פסטיבל בין שמיים לארץ בירושלים (22-25.10) מבוסס על אמנות החיבור בין עולם המחול העכשווי לבין העולם היהודי. הפסטיבל, מגדלור לחיבור בין הרוח והחומר, בין שמיים לארץ, טווה קשרים בין חדש לעתיק יומין, בין מסורתי למודרני, בין מקורות יהודיים לבין התרבות הישראלית העדכנית.

נושא הפסטיבל השנה הוא 'אוטופיה'. בשנת 1918 פרסם מייסד 'בצלאל' בוריס שץ את הספר 'ירושלים הבנויה' – חזון אוטופי של העיר העתידית, כפי שבחזונו היא נראית בעוד מא השנים. כעבור מאה שנים, העתיד כבר כאן. השנה הנוכחית, 2018, היא השנה שבה מבקר בוריס שץ בירושלים הבנויה. לרגל התאריך החגיגי הגיעה זמן לבחון: האם התגשם החזון?

משתתפי פסטיבל בין שמיים לארץ. צילום: תומר אפלבאום

אוטופיה אינה עתידנות. אם לדייק, האוטופיה אינה ניבוי העתיד לבוא, היא חזון אחרית הימים.  "דרך יצירות המחול המוצגות בפסטיבל, מבקשים היוצרים והיוצרות להתבונן על מושג האוטופיה, על גבולות, אמפטיה, אקסטזה, על סדרי יום חדשים" אומר רונן יצחקי, המנהל האמנותי ומנכ"ל מרכז בין שמיים לארץ.

אנסמבל כעת. צילום: תומר אפלבאום

בין מופעי הבכורה שיתקיימו במסגרת הפסטיבל תוכלו למצוא את "השתקפויות" - פנטזיה מוזיקלית מאת פרץ אליהו לאנסמבל נגנים בשיתוף אנסמבל כעת (22.10, מרכז ז'ראר בכר), "בלי נדר" של אנסמבל כעת המציג מחול סוער העוסק בחתונה וברגעים של פחד, התשה ואולי גם נצח (22.10, מרכז ז'ראר בכר), "זזים מפה" - בכורה ירושלמית מאת איריס רז המציעה פעולה המונית שנובעת מהמרחב ומבקשת להציע חלופה למוחלטות שלו (23.10, שוק מחנה יהודה), "עונה לא!" בכורה ליצירה של ענת יפה המביאה חמש נשים וחמש אמירות אודות קידמה, פרטיות, והורות בעידן הטכנולוגי (23.10, מרכז ז'ראר בכר), "ארכיטיפ" של עדן ויסמן ועלמה ליבנה העוסקים בכמיהה אחר שינוי שאולי יאפשר התקרבות.

פסטיבל בין שמיים לארץ, 22-25.10. לפרטים אודות המופעים ורכישת כרטיסים לחץ כאן.