מרים באלין. צילום: באדיבות איחוד הצלה

לפני כחודש הרגישה מרים באלין, תושבת רחביה וחובשת מתנדבת ב'איחוד הצלה', בכאבים בחזה, בסחרחורת ובקוצר נשימה אבל היא לא חשבה שזה יתפתח לקרישי דם. "אמרתי לעצמי את מה שכל האמהות נוטות להגיד: 'יהיה בסדר, ניקח אקמול ויעבור'", אמרה.

למחרת כששבו התסמינים, הרשתה לעצמה באלין להתייחס אליהם ברצינות. "שמתי לב שכל מה שאני מרגישה, תואם לתסחיף ריאתי. התקשרתי לבעלי שהוא רופא, וגם הוא אישר שהתסמינים מתאימים. הגעתי למיון וסיפרתי להם שאני חושבת שיש לי תסחיף. הם ממש צחקו על האבחון העצמי שלי. אמרו לי שאני צעירה מידי ושהסיכוי נמוך".

באלין לא ויתרה. בדיקות דם שבוצעו לה העידו כי גופה נלחם לסלק דבר מה ממנו והיא הוכנסה מיד לבדיקת סיטי. להפתעת הרופאים, אותר קריש דם בריאה השמאלית של באלין כשכבר החל לצבור נוזלים סביבו. לבאלין ניתנו מדללי דם והיא שוחררה לביתה, אלא שיום למחרת שוב חשה ברע ובדיקת סיטי נוספת גילתה קריש בריאתה השנייה.

"לפני כחודשיים נסעתי לסייע לתושבי ארה"ב שנפגעו ממזג האוויר. במשך ימים ישבתי בטיסות וברכבים, נסעתי למרחקים וככל הנראה אז נוצרו אצלי קרישי הדם", מספרת באלין שגם ברגליה אותרו עדויות לקרישי דם. אילולא היתה מגיעה לביה"ח בזמן יכול היה קריש הדם להיעצר בליבה ואז התוצאות היו יכולות להיות נוראיות.

"מכל החוויה הזאת למדתי שאנחנו חייבים לסמוך על תחושות הבטן שלנו. במיוחד אנחנו הנשים שנוטות לבטל את עצמנו ולהימנע מלעשות דברים עבורנו - אם משהו לא כשורה, אנחנו חייבות לבדוק אותו".