הרחבה בקטמון. צילום: פרטי

למרות התרעות חוזרות ונשנות בנוגע לרחבה החשוכה של מרכז כגן בקטמונים, העירייה לא מטפלת במנורות התאורה ומשלחת את המתלוננים בתירוצים של מחסור בתקציב.

"במזל או שלא במזל לא קרה שום דבר חמור שגרם להקפצת הגורמים האחראיים", אומר תושב השכונה שילדיו לומדים במקום. "עדיין אין שום תביעה, ואולי זו הסיבה שהעירייה מאפשרת למחדל הזה להתקיים. יש פה המון ילדים בערבים שיוצאים מהמקום בשעות 20:00-21:00, ואין פה תאורה. יורדים פה בלילה במדרגות התלולות האלה, וילד יכול בקלות ליפול ולשבור יד, רגל או ראש".

מרכז עירוני ויצ"ו כגן לתקשורת קהילתית נוסד על ידי ויצ"ו אנגליה והעירייה. הוא הוקם בשנת 1968. מטרתו לתת מענה לבני הנוער של שכונת קטמון ח' ו-ט' המונים כ־1,200 ילדים ונוער, ולאפשר יצירת העצמה ומנהיגות חברתית, תרבותית ספורטיבית וקהילתית.

במתחם כגן רחבה חיצונית בה נוהגים הילדים לשחק ולהשתעשע בין השיעורים. ברחבה זו שלוש מנורות - אף אחת מהן לא פועלת כיום. שתיים מהמנורות אינן פועלות כבר זמן רב. גם כשפעלו, הן היו מפיצות אור חיוור וחלש שאינו מספק לתאורה. מנורה שלישית פעלה עד לא מזמן, אך הנורה שבה נשרפה לפני מספר שבועות. "אין תקציב לשום דבר. לא לנורות ולא למנורות" אומר תושב אחר, "יש אמת בטענת העירייה. הנורות אכן יקרות מאוד, וזאת מכיוון שהמנורות עצמן בנות 30 ויותר. הן כבר כמעט ולא מתפקדות. היו צריכים להחליף אותן מזמן.

"אז מה האפשרויות שניצבות בפני התושבים? לבכות את מר גורלנו על הבחירה האומללה בדגם המנורות הללו לפני שלושים שנה, או לחכות לנס חנוכה שיאיר את החשיכה?", מסכם התושב. 

הגורמים המקצועיים במרכז כגן מקפידים להעלות את הסוגיה בפני נציגי העירייה. גם מנהלת המקום מכירה את הנושא ומציפה אותו ככל האפשר, אבל פתרון - אין. "אם מישהו היה טורח להתייחס לפניות ולתלונות הרבות, בטח כבר הייתה תאורה כלשהי"  אומרים התושבים. 

מהעירייה נמסר: "הסוגיה הופנתה לטיפול מיידי".