אחד האירועים ליד בית הכנסת. צילום: מתוך מצלמת האבטחה

הקרב על בית הכנסת: כבר תקופה ארוכה ששכונת גבעת המבתר סוערת. שתי קהילות  - 'רייך' המזוהה עם הזרם הדתי־לאומי ו'קרליבך' המזוהה עם הזרם החרדי־ליברלי, נלחמות מלחמת חורמה זו בזו. הסיבה: מבנה בית הכנסת על שם רייך שבשכונה. התוצאה: בכל שבת בתקופה האחרונה מוזמנת למקום משטרה על מנת לעשות סדר ולמנוע פגיעה בנפש.

של מי המקום הזה?

כדי להבין את הפרשה יש לחזור לתחילת שנות ה־70', אז הקצתה העירייה לתושבים שטח בשכונה והחכירה להם אותו למשך 49 שנה כדי להפוך אותו לבית כנסת ציבורי.

התושבים פתחו עמותה ובאמצעות כספי תורמים בנו את בית הכנסת. השכונה הייתה מאוכלסת אז בעיקר בחילונים או בדתיים-לאומיים ובית הכנסת פעל במתכונת דתית־לאומית. בעשר השנים האחרונות התמונה החלה להשתנות. גבעת המבתר התיישבו עולים חרדים מארה"ב וכן מעט חרדים ישראלים. כשאלה הגיעו לשכונה הם נתקלו בבעיה - אין מספיק נכסים המספקים שירותי דת לתושבים. 

בשלב הזה החל המאבק על בית הכנסת. עיקר הוויכוח הוא האם המקום אמור לשרת את כלל המתפללים, כל אחד על פי מסורתו, או שמא עליו להמשיך להיות מנוהל כפי שהיה במשך שנים – במתכונת הדתית-לאומית. מקור נוסף לעימותים היא העובדה שבעוד שנתיים יפוג תוקף הקצאת המבנה ואז יהיה צורך לצאת בפרסום חדש להקצאה. המשמעות: כל מי שרוצה יכול לדרוש בעלות על המקום - נכס בעל ערך כלכלי רב.

בתקופה האחרונה עלה המאבק דרגה, כשגורמים קיצוניים החלו להשתמש באלימות, שהובילה למצב בו המשטרה מגיעה כמעט מדי שבוע למקום.

הערות סקסיסטיות

אז מה בדיוק טוענים שני הצדדים? החשש של התושבים הוותיקים היא מפני השתלטות עויינת של הקרליבכים על בית הכנסת. "הם גילו שקיים מבנה עם קהילה מזדקנת וטוענים שכיוון שהם רבים יותר מבחינה מספרית, עליהם לקבל אותו", טוען בן לקהילת המתפללים הוותיקה על שם רייך. "הם זיהו פנינה בדמות מבנה שלא דורש השקעה ולכן מעוניינים בזה. הם משתמשים בדרכים לא לגיטימיות כדי לקדם את המטרה - פריצות אל בית הכנסת, נזק לרכוש בית הכנסת, הטרדות, צעקות, הערות סקסיסטיות, השחתה. הם לא בוחלים בשום דרך. הגשנו נגדם המון תלונות במשטרה". 

"הם מנסים לכפות עלינו את הרצון שלהם להתפלל בנוסח קרליבך בלבד", מספרת רבקה רוזנר מקיהלת רייך. "הכפייה היא בכך שתוך כדי תפילה הם שרים בקול רם את הנוסח שלהם ולא מאפשרים לנו להתפלל בנוסח שלנו - ואם זה לא הולך, אז בכוח פיזי. השבוע הם חסמו חניה פרטית של אחת המתפללות הקשישות של בית הכנסת".

"הסכסוך בגבעת המבתר הוא מבוא למקומות אחרים בעיר", טוען חבר המועצה אלעד מלכא ('התעוררות'). "על העירייה מוטלת החובה לעצור את האלימות".

רוצים להפסיק לנדוד

מנגד, הקהילה החרדית מציגה סיפור מעט שונה. "זה בית כנסת בן שלוש קומות. הקומה התחתונה היא ריקה לגמרי, נעולה ולא משתמשים בה והקומה העליונה זו הקומה שבה הקהילה מתפללת" מספר נציג מקהילת הקרליבכים, "מדובר על בית כנסת גדול ומרווח, כ־160 מקומות לגברים, 60 מקומות לנשים. לאחר כשמונה שנים בהם הקהילה שלנו נודדת בין בתים פרטיים וגני ילדים על מנת להתפלל את תפילות השבת, בחגי תשרי העירייה אישרה זמנית לקהילה להתפלל בשטח בית הכנסת על שם רייך ותקצבה אוהל ענק שעמד בחנייה. אחרי שפורק, לא היה להם מקום להתפלל וחלק גדול מהם החליטו שהם מצטרפים לבית הכנסת השכונתי.

"הקהילה הוותיקה מתנגדת לקרליבכים שמצטרפים לבית הכנסת ודורשת מהם להיות אורחים ולהיות כפופים לכללי בית הכנסת. כמה נציגים מהקהילה שלנו ביקשו להשתמש בקומה למטה שעומדת ריקה, אפילו תמורת תשלום. אולם הוותיקים לא הסכימו לכך בשום אופן". 

על מה נלחמים כאן?
הדתיים-לאומיים טוענים שהמבנה שייך להם כבר שנים
החרדים אומרים שאין להם מקום אחר להתפלל בו
הקיצוניים מנסים לקבוע עובדות בשטח, לעיתים באלימות

נציג מקהילת הקרליבכים מצביע על גורם נוסף שלטענו מלבה את המאבק. "יש פוליטיקאים שדואגים לשלהב את הצדדים", הוא אומר. "במקום לדחוף להסכם, הם דוחפים אותם להתבצר בהתנגדות. התערבותם מחמירה את המצב וגורמת להתלהטות יצרים. הם נותנים תחושה שהם מגבים אותם ומה שצריך עכשיו זה מלחמת חורמה על הבית. גם הפוסטים שלהם בפייסבוק מעודדים את זה. אם זה היה תלוי רק בתושבי השכונה והפוליטיקאים לא היו מתערבים, אני מאמין שהיינו יכולים להגיע להסכם מהר מאוד. יש פה סוג של אבסורד, ובמקום שייכנסו פה גורמים שהם מאוזנים ורוצים להגיע להסדר נכנסים גורמים בעלי אינטרסים זרים".

יש סיכוי לפתרון?

בזמן שהרוחות סוערות, היו גם כמה ניסיונות למצוא פתרונות. "כבר פעמיים נציגים משתי הקהילות ישבו והגיעו להסכמים", אומר גורם המעורב בפרשה. "פעם אחת היה הסכם על נוסח משותף שפתר חלק מהבעיה - את השבת, אבל אחרי כמה שבתות התפוצץ ההסכם. לפני שבועיים נעשה עוד הסכם - מפורט יותר שפתר גם את עניין ימות החול. זמן קצר מאוחר יותר גם הוא בוטל".

גורמים משני הצדדים מציינים כי לא כולם נוקטים באלימות, להיפך – רוב המתפללים לא מעוניינים לגרום לפילוג ולהשחיר את פניו של זרם דתי שלם. חשוב להם ליצור הבחנה בין הקיצוניים שגורמים למהומות ומלהיטים אותם ובין האוכלוסיות שמעוניינות בהסדר ובהידברות.