דיג'יי טיסר. צילום: הילה עידו
שם: עופר טיסר - 'טיסר'

מתקלט ב: בירושלים; מזקקה, סירה, מפעל, קסטה, בי"ת. בתל אביב; אוגנדה, K BAR, תדר, לפעמים רומנו, לאחרונה הייתי פעם ראשונה גם במילק.

מי אני: כל המוזיקה שאני מתקלט היא מוזיקה שאני ממש אוהב. זה אולי נשמע בנאלי, אבל זה התחיל כשהייתי צעיר ומשקיע המון זמן בחיפוש של מוזיקה שתעניין אותי, בדרך כלל לא קונבנציונלית, כזאת שאני מוצא אליה איזה חיבור רגשי.

התחלתי לתקלט בברים בתל אביב לפני כמעט עשר שנים, וגיליתי שאני נורא אוהב לייצר נרטיב (גם אם אני היחיד שעוקב אחריו) עם שירים שבאים אחד אחרי השני. כשהתחלתי לאסוף תקליטים ולתקלט איתם גיליתי גם את הכיף הגדול שבטכניקה הפיזית של תקלוט עם פטיפונים, והאפשרויות למיקסים מעניינים דרך הידיים והאוזן.

הגישה שלי לתקלוט פתוחה מבחינת ז'אנרים או מוסכמות. זה יכול להיות קטע מפסקול בוליווד, ומיד אחריו תהיה רצועה עלומה מתקליט פוסט־פאנק מהאייטיז. חיבורים שמייצרים איזה היגיון בראש שלי שאני מקווה להעביר הלאה למי שמאזין. החיבור שלי לרחבת הריקודים הגיע בשלב מעט מאוחר יותר עם המעבר לירושלים. אותו היגיון פנימי המשיך להוביל אותי, אבל נוסף לו האתגר של לגרום לאנשים לרקוד בתנאים האלה. לא תמיד זה מצליח, אבל כשזה כן זו צורת תקשורת שממלאת אותי באושר.

ירושלים התגלתה ככר מאוד פורה לפעילות המוזיקלית שלי. מצאתי כאן פרטנרים מדהימים לתקלוט וליצירה. במזקקה, סירה, המפעל, סטודיו שטראוס או בקסטה יש מקום אדיר להתנסות ולהתפתחות, ואני מגלה כל הזמן כמה זה חשוב ומפרה, כמאזין, תקליטן ויוצר. אני גם עוסק בתקלוט אינטרנטי, משדר תוכנית חודשית בתדר בשם 'צל ההר', שבה אני מארח תקליטנים אחרים מירושלים, וגם עורך סדרה של פודקסטים מוזיקליים תחת השם Mindfuck Meditations.

בדרינק: לא שותה הרבה. לאחרונה יין

בתקליטייה: דאב, פוסט פאנק, מוזיקה ערבית קלאסית, ביטים, דאנסהול, טכנו שבור, ג'אז אתיופי, היפ הופ, Fאנק, מזרחית, פסיכדליה טורקית, קראוט רוק, אלקטרוניקה נסיונית, אפרו־ביט ועוד דברים.

בעמדה: Tapes, Panda Lassow, Jah Wobbel, חיים משה.

בהצהרה: לא מומלץ לנסות להוריד סוודר בזמן נהיגה בכביש מהיר.

 למיקס קלאוד של טיסר - לחצו כאן.