הרבה ערכים מוספים ייגרעו מקלטינס. למשל: דרך בית"ר יהיה לו יותר קל לצאת לאירופה. באר שבע הוכיחה כבר שאחרי עונה אחת לא מוצלחת היא ממהרת להיפטר משחקנים שלה או לנדות אותה. בבית"ר קלטינס הוא קונצזוס, חביב הקהל. הוא עוזב חממה לטובת הלא נודע

כשקלטינס בחן את היתרונות, היו לו שנייים שנאחז בהן: הכסף והעובדה שבת הזוג שלו שרון אייזנברג היא באר שבעית והזוג יתגורר בעיר הדרומית קרוב למשפחתה. אייזנברג ואמא של קלטינס פלורי היו מאד דומיננטיות בכל מהלך משא ומתן עם בית"ר וגם בהחלטה לעבור לבאר שבע. אם יש משהו שמנע עד היום מקלטינס לממש את הפוטנציאל שלו זו העובדה שהוא מקשיב לשתי הנשים החשובות של חייו. הן ראו מול העיניים 'סטרקילי ביזנס': ההערכה לקלטינס שבאה לידי ביטוי במזומנים. השאלה הגדולה היא אם קלטינס יסבול ממחסום שער הגיא כמו חן עזריאל אבירם ברוכיאן אופיר קריאף וקובי מויאל  או  ישבור אותו כמו ריקן איינבינדר ועידן טל? מה שבטוח הקהל של באר שבע לא ייתן לילד אפילו דקה אחת של חסד. גם לא המועדון ששילם עליו כל כך הרבה כסף, תשאלו את מיכאל אוחנה שהיה כלוא בכלוב הזהב הזה שנתיים וחצי.

העזיבה של קלטינס השבוע את בית"ר, מטרידה כי גם אם כלכלית מדובר באקזיט משתלם, התחושה היא שאחרי האופוריה שחוויינו עם ההחתמות של מוחמד ואוחנה, לפיה בית"ר חוזרת (להסתכל לפחות על הנייר) בלבן של העיניים של מכבי תל אביב באר שבע וחיפה, במיוחד אחרי ההתנהלות ההומלסית של אלי טביב, השבוע חזרנו אחורה. "עניי עירך קודמים" כתוב במקורות, משפט שחוגג מכיר מצוין. אנחנו לא רוצים מוחמדים ואוחנות במקום שחקנים שגדלו מגיל 10 בבית וגן והם מוגדרים כעתיד של המועדון. אנחנו רוצים שילוב מנצח של גם וגם. דור מיכה במכבי תל אביב הצליח רק העונה להיות שחקן העונה כי המערכת בקריית שלום התעקשה לטפח אותו. אלי טביב גירש מפה את ברוכיאן, ריקן, הרוש ועוד כמה. דוקא אצל חוגג זה היה צריך להיות אחרת. מיליון וחצי יורו בקבוצה של 70 ומשהו מיליון שקל לא שווים את כאב הלב הזה.    

לדבר ירושלמית 

אנחנו מאמינים לחוגג כשהוא חוזר ואומר שהיה רוצה שקלטינס יישאר אבל המציאות שינתה לו את סדר העדיפויות. מה שמטריד זו המסקנה של בעל הבית, כבר לפני מספר שבועות שאחד משני שחקני הבית של בית"ר (כחילה לא גר כאן יותר) הכי משמעותיים, קלטינס ודן איינבינדר, אחד מהם יצטרך לפנות את מקומו כדי לפנות לחוגג מהתקציב. העובדה שאיינבינדר מרוויח בבית"ר 300 אלף דולר בעונה לא נוחה לחוגג והוא היה שמח למצוא לכך פתרון. השבוע בדקו מאזור יעקב שחר את האפשרות לצרף את קשר בית"ר, אבל העניין הזה נקטע באיבו כשמרקו בלבול גילה חוסר התלהבות מול הבוס שלו לגבי מספר 9 של בית"ר, תוסיפו לכך את העובדה שאייניבנדר גם הוצע למכבי נתניה במסגרת עיסקת עלי מוחמד ושבבית וגן גוברים הקולות לדרוש מאייניבנדר לקצץ בחוזהו (ענין שכנראה יירד מהפרק אחרי המכירה של קלטינס) ותבינו שחוגג, הראשון מאז ומעולם שבונה כאן מחלקת נוער לתפארת בתקציב שנתי שגבוה יותר ממרבית קבוצות הליגה הלאומית, לא ממש מדבר ירושלמית. ואולי בכלל כולנו נאיביים. חוגג קיבל הרבה יותר מהערך ששווה הנכס.  פה זה מתחיל ופה זה נגמר. סטנימנטים? לא בבית ספרנו.

שמיכה קצרה 

מהרגע בו שיתף חוגג את אלי אוחנה ויוסי בניון בהצעה מבאר שבע, הוא שמע את שניהם אומרים משפט שהוא משפט מפתח בעתידו של חוגג בבית"ר. "אנחנו יכולים להגיד לך מה נכון ומה לא נכון מקצועית אבל לעולם לא נתערב בשיקולים שלך שזה מגיע לכסף. זה כסף שלך, אתה בעל הבית ורק אתה תחליט איזו עיסקאות כדאיות לך".

אז העזיבה של קלטינס אמנם עברה במסדרונות בית וגן בלי דרמות, כי המרקם האנושי שיש היום בצוות המקצועי של בית"ר, בניגוד לאוהדים שעובדים ממאה אחוז רגש, מסתכל על התמונה הכוללת של המועדון אבל רוני לוי למשל לא הסתיר את מורת רוחו מהמהלך הזה. לוי מסתכל היום על הסגל שיש לו והוא לא אוהב את מה שהוא רואה, למרות שהוא מסרב להתלונן בקול ומעדיף להשקיע את כל האנרגיות שלו במציאת פתרונות. חסר לו למאמן בית"ר, בלם בעל שיעור קומה כי טל בן חיים נמצא כפסע מסיום הקריירה ואור זהבי עדיין לא מבושל דיו כדי להוביל חוליית הגנה למאבקי אליפות. בעמדת המגן השמאלי יש לבית"ר בור עצום ובעמדת המגן הימני יש ללוי את המגן הכי טוב בארץ, אנטואן קונטה שבקושי שיחק עונה שלמה ואת שי קונטסנטין שאף אחד לא יודע אם הוא מספיק איכותי כדי לשדרג את בית"ר לצמרת הגבוהה.

הלאה: עלי מוחמד זה רכש פנטסטי אבל לא בטוח שיש לו גיבוי אחרי העזיבה של קלטינס מה גם שהוא לא מספר 6 קלאסי. בחלק הקדמי בכנפיים, בית"ר צריכה שני כדורים בכל משחק כי תנסו אתם לאלף גם את לוי גארסיה (תעלומה), גם את פרדי פלומיין שמאוהב בכדור, גם את עידן ורד ועוד לא דיברנו על גדי קינדה. בעמדת החלוץ, לשלומי אזולאי ואנתוני וראן לא יהיה את הלוקסוס לסבול מתקופות יובש בהבקעה כי אז אנחנו בצרות. את כל זה, לוי צריך לסדר ועכשיו משום מקום גם למצוא פתרון לחור של קלטינס, חור שהרבה יותר כואב למי שעדיין מחפש רומנטיקה וזהות כשהוא מגיע לטדי.