כך ייראו מכללות צה"ל. הדמיה: הרשות לפיתוח ירושלים

ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, דחתה היום (ה') את העררים שהוגשו על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר את תוכנית מכללות צה"ל במורדות עין כרם.

כזכור, לתוכנית הוגשו שני עררים על החלטת הוועדה המחוזית ירושלים. ערר אחד הוגש באפריל 2019 על ידי שלושה מחברי הוועדה המחוזית - עופר ברקוביץ, אברהם שקד וניב ויזל. ערר נוסף הוגש ביולי 2019 בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים על ידי ועד שכונת עין כרם.

התוכנית שהוגשה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, ממוקמת על שטח של 39 דונם בפאתיה הצפוניים של שכונת קריית מנחם ובסמוך ל"כפר השבדי". מדובר בחטיבת שטח ציבורית בבעלות המדינה אשר חל בה תוכנית מאושרת עבור מוסד ציבורי.

"חלופה זו נבחרה כמיטבית ביותר, מתוך חלופות רבות שכללו היבטים תכנוניים, כלכליים, חברתיים, יישומיים וסביבתיים. כחלק מההליך התכנוני, ביצעה רשות המים תסקיר הידרולוגי מקיף שקבע כי רוב שטח התוכנית נמצא מעל תצורת סלע אטימה לחלוטין לחלחול ובמרחק 400 מטר ממעניינות סמוכים. יחד עם זאת, נקבעו הוראות לביצוע קידוחי חקר והוראות לניהול מי נגר אשר יבטיחו את חלחול המים", נכתב מהוועדה המחוזית.

התוכנית כוללת הקמת קמפוס חדש שיקלוט את פעילות מכללות הפיקוד והמטה של צה"ל ממחנה גלילות, ויכלול שמונה בית ספר להכשרות צבאיות שונות, מבנים משותפים כגון אודיטוריום, מתקני ספורט, בניינים למנהל וכן מתקני מגורים. הבינוי המוצע בתוכנית הינו בגובה של 3-5 קומות.

כמו כן, במסגרת התוכנית תוקם גם טיילת פתוחה שתקיף את שטח המכללות ותתחבר לשביל ישראל. הטיילת מתחילה בסמוך למבני המגורים וניתן ליהנות בה מהנוף של כפר עין כרם. בדיון למתן תוקף לתוכנית קבעה הוועדה כי שטח המכללות יצומצם לטובת הרחבה של השטח הציבורי הפתוח ב-3 דונם, הממוקם בחלק הצפוני של המגרש, תוך הנגשת הממצאים הארכיאולוגים המצויים בו לציבור המטיילים.  

הוועדה החליטה פה אחד לדחות את רוב טענות העררים, הנוגעות להליך אישור התוכנית ובחינת החלופות. בנוסף, רוב הוועדה השתכנעה כי מתקיימים במקרה זה טעמים מיוחדים המאפשרים לשנות את ייעוד השטח משטח למבני ציבור לייעוד 'מחנה צבאי' המבוקש בתוכנית. נציג משרד הגנת הסביבה סבר כי לא ניתן לאשר את התוכנית, המבטלת שטח למבני ציבור, עד לקידום תוכנית משלימה לתוספת שטחי ציבור של השכונות במרחב הרלוונטי.

ביחס לטענות על הפגמים בהליך אישור התוכנית נמסר: "בדבר החסרת תשתית עובדתית לעניין המתקן הביטחוני התת קרקעי, קבעה הוועדה כי על פי החוק יכלה היתה התוכנית למתקן התת-קרקעי להגיע לוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) בלבד, ללא הליך של פרסום והתנגדויות. על כן, המידע בעניין המתקן נחשף באופן וולונטרי, מה שמעיד כי לא הייתה כוונה להסתיר ולהטעות, אלא דווקא לאפשר לציבור לקבל מידע על התוכנית בהיקף הרחב ביותר שהיה אפשרי, בהתחשב בשיקולי הסודיות".

ביחס לטענות על אופן בחינת החלופות נמסר: "הוועדה השתכנעה כי לחלופה הנבחרת יתרונות מבחינת זמינות קניינית, נגישות בתחבורה ציבורית ופרטית ובהתחשב בכך שמדובר בבסיס סגור - מיקומה בשולי השכונה ולא במרכזה. הוועדה ציינה כי לאור מאפייני הבינוי בתצורת קמפוס, ובהינתן שהשטח המדובר כבר מיועד לבינוי בתכניות מאושרות, מבנה ציבורי בשטח זה היה עשוי להוביל לפגיעה נופית גבוה יותר. לנוכח זאת אין לעכב את הליכי התכנון לצורך בחינת חלופה נוספת אשר תסייע לממש את החלטות הממשלה בדבר העברת מכללות צה"ל לירושלים.  הוועדה קבעה כי קיומו של מתקן בטחוני תת קרקעי לא השפיע על בחירת החלופות באופן שפגם בהליך".

ביחס לטענות לפיהן שטח התוכנית דרוש לצורכי ציבור של השכונות הסמוכות, סברה הוועדה כי "באיזון הלא פשוט בין צורכי הציבור המקומיים, היכולים לקבל מענה באופן אחר, לבין הצורך הלאומי, מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים את שינוי ייעודו של השטח ממבני ציבור לייעוד אחר. הנימוק המיוחד הקיים במקרה זה הוא הצורך ליישם את החלטות הממשלה לעניין העברת מכללות צה"ל לירושלים, והבשלת הנכונות של כל הגורמים הרלוונטיים לממשו. בעיתוי הנוכחי, ניתן לממש את הצורך והרצון בהעברת מכללות צה"ל לירושלים בשטח התוכנית, ולא ניתן לממשו בחלופות מיקום אחרות".

"הוועדה סברה כי למרות השיקולים כבדי המשקל כנגד שינוי ייעודו של שטח מבני ציבור, קיימות נסיבות ייחודיות שבגינן ניתן לאשר את שינוי הייעוד ואת התוכנית ולהשלים עם ביטול הייעוד הציבורי של השטח: השטח אינו חיוני עבור השכונות הסובבות לפחות עד לשנת 2040, קיים מנגנון בקרה על קצב מימוש התכניות להתחדשות עירונית, מחסור בשטחים ציבוריים יחייב ניצול יעיל של שטחים קיימים, בעוד התוכנית התקפה ביחס לשטח התוכנית אינה מהווה ניצול יעיל של השטח. טעם נוסף, ניצול יעיל יותר של השטח בייעודו הנוכחי עלול, לגרום לפגיעה נופית וסביבתית גדולה יותר, ובעיות תנועה חמורות יותר. בנוסף, אין הצדקה להותיר את השטח בלתי-ממומש במשך 20 שנה, ולוותר על הצורך הלאומי הקיים כיום", נכתב בהודעה.

ביחס לטענות נוספות של ועד עין כרם, כל הטענות נדחו (טענות לעניין הטענות לחשש להשפעה ארצית ועולמית בשל פגיעה בערכי דת, מורשת וסביבה כתוצאה מהמתקן המבצעי שקיומו לא נבחן במסמכי התוכנית, והטענה כי התוכנית מסכלת כל אפשרות לתכנון כולל של עין כרם).