פנחס רביחיא. צילום: ששון תירם

הסוף של הסנדלריה השכונתית בקטמון: לאחר כמעט 70 שנה הסנדלר המיתולוגי של השכונה, פנחס רביחיא החליט לסגור את חנות הסנדלריה שבה עבד מדי יום. הסיבה:  רביחיא החליט לצאת לפנסיה כשהוא חוגג 90 שנה.

סיפור חייו של פנחס רביחיא שזור בהיסטוריה של ירושלים. רביחיא נולד ב- 1928 במאה שערים ועבד כסנדלר לפני שהגיע לגיל בר מצווה. בצבא שירת בארגון האצ"ל ובהמשך נפצע מירי בכתפו בקרבות על הגנת ירושלים במלחמת השחרור. במהלך שירותו הבריטים תפסו אותו מפיץ כרוזים של האצ"ל, אסרו אותו והוא נשלח ללטרון. לאחר ששוחרר בערבות החליטו במשפחה שעדיף שילך לעבוד במקום לסכן את חייו, וסידרו לו עבודה בנעלי 'נתן' בשכונת מאה שערים, שם התגורר. בהמשך הוא שירת כלוחם באצ"ל, השתתף בקרבות רבים ואף נפצע בקרבות להגנת ירושלים ולאחר ששוחרר פתח את החנות בינואר 1951 ברחוב משמר העם 5.

רביחיא. "יש רגע שצריך להגיד מספיק". צילום: ששון תירם

עם פרישתו לפנסיה אמר רביחיא למיינט: "לצערי אין לי עוד כוח לעבוד. הגעתי לגיל תשעים וחשבתי שזה מספיק. תמיד האמנתי בעבודה קשה ועבדתי בהנאה, בחדוות יצירה ובסיפוק רב , אבל יש רגע שצריך להגיד מספיק. אהבתי את העבודה ובמיוחד את האנשים שבאו אליי. אני מאושר בחלקי".  

בנו של פנחס יצחק רביחיא סיפר כי הוריו הכירו בסנדלריה בשנות  ה-50. "אחותי, אני וגם הנכדים גדלנו על רקע דמותו הנפלאה של אבי, הסנדלריה וכל הסיפורים הרבים אודותיה. זה סיפור נפלא ומרגש. חבל שאין לאבי כוח להמשיך לעבוד, אבל אפשר להבין", אמר יצחק.

רביחיא. צילום: ששון תירם

רביחיא הסנדלר וחנותו הונצחו בשיריהם של נורית הירש ודן אלמגור – ירושלים שלי ובשירה של רבקה זוהר למילותיו של יורם טהר לב – על כפיו יביא, ואף המתנ"ס בשכונה ארגן תצוגת צילומים לכבודו של רביחיא, כך סיפר בנו למיינט.

רביחיא בחנות לפני כשנתיים. צילום: עינת קאפח

בימים אלה החליט פנחס להשכיר את חנותו. "זה מתאים לבית קפה או לחנות כל שהיא", אמר רביחיא, "השכונה נהדרת והאנשים מקסימים. אני מקווה ומעוניין שהחנות תמשיך לתפקד ויגיעו לכאן אנשים".

בהכנת הכתבה השתתפה אדווה חולי