חלק מהאוצרות שמצא שמוחה | צילומים: פרטי

התחיל בשיפוץ - הסתיים במציאת אוצר: דויד שמוחה לא תיאר לעצמו שההחלטה שלו לסדר את דירת המשפחה בנחלאות תוביל אותו למסע היסטורי מרתק.

הכל החל כשאחותו התאומה של שמוחה (23) החליטה להתחתן ודויד, כמתנת חתונה, החליט לשפץ עבור הזוג נכס של המשפחה בבניין ישן בסמוך לשוק. "תוך כדי השיפוצים ראיתי מלא מטבעות ישנים על הרצפה", הוא מספר. "בהמשך ראיתי פחית שימורים גדולה שבה כ־700-600 מטבעות".

כל המטבעות היו משנת תש"ט והן היו מסודרים לפי שוויים - מ־5 פרוטות ועד 250 פרוטה. מכל סוג היו בערך מאה מטבעות. "חקרתי על המטבעות וגיליתי שהם מתקופת המנדט הבריטי - עוד לפני שמדינת ישראל הנפיקה מטבעות מסחר משל עצמה. פיסת ההיסטוריה הזו ריגשה אותי מאוד".

ככל שהתקדם עם השיפוצים התגלו לו פריטים נוספים של בעלי הבית הקודמים, כמו תליון של 'יקב אליעז'. חיפוש קצר באינטרנט גילה לו שמדובר בבנו של יוסף צבי זלצר, אליעזר, שמת מות גיבורים במלחמת השחרור בשנת תש"ט. ארבע שנים אחרי נפילתו פתח אביו יקב על שמו בשם 'יקב אליעז', שהיום נקרא יקבי בנימינה. "בדמיוני קשרתי בין המטבעות שהונפקו בשנת תש"ט ובין החלל שנפל בשנה זו", אומר שמוחה. "חשבתי שהמטמון שייך למשפחה".

חלק מהאוצרות שמצא שמוחה | צילומים: פרטי

הוא החליט לפרסם פוסט בפייסבוק כדי למצוא את המשפחה ולהחזיר להם את החפצים יקרי הערך. הסיפור נגע לליבם של האנשים שנחשפו אליו, ורבים מהם אף פנו אל שמוחה באופן פרטי וניסו לעזור בפתרון התעלומה. כך הוא הגיע אל האחיין של אליעז, שנקרא על שמו. "באותו יום, אמא שלו, האחות היחידה של אליעז, חגגה יומולדת 92", הוא מספר. "קיוויתי שהפרוטות שלה כדי שאוכל לתת לה מתנה ליומולדת, אבל לצערי גיליתי שהמשפחה של אליעז לא קשורה למטבעות ולא למי שהיה גר בדירה הזאת. הדבר היחיד שאני יודע על הבעלים של הדירה הוא שהיה אחד בשם יוסף לוי שגר שם בין השנים 1996-1974".

"מדובר בערך גדול מאוד של כסף בהתחשב בימים עברו", אומר שמוחה. "אני חושב שמי שהכסף שלו שמר את המטבעות למטרה מסוימת, אולי אפילו למען מישהו אחר. המטבעות היו עטופים באופן מסודר לפי שווי, כשעל פיסת הנייר שעטפה אותם היה כתוב כמה מטבעות יש בתוכה. זה לא בנאדם שהיו לו סתם מטבעות והוא זרק אותם ככה. לפי מה שהבנתי היו לו בנות. אולי הוא שמר אותם עבורן".

בין החפצים נמצאו גם הרבה מאוד בקבוקי יין סגורים מאותה תקופה, מכלי סיפולוקס משנות ה־50, שבאמצעותם היו מכינים גזוז לשתייה, וגזירי עיתון. "אני מנסה לחשוב איך הפריטים השונים קשורים זה לזה, אבל כרגע אני במבוי סתום ולא יודע איך לפתור את התעלומה המסקרנת הזו", הוא מסכם.