געגועים לימים ההם. תקליט ויניל. צילום: VisualHunt

איך שתקליט מסתובב לו: תקליט הויניל, היה פחות או יותר הטכנולוגיה הראשונה בה השתמש האדם, כבר לפני יותר ממאה שנים, על מנת לשעתק, לשכפל ולהפיץ את המוזיקה שיצר. לפני שהוא הופיע, מוזיקה היתה מושג שרלוונטי רק לנגינה ב'לייב'. אחריו, נוצרו טכנולוגיות חדשות להפצת מוזיקה, יעילות יותר, קומפקטיות יותר, ובעלות איכות צליל גבוהה יותר, אבל איכשהו התקליט עדיין כאן, ועדיין מצליח לרגש בכל פעם מחדש מיליונים של אספני מוזיקה בכל העולם.

 יום התקליט ב'תקליט', שישי 20.4 ב-12:30, הלני המלכה 7
יום התקליט ב'שושנה', שבת 21.4 ב-18:00, שושן 7

אחת הסיבות לכך, הוא יום התקליט הבינלאומי שנחגג ברחבי העולם כבר 11 שנים, ויחול בשבת. יקחו בו חלק שני פאבים ירושלמים; ה'שושנה', וכמובן, איך לא, 'התקליט', שבשניהם ייערך יריד תקליטים והפנינג שכולו חגיגה של אספנות וינילים.

"יום חנות התקליטים"

 "'יום התקליט' זה ביטוי שהוא טעות", אומר אחד מבעלי פאב 'התקליט', אבי גולדברגר, אספן תקליטים בעצמו. "הביטוי הנכון הוא 'יום חנות התקליטים' וכך זה נקרא בחו"ל. זה התחיל ב-2007 בארה"ב, בגלל שתעשיית המוזיקה נקלעה למשבר מאוד גדול אחרי מהפכת האינטרנט. אנשים הפסיקו לקנות דיסקים, וכמובן גם תקליטים, וחנויות נסגרו כמו זבובים. איגוד החנויות, יחד עם חברות התקליטים הגדולות יצרו יום, שנחגג בכל שנה בשבת השלישית של אפריל, שיצאו בו הוצאות מיוחדות של אומנים מהקטלוגים, שיימכרו רק בחנויות רק ביום הזה".

גולדברגר (במרכז) עם סימון דוויק מ״התקליטיה״ וגלי

התגייסות של אומנים גדולים כמו למשל 'מטאליקה' ו'אר.אי.אם', לטובת העניין, הביאה להצלחה של המיזם, וכך הוא גם התפשט לשאר רחבי העולם. "בגלל שיוצאים הרבה תקליטים מיוחדים ביום הזה, קראו לזה ב-88 FM 'יום התקליט', הם אלה שהביאו את היום הזה לתודעה בישראל", מספר גולדברגר.

מהדורה מיוחדת של האלבום הראשון של דייויד בואי שתימכר ב״תקליט״

"כמי שגדל על חנויות תקליטים ובעצם בחנויות תקליטים, יש קסם ויחודיות בדבר הזה, שהוא מקום מסחרי שמציע דבר מאוד תרבותי ואינטימי שמלווה אותך", מסביר גולדברגר. "יש בזה אמנם הרבה אלמנט אמוציונלי, אבל בסוף זו צורת צריכת מוזיקה שהרבה מאוד אנשים חושבים שצריך לשמר אותה".

איך מכינים תקליט, מתוך YouTube:



אפילו שהסאונד של תקליטים פחות איכותי מקבצים דגיטליים?

"בגלל שתקליט הוא פורמט אנלוגי, הסאונד שלו אמור להיות נחות כביכול", גולדברגר מסכים, "אבל למעשה, המחט עם היהלום, מעבירה את הצלילים מהחריטות בפלסטיק באמצעות רעידות, מה שגורם להגברת הבאס ויוצר צליל חמים שעוטף אותך. משהו בצליל הזה מצליח לשחזר מוזיקה בצורה הרבה יותר חיה, כאילו המוזיקה מתנגנת סביבך. תחושה שאנשים מאוד מתחברים אליה. זו אחת הסיבות לכך שאנשים מתחברים כל כך לתקליטים".

״התקליטיה״ של סימון דוויק. צילום: אבי גולדברגר

יש עדיין חנויות תקליטים בירושלים?

"כיום יש בעיר שלוש חנויות, שתיים הן יד שניה, ואחת של תקליטים חדשים", מספר גולדברגר. "יש את 'גלי תקליטים' במדרחוב דורות ראשונים, מין מחסן עם ערימות על ערימות של תקליטים שצריך לנבור בהם ובאבק שהצטבר עליהן, ולחפש בין תקליטי ילדים או תקליטים של יורם גאון כדי למצוא 'ביטלס' או 'דורז' כזה שחיפשת שנים, ויש את 'התקליטייה', של אחד מאספני התקליטים הרציניים והמעניינים בארץ, סימון דוויק, שהיא ממש בית מרקחת של תקליטים. הכל שמור, דברים נדירים, ולבוא ולדבר עם סימון זה פשוט שיעור מאלף במוזיקה".

החנות השלישית היא 'התו השמיני', שמחלקת התקליטים שלהם רק מתרחבת, וכל החלל המרכזי של החנות הוא תקליטים. אפליקציות כמו 'ספוטיפיי', 'אפל מיוזיק' וכדומה ייתרו ממש לגמרי את הצורך בדיסקים, ולכן התקליטים הפכו להיות החלק המרכזי. אגב, יש בירושלים המון אספני תקליטים. יש לפחות 50 איש שיש להם לפחות 5000 תקליטים", מספר גולדברגר.

בפאב ה'תקליט' יציינו את 'יום התקליט זו השנה החמישית, עם דוכנים של חנויות ירושלמיות, דוכני אספנים, עמדות השמעה, די ג'יי שינגן מוזיקה מתקליטים ועוד. "זה אירוע מאוד מצליח", מעיד גולדברגר, "בכל שנה מגיעים בערך מאתיים איש. אנחנו מיבאים במיוחד ליריד התקליטים טייטלים, כותרים שיוצאים במיוחד ל'יום התקליט', וכשזה מגיע כל שנה זה כזה פיתוי לא לקחת הכל לעצמי", הוא משתף.

אם אתם אספנים מנוסים, אספנים בקטנה, או אם אפילו רק עכשיו התפתח אצלכם קצת תיאבון לשחור, עגול וקסום הזה, אתם מוזמנים להגיע ליריד התקליטים ב'תקליט' ביום שישי, או ב'שושנה' במוצ"ש, ולחגוג עם שאר חסידי הויניל.  

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו