שלוש נשים שמחוללות שינוי בתעשיית האופנה מדברות על איך הקהילה מעצימה את עתיד האופנה

קרי וושינגטון, אורורה ג’יימס ואנג’ל צ’אנג דנו לאחרונה בשאלה הבאה: כיצד עתידה של אופנה חייב להיות בר קיימא, שיתופי ושוויוני?
תוכן עניינים

שיקום כדור הארץ שלנו ובניית עתיד יותר אקולוגי ואתי הוא הישג מרתיע. עם זאת, זה לא מסע שאת או אתה צריך או צריכה לצאת אליו לבד. זה היה הקטע מהפאנל של “כוח הקהילה” במהלך האירוע השני של Fashion our Future, יוזמה בין מארי קלייר וקרינג המפגישה אנשי מקצוע, סלבריטאים ופעילים כדי לדון בצעדים הדרושים לקידום תעשיית אופנה בת קיימא יותר.

נושא הפאנל

בזמן שהעורכת הראשית של מארי קלייר, סאלי הולמס, הנחתה, שלושת חברות הפאנל – קרי וושינגטון, שחקנית ומייסדת חברת ההפקות סימפסון סטריט; אורורה ג’יימס, מייסדת ומנהלת קריאייטיב של Brother Vellies, The Fifteen Percent Pledge, ומחברת של Wildflower: A Moir; ואנג’ל צ’אנג, מעצבת בגדי הנשים שמאחורי המותג בעל השם שלה – דיברו כיצד תיקון עוולות העבר של תעשיית האופנה חייב להיות מאמץ משותף, וכיצד שוויון והכלה חיוניים ביצירת עתיד בהיר, טוב יותר וירוק יותר.

“בכל פעם שאתה רוצה לנסות לחולל שינוי מונומנטלי, אתה צריך שכל הספינות יהיו מיושרות לכיוון כוכב הצפון”, אמרה ג’יימס כדי לפתוח בשיחה. הא הדגישה את החשיבות של אופנה בת קיימא בהיותה מיזם של כל הידיים על הסיפון הדורש קלט ושינוי בר פעולה מכל השחקנים המעורבים, מבכירים בתעשייה ועד לסלבריטאים משפיעים ועד לצרכנים יומיומיים. “אנחנו יכולים לעצב את כל הדברים בעולם, אבל אם אנשים כמו קרי [וושינגטון] גם יעזרו להגביר את זה ולהסביר לחברי הקהילה שלהם למה זה חשוב, זה לא יקבל את הנראות הנדרשת. אנחנו צריכים ליצור קשר עם הצרכנים כדי לעזור להם להבין את זה”, היא הוסיפה.

חשיבות שלב התכנון לפי צ’אנג

באשר לצ’אנג, היא הדגישה את החשיבות של חינוך נגיש והבנת הכוונה מאחורי ייצור בגדים וצרכנות. “שמונים אחוז מההשפעה הסביבתית של מוצר נקבעת בשלב התכנון. אז מעצבים צריכים לקבל לשקול את ההחלטות שהם מקבלים בעת יצירת מוצרים, ואנחנו צריכים הנהלה שמלמדת על החומרים האלה ולייצר מוצרים טובים יותר. אם אנחנו שואפים ליצור את פתרונות האקלים והסביבה האלה, זה באמת עניין של שינוי הלך הרוח שלנו”, אמרה המעצבת. היא קראה לחבריה למעצבים לחשוב על “למה הם יוצרים מוצרים” ולצרכנים לחשוב על “למה הם עושים קניות”, שכן התודעה היא מרכיב בסיסי בבניית תעשיית אופנה בת קיימא יותר.

שינוי אמיתי לפי וושינגטון

וושינגטון הסכימה עם המסר של ג’יימס וצ’אנג בדבר שיתוף פעולה מלמעלה למטה, והוסיפה שהתהליך חייב להיות פתוח ומתמשך. “שינוי אמיתי מתרחש כאשר המסר מועבר במספר שלבים”, אמרה השחקנית. בזמן הליכה במרכז העיר וקריאת שלטי חוצות, גלילה במדיה החברתית או קריאה על האופן שבו הסלבריטאית האהובה עליך לבשה שמלת וינטג’ – “אנשים צריכים לקבל את ההודעות במקומות רבים כדי להבין ש[אופנה בת קיימא] היא לא תופעה זמנית, זה לא טרנד. זו חייבת להיות הדרך שבה אנחנו מכוונים את הספינה כדי לשמור על בריאות כדור הארץ שלנו”.

יתר על כן, הכוכב UnPrisoned הדגיש עד כמה זה חיוני לעתיד תעשיית האופנה להיות שוויוני, דלת פתוחה לכל מי שרוצה להיכנס. “כאישה שחורה ובבסיסה, בליבי, ילדה מהברונקס, אני רוצה שאנשים מאיפה שאני הגעתי יוכלו לקבל את מה שיש לי. זה לא צריך להיות שאני היוצא מן הכלל בחיי שכונה; כולנו צריכים להיות מסוגלים לקבל גישה לדברים יפים.”

וושינגטון התייחסה לשותפות שלה עם מותג התכשיטים האתי ובר-קיימא Aurate. “ל-Aurate יש מחויבות אמיתית להבין איך לספק תכשיטי יוקרה בדרכים דמוקרטיות, נגישות ובעלות קיימא”, אמרה. “זה לא שאני חושבת שטבעת זהב היא הפתרון לבעיות העולם שלנו, אבל אני כן תומכת בעסקים שמאמינים בעשייה מושכלת, עסקים שאכפת להם מהקהילות שהם משרתים ושמאמינים שכולנו חשובים ומגיע לכולם ליהנות מהגרסה הטובה ביותר של חיינו – זה כל כך חשוב.”

פרדוקס הפמיניזם לפי ג’יימס וצ’אנג

ג’יימס וצ’אנג הסכימו נחרצות עם וושינגטון והדגישו שהשוויון והייצוג חייבים להגיע גם לעובדות. “מה שבאמת קשה לי זה לשמוע מותגים מדברים על פמיניזם כשידוע שנשים לא זוכות ליחס ראוי במפעלים שלהן בבנגלדש”, אמרה ג’יימס. “אתה יכול לכלול אישה שחורה בקמפיין הפרסום שלך, אבל אם אתה כן, אבל כמה כנה המעשה הזה כשברקע נעשית התעללות בנשים שחורות במפעל שבו פריטי האופנה מיוצרים?”

צ’אנג הוסיפה גם את הניסיון המעשי שלה בנוגע לנושא: “אני עובדת עם אומנים ילידים באזורים הכפריים של סין, ובעיקר נשים שיש להן את האומנות המסורתית הזו שהן ממשיכות לעסוק בה. וכשנותנים לנשים עבודה, הדבר הראשון שהן עושות הוא לספק [משאבים] למשפחות שלהן ולשלוח את ילדיהן לבית הספר. אז זה לא רק ייצוג במונחים של איך שאנחנו מציגים את עובדי הייצור של הבגדים שלנו, אלא גם איך זה משפיע על חייהם בדרכים שאינכם רואים, בכפרים שלהם”.

מה צופן העתיד?

במבט קדימה לעתיד האופנה, כל שלוש הנשים חולקות את אותה נקודת מבט: הן מלאות תקווה. “אני כל כך אופטימית,” אמרה ג’יימס. “אני חושבת שלפעמים שינויי האקלים מרגישים בלתי ניתנים להתמודדות איתם לחלוטין והרבה אנשים די קופאים תחת הלחץ הזה, אבל הידיעה שיש פתרונות שמחדשים עכשיו כדי לעזור לנו לצמצם את זה היא חשובה מאוד.” עבור וושינגטון, היא הדגישה את הערך של להישען אחד על השני ולפנות לעמיתים שלכם כדי לקבל השראה. “עצם המרחב הזה ולהיות בקהילה עם [צ’אנג וג’יימס] זה אופטימי להפליא כי אנחנו צריכות לנהל את השיחות האלה ולספק זו לזו את התזכורות והתובנות האלה”, הוסיפה השחקנית.

ולא רק ששלושת מחוללות השינוי בטוחות שהאופנה בדרך הנכונה, אלא מובטח להן שנשים יכריעו בהגעה לעתיד בר-קיימא הזה. “מבחינה היסטורית, הטבע לא הוערך בגלל שהוא נקשר עם הנשי. כלומר, אנחנו קוראות לטבע אמא טבע”, אמרה צ’אנג. היא ציינה עד כמה קשה למותגי אופנה בני קיימא לרכוש מימון מכיוון ש”רבים מהם מונחים על ידי נשים” ו”רק שני אחוזים מקרנות ההון סיכון הולכים לנשים [מכיוון] שרוב המשקיעים שיש להם כסף הם גברים והם מעדיפים להשקיע בעסקים הנשלטים על ידי גברים”.

עם זאת, ציינה ג’יימס, מדובר בנשים שעושות את עיקר העבודה במגזר בר-קיימא. “באופן כללי, נשים, במיוחד נשים שחורות – שקודם כל, הן המושפעות ביותר לרעה [משינויי האקלים] – מתחשבות יותר בסביבה. ונשים שבוחרות לקחת על עצמן את העבודה הזו הן בעלות מוטיבציה גבוהה במיוחד”, הוא הוסיפה. “גם אני חושבת שכנשים אנחנו הרבה יותר אמפטיות, פתוחות לשנות את דעתנו, לחשוב אחרת ולהסתכל בצורה הוליסטית על משהו. [אנחנו] פתוחות יותר לשאול שאלות ולהגיד שאחרים טועים וזה בסדר”.

דילוג לתוכן