דורית הרוש. צילום: פרטי

דורית הרוש (62), מנהלת בית הספר המדעי טכנולוגי בפסגת זאב מרכז מסיימת את תפקידה אחרי 36 שנים במשרד החינוך. 

למה דווקא בחרת להיות מנהלת? 
"כי זה תפקיד מדהים. כמנהלת יש לי אפשרות רבה להשפיע, לשנות, להיות יצירתית, להוביל קהילה. יש קשר אנושי רחב עם תלמידים, מורים, הורים ואנשי חינוך".

ספרי על הפעם הראשונה שנשלחת לחדר המנהלת.
"זה היה כשהייתי בכיתה א'. מחנכת הכתה דינה אילן שלחה אותי לקרוא בפני המנהל, מר מוניש אינהורן, מספר שורות לאחר שקלטתי את הקריאה בזמן קצר יחסית. כתלמידה מעולם לא הפרתי את כללי בית הספר, הייתי אחראית מאד ופחדנית גדולה!".

איזה פריט במשרד שלך אף תלמיד לא יאמין שנמצא שם? 
"יש אצלי תמיד דברי מתיקה לתלמידים שהמורים שלהם רוצים לציין לשבח ואוכל לתלמידים שלא הביאו. היו תלמידים שדאגתי להם לארוחת צהרים חמה בכל יום".

מה הדבר הראשון שהיית משנה אם היית שרת חינוך? 
"להאריך את יום הלימודים. לתת לתלמידים כלים ומיומנויות להשגת ידע ובעיקר לתת זמן נוסף במערכת לאתנחתא רוחנית, חברתית ורגשית. ישנה תחושה ביום-יום של מרוץ ומרדף אחרי הישגים. הייתי משנה את סדר העדיפויות ונותנת יותר מקום לנשמה".