אוהדי בית"ר. צילום: עוז מעולם

"גם אם נעפיל לפלייאוף העליון בדרך נס, ואפילו נעשה את הבלתי ייאמן ונגיע לאירופה, הקבוצה הזו חולה. היא חולה כי במקום שיהיו בה 80 אחוז שחקנים שהם גברים שאפשר לצאת איתם למלחמה ומספיק מוכשרים ולידם יהיו עוד 20 אחוז של חלק יחסי קטן של שחקנים עם אגו וקצת טראבל מייקרים, הסגל כאן הפוך. החלק הארי הוא של שחקנים סוליסטיים עמוסים באגו וכאלה שלא רואים כלום מעבר לעצמם". את הדברים האלה אמר השבוע שחקן בכיר בבית"ר, וזה הכישלון הגדול של חוגג וגם של קלינגר.

לא נבקר את המאמן על מה שקיבל מן המוכן. אבל הוא נכשל בענק, לפני הירידה ליכולת על כר הדשא, בעובדה שיש לו קבוצה שבה אף אחד לא יודע מהי קבוצתיות וערבות הדדית. תבדקו כמה פעמים השנה שחקנים לקחו את הכדור ולעסו אותו וסירבו לשחרר אותו; כמה פעמים בית"ר הבקיעה שער בצורה מסודרת דרך הנעת כדור ולא בזכות כישרון אישי; תנסו למצוא מקרה אחד שבו שחקן אחד בא לקבל את הכדור כשהוא יורד אחורה ולא נשאר תקוע בחצי של היריבה כי מה שמעניין אותו זה להבקיע גול.

אבל לפני כל אלה, בסגל שבו שחקן אחד מסתבך בפלילים עם דקירה ולאחר מכן נעצר משום ששבר מראה בבית מלון תחת זהות מזויפת; בסגל שבו לאבא של שחקן בכיר יש כל שני וחמישי הגיגים על טיב הסגל ועוזר המאמן; בסגל שבו שחקן זר ויקר מאחר לאימונים ונזרק ושחקנים שהם חלק מהזמן פרזנטורים ובחלק השני מפרסמים סטטוסים כמובילי דעת קהל - אתם מבינים שיש לנו כאן עסק עם פ.צ. הוליווד, לא עם קבוצת כדורגל שמבינה שהתכנסנו כאן כדי לנצח

גם אם קלינגר הצליח איכשהו לטפל בחדר ההלבשה המקולקל שלו, הבעיה שלו היא שהוא יותר מדי פעמים השנה התנהל כמו אסטרטג פוליטי ופחות כמו מאמן כדורגל, ההחלטה לסרס את עידן ורד, שהתחנן אליו להיות מוצב בצד ימין של הקישור, ולהעדיף על פניו את בוזגלו למשל. סתם לצורך המחשה, בשני המשחקים האחרונים מול רעננה ומול נתניה, כשבוזגלו לא על הדשא, ורד כבש פעם אחת (בנתניה) והביא לשער העצמי של אורמוש מרעננה שבוע קודם לכן. וקיימת ההתעקשות בשבת האחרונה על גדי קינדה, ההתנהלות באימונים שלפיה מי שהמאמן לא סופר אותו לא זוכה אפילו ליחס מינימלי (במשחקי אימון פנימיים קלינגר שורק לסיום רק כשההרכב הראשון מוביל ואז מנצח ומעכב את האימון אם ההרכב השני מוביל, עד שהפייבוריטים שלו משווים), ההחלטה להעלים את אופיר קריאף וטל כחילה (זכותו של המאמן לא להחזיק מהם אבל אם כך שישחרר אותם).  

הסנגוריה שלימדו ביום ראשון בוזגלו וטל בן חיים על המאמן היא לא יותר מפתטית. "אני רואה שכולם מחפשים אשמים אבל האחריות עלינו בלבד", כתב בוזגלו. והדברים שאמר עו"ד טל בן חיים: "אני לא מקבל את הפלת האשמה על המאמן. זה הכי קל ובעיקר לא נכון". יופי, חברים, נהייתם פרשנים. אבל אולי במקום לתת ציונים ולהיות פובליציסטיים תספקו את הסחורה על המגרש. או כפי שאמר שחקן בכיר במועדון: "אם המאמן צריך גיבוי מהשחקנים שלו אז כולם מבינים לבד שיש כאן בעיה. וחוץ מזה, אם כבר לעשות לקלינגר מפגן תמיכה, איפה עוד 23 שחקנים שיגבו אותו?" 

שלא תטעו, בניגוד למשל לימי גיא לוזון, אין בחדר ההלבשה איבה מצד השחקנים כלפי המאמן. אם בימי לוזון היה מי שספר את הדקות עד שיעזוב את בית וגן, לאף אחד כמעט אין אספירציות לראות את קלינגר מפוטר. זה קצת יותר מורכב וקצת יותר עמוק מזה, כי רובם לפחות פשוט לא מאמינים שהוא המפקד שיוביל אותם לנצח את המלחמה, לא של העונה הזאת ולא את זו של העונה הבאה

"גם בלי מאמן לא יכול להיות שבנתניה במשך 90 דקות אנחנו לא עושים אפילו פאול אחד. איפה כל הכוכבים הגדולים האלה שהפציצו מחירים בקיץ ועכשיו כמו תינוקות הם מתחבאים מאחורי המאמן?" שאלו בבית וגן

חוגג עושה בימים אלה בהונג קונג חשבון נפש. הוא לא מבין איך קלינגר בשיחה הראשונה ביניהם דיבר על פלייאוף עליון ואירופה, לא קולט איך וודוץ' ואנאן הם שני שחקנים שמקבלים ממנו משכורת, לא מאמין שהמאמן דחק בו להחתים כבר עכשיו את שטקוס מהפועל חיפה, כשאיתמר ניצן הוא החוליה הכי יציבה בבית"ר. אלה הם דברים שמרחיקים את קלינגר מהמשך ההתקשרות עם בית"ר. אבל קלינגר הוא איש של אינסטנט. משחק אחד גדול מחר או במהלך הפלייאוף התחתון, והוא ידאג לעבוד שעות נוספות כדי להפוך את דעת הקהל לטובתו. את דעת הקהל  ואת דעתו של חוגג