Yona. צילום: אביטל הירש

שם: יונה שניצר -  Yona, Opie

מתקלט ב: קקטוס 9, בשושנה ובפרדי למון. 

מי אני: חייתי סביב ירושלים כל חיי ומתעסק במוזיקה קרוב ל־15 שנה, אבל כנגן ולא כמתקלט. לפני שנה וחצי, כשפתחו מחדש את השושנה, ג'קי הציע שאקח ערב אחד בשבוע שבו אני אהיה אחראי על התוכן.

הייתי בקטע של תקליטים כבר כמה שנים וחשבתי על רעיון שאביא פטיפון וכמה תקליטים שבאים לי בטוב באותו שבוע ופשוט אשמיע אותם מההתחלה עד הסוף בזמן שאני יושב על הבר וחופר למי שרק יסכים לשמוע על אהבתי למה שמתנגן. אחרי כמה חודשים השושנה הרימו את הכפפה וקנו זוג פטיפונים כך שהיה אפשר לעבור במהירות בין שירים בתקליטים שונים והתחלתי ללמוד קצת על עולם התקלוט הווינילי, ולהגיע לבר להתאמן מתי שיכולתי. זה שאני לא משתמש במחשב מצריך דיוק וריכוז שאני חייב להודות שקצת זלזלתי בהם לפני שניסיתי.

דברים התגלגלו ופתאום מצאתי את עצמי מתקלט פעמיים או שלוש בשבוע ברחבי ירושלים. אף פעם לא אפסיק ליהנות מאיך שאנשים נגנבים כשהם קולטים שהמוזיקה שהם שומעים בוקעת מתקליטים.

בדרינק: אם שותים אז ויסקי עם קרח.

בתקליטייה: אני בחור די שקט, והמאבק הפנימי שלי הוא תמיד בין הרצון לשים את השירים שמרגישים לי נוחים ורגועים לבין זה שיש מולי חדר שלם שבונה עלי שארים לו. איכשהו Fאנק תמיד עוזר לי לגשר על הפער הזה. 

בעמדה: אני סאקר של הביטלס, אבל זה לא תמיד מתאים לתקלוטים במסיבות. אבל כשזה כן והקהל שם איתך - אז וואו. חוץ מזה, אם זה מהניינטיז אז די סביר להניח שזה מושלם. אני עף כבר חצי שנה על The Score של הפוג’יז, ונדיר שלפחות איזה שני שירים מהתקליט הזה לא מתגנבים לסט.

בהצהרה: תשמעו מוזיקה, כמה שיותר. זה יציל אתכם. 

לסאונד קלאוד שלו - לחצו כאן.