קולמן השבוע עם בתו בפלורידה. "ישראלים שמגיעים לאמריקה מזהים אותי". צילום: מהאלבום הפרטי

נוריס קולמן מתגעגע מאוד לישראל. ה'סרג'נט' ששיחק שמונה עונות בארץ, שלוש מתוכן בהפועל, ושזכה עם האדומים בתואר הראשון בתולדות המועדון (גביע המדינה ב־1996) - מבטיח להגיע בחודשים הקרובים למשחק של הפועל בארנה, 17 שנים אחרי שעזב את ארץ הקודש. "אני מניח שלא אצליח להגיע למשחק העונה, גם אם ירושלים תגיע לגמר", אומר קולמן בשיחה טלפונית מביתו בפלורידה, "אבל אני מכוון לתחילת העונה הבאה. ירושלים וישראל הם הבית השני שלי. אני מת כבר לראות את הארנה ואת האוהדים המטורפים של הפועל". 

קולמן (56) הגיע להפועל בקיץ 1992. שלוש שנים קודם לכן שיחק ברמת השרון, קבוצתו הראשונה בישראל. לפני שהגיע לארץ רשם 'הסרג'נט' - כינוי שדבק בו בזכות חמש השנים שבהן שירת בצי האמריקאי - קריירת אן־בי־איי קצרה במדי לוס אנג'לס קליפרס (29 משחקים)עונת הבכורה של קולמן בהפועל החלה ברגל שמאל. למרות הציפיות הגבוהות והכישרון הרב, הקבוצה סבלה מחוסר יציבות, ובמחצית העונה עזב שרף ליוון לאחר שקיבל הצעה קוסמת לאמן את אריס סלוניקי.

יורם חרוש, שהחל את העונה בתפקיד המנהל המקצועי, נקרא לעמוד על הקווים. הפועל סיימה את העונה הסדירה במקום הרביעי (במאזן של 10-16), כשקולמן רושם נתונים יפים של 16 נקודות (64 אחוז מהשדה), 6 ריבאונדים ו־1.1 אסיסטים לערב. במשחק השיא שלו קלע 39 נקודות בניצחון 87:113 על הפועל חולון במלחה.  

הפועל פגשה בפלייאוף את מוליכת הטבלה באותה עונה, הפועל תל אביב. קולמן קלע 15 נקודות למשחק בסדרה, כולל 23 במשחק הראשון, שבו הדהימה הפועל את התל אביבים בניצחון 77:84 באוסישקין. תל אביב - שאותה אימן רלף קליין ז"ל ובשורותיה שיחקו אגדות כמו דייוויד ת'רדקיל, ראדנקו דובראש, עמוס פרישמן, חיים זלוטיקמן, תומר שטיינהאור ושמעון אמסלם - השיבה לעצמה את יתרון הביתיות עם ניצחון במלחה. בהמשך הצליחה קבוצתו של קליין להפוך את הסדרה הלוהטת על פיה והנחילה לקולמן וחבריו הפסד 3-2

בסדרת חצי הגמר המקבילה גברה גליל עליון על מכבי תל אביב ושברה רצף של 23 שנים רצופות שבהן מכבי זכתה באליפות. גליל המשיכה לאליפות ראשונה בתולדותיה. "אכלתי את הלב", מודה קולמן. "מכבי בזמנו היתה קבוצה בלתי מנוצחת, כזאת שלא מסוגלת להפסיד אליפות. ופתאום אני מגיע לליגה דווקא בעונה שבה מכבי מפסידים את האליפות - אבל לא אני זה שזוכה בה. אני בטוח שהיתה לנו קבוצה מספיק טובה כדי לנצח גם את הפועל תל אביב בחצי הגמר ואת גליל בגמר. לצערי אף פעם לא נוכל לבחון את האמירות האלה".

קולמן המשיך לעונה נוספת בהפועל, אך הפעם ללא שפע וחזן, שעזבו לחולון. במקביל, מיקי ברקוביץ' הצטרף. "כולם ידעו מי זה מיקי, גם אני", מספר קולמן. "היה לאנשים קשה להסתיר את ההתרגשות, למרות שזה היה לקראת סוף הקריירה שלו".

האדומים נקלעו במהרה לקשיים כלכליים, ולאחר שהקבוצה נאלצה לשחרר את אורלנדו פיליפס נותר קולמן הזר היחיד בקבוצה. אמריקאי נוסף, יוברט רוברטס, היה מתאזרח. בנוסף עדי גורדון, הישראלי הבכיר בקבוצה, לקה במחלת הנשיקה, מה שלא הפריע לו לרשום סל ניצחון שאיזן את סדרת חצי הגמר מול הפועל תל אביב ל־2-2. "זו היתה עונה מטורפת", משחזר קולמן, ומזכיר את הבעיות הבטחוניות בעקבות הסכם אוסלו. "המשכורות התעכבו, אוטובוסים התפוצצו, ומקצועית הייתי צריך לסחוב את הקבוצה על הגב". 

קולמן עמד במשימה בהצלחה מרשימה: הוא נבחר לתואר השחקן המצטיין של הליגה, עם מאזן נדיר של כמעט 25 נקודות לערב, שלהן הוסיף 7 ריבאונדים ויותר משני אסיסטים. "היה לנו משחק מול רמת גן שבו פיגרנו ביותר מ־10 נקודות שתי דקות לסיום, ובסוף ניצחנו. זה היה משוגע", הוא נזכר. בסופו של דבר הפועל שוב הפסידה בחצי גמר הפלייאוף להפועל תל אביב.

× × ×

בקיץ 1994 הבינו במועדון שיזדקקו לקיצוצים נרחבים בתקציב. גורדון עבר לחולון וקולמן חתם במכבי תל אביב - והפך לזר הראשון שמגיע לצהובים לאחר ששיחק בקבוצה אחרת בליגה. "נתנו לי תחושה של בוגד", הוא אומר חצי בצחוק. "צריך להבין שאם זה היה תלוי בי לא הייתי עובר למכבי אלא נשאר בירושלים. היה לי חוזה לעוד עונה ורציתי להישאר בירושלים, אבל לקבוצה לא היה כסף לשלם לי. בעיתונים תיארו את המהלך הזה כאילו ביקשתי לעזוב למכבי אחרי שזכיתי ב־MVP. זה לא היה נכון".

קולמן מתקשה לשכוח את ה־30 בינואר 1995, שבו הגיע עם מכבי למשחק חוץ מול הפועל במלחה. "או וואו, זה היה קשה", הוא משחזר. "האוהדים לא עשו לי חיים קלים. הבנתי את האמוציות". למרות האווירה הלא פשוטה קולמן רשם משחק נהדר והוליך את קלעי מכבי עם 24 נקודות, כשהצהובים מנחילים להפועל תבוסה ביתית ב־34 הפרש (102:68). "אני די מצטער שעברתי למכבי. הם לא היו הוגנים איתי".

קולמן זכה עם מכבי בדאבל בארץ, אך בקיץ 1995 שב הביתה, להפועל. הגעתו של קולמן התאפשרה הודות לבעלים החדש של הפועל, נחום מנבר, שהעביר את תמיכתו מחולון לבירה. יחד עם קולמן חזרו גם גורדון ושפע, שיצרו הרכב חזק ביותר, בשילוב עם בילי תומפסון ופפי תורג'מן. למשימת המאמן גויס פיני גרשון, שהגיע עם מנבר מחולון. "אחרי צביקה שרף פיני הוא ההפך המוחלט", אומר קולמן בטון משועשע. "אתה אומר שהוא פרשן עכשיו? האמת, זה מתאים לו. הוא אוהב לדבר המון. הוא מאמן מצוין, לא סתם הגיע להישגים גדולים". העונה של הפועל נפתחה במאזן מרשים של 0-6, כשבדרך היא דורסת את כל מי שעומדת מולה, כולל ניצחון גדול 77:97 על מכבי תל אביב במלחה. "זה אחד משני הנצחונות הגדולים ביותר שלי בישראל", מספר קולמן, שהצטיין באותו ערב עם 24 נקודות

הפועל סיימה את העונה הסדירה במקום השני - אך הסיפור הגדול של העונה התמקד בגביע המדינה. עדי גורדון העלה את האדומים לגמר עם סל ניצחון על הרצליה בחצי, ו־30 שניות לתום הגמר מול מכבי עמדה התוצאה על שוויון 65:65. עדי גורדון קלע את הסל המפורסם מעל תום צ'יימברס והפועל זכתה בתואר הראשון בתולדותיה. "ברור שזה היה הניצחון הכי גדול שלי בישראל", מצהיר קולמן. "עד היום אני הולך מדי פעם ליוטיוב לראות את הסל הזה. איזה שחקן גורדון, איזה קלאץ'". הפועל העפילה באותה עונה לגמר הפלייאוף, אך טואטאה בסוויפ 3-0 על ידי מכבי, שהתנחמה באליפות.

× × ×

קולמן שב בהמשך לישראל, אך לא להפועל. קבוצתו האחרונה בליגת העל היתה בני הרצליה, שבה רשם חמישה משחקים. ב־2001 הצטרף קולמן להפועל תל אביב, ששיחקה בליגת המשנה, ורשם בשורותיה 11 משחקים. זמן קצר לאחר מכן פרש ממשחק. בסך הכל שיחק קולמן 166 משחקים בליגת העל, שבמסגרתם קלע 3,341 נקודות - ממוצע של 20.1 למשחק. קולמן מדורג במקום ה־55 ברשימת הקלעים הגדולים בכל הזמנים בליגת העל.

לאחר הפרישה שב קולמן לארה"ב והחל לעסוק בתחום הנדל"ן. כיום ברשותו מספר נכסים שמפרנסים אותו ואת משפחתו. הוא גרוש ויש לו שלוש בנות שהצעירה ביניהן בקולג'. הוא מתגורר בעיר הולדתו ג'קסונוויל שבפלורידה

אתה עדיין משחק כדורסל?
(צוחק) "תתפלא, אבל עד לפני שנתיים, בגיל 54, עוד שיחקתי בליגת חובבים לבני 35 ומעלה. יש לי עוד את זה, אבל אחרי משחק אני כבר גמור".

אתה עוקב אחרי הפועל העונה?
"לא באופן רציף. שמעתי שסטודמאייר היה בעונה שעברה. למה הוא עזב?"

המאמן לא רצה אותו, אבל מאז המאמן פוטר.
"טוב מאוד. מי לא רוצה את סופר־סטאר כמו סטודמאייר?"

לא בגלל זה הוא פוטר. אתה בטח יודע שהפועל זכתה כבר בשתי אליפויות.
"כן, כן, כל הכבוד להם. למרות שזה רק משחק אחד. חשבתי שפיינל־פור יש רק במכללות אצלנו וביורוליג". 

אתה צודק, גם בהפועל לא מרוצים מזה. אתה יודע שהקבוצה גם עזבה את מלחה ועברה לאולם הרבה יותר גדול?
"כן, האמת שאני מתגעגע למלחה, אבל זה הגיוני. מלחה ואוסישקין הם האולמות הכי מטורפים ששיחקתי בהם. כמה מקומות יש באולם החדש?"

קרוב ל־12 אלף.
"וואו, כזה גדול? מדהים. והוא תמיד מלא?"

עכשיו פחות, הקבוצה בעיקר מפסידה. 
"אז זה הגיוני. ואיך הרמה של הזרים בישראל?"

הרבה פחות טובה מבתקופה שבה אתה שיחקת. אתה בשלב מסוים שיחקת כזר בודד. היום בהפועל משחקים בקושי ארבעה ילידי ישראל.

"זה מטורף. אני לא מבין איך מסכימים לזה. שחקנים ישראלים לא יכולים להתפתח ככה. כשאני הייתי היתה רמה מאוד גבוהה, גם אצל הזרים וגם הישראלים. אגב, שמעתי שהעיפו את גלן רייס ג'וניור כי הוא הביא מכות למישהו מהקבוצה שלו. זה עשה פה רעש בגלל אבא שלו. אני יכול להבטיח שבחיים לא הלכתי מכות עם חברים לקבוצה, למרות שחלק מהם היו מאוד מעצבנים (צוחק)".

אתה שומר על קשר עם שחקנים מהפועל?
"לא עם שחקנים, אבל המון ישראלים מציעים לי חברות בפייסבוק. אני רואה תמונות של הילדים שלהם מתגייסים לצבא, מצטלמים בירושלים, מדברים על המצב במדינה. ככה אני שומר על קשר. מה שמעניין אותי זה עם שמעון מזרחי למד לחייך סוף סוף ואם לפפי תור'מן נשאר שיער על הראש".

מה אתה חושב על ההחלטה של טראמפ להעביר את השגרירות לירושלים?
"אני מבין שהרבה ישראלים אוהבים את טראמפ ולא אהבו את אובמה. אולי זה הגיוני, לא יודע, אבל אני מציע לכם לא להתלהב יותר מדי כי הרבה פה רוצים להפיל את טראמפ עוד לפני שיסיים את הקדנציה".

יוצא לך לפגוש ישראלים בארה"ב?
"כן בטח, בעיקר במיאמי. גם צעירים וגם כאלה שגרים בארה"ב כבר 30 שנה. חלק מזהים אותי, וגם אלו שלא, כשאני מתחיל לדבר איתם הם מתלהבים מזה ששיחקתי בישראל ושאני אוהב את המדינה".

לסיום, מה אתה זוכר לומר בעברית?
"את הגובה שלי: 'שתיים אפס שלוש' (אומר בעברית). אני זוכר עוד כמה מילים, אבל עדיף שלא אגיד אותן בעיתון. אבל מה שאני כן יכול לומר זה שאני מאוד מתגעגע ומקווה בקרוב מאוד להגיע למשחק של ירושלים בארנה. אני מתרגש רק מלומר את זה. יום עצמאות שמח ישראל, ונתראה בקרוב".

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו