זדה. ננסה בשנה הבאה. צילום: עוז מועלם

זהו. החישובים נגמרו (אלא אם יקרה משהו בלתי הגיוני בעליל) והפועל קטמון, אחרי שבעטה וולה בדלי מול הפועל חדרה ביום שני האחרון, תשחק גם בעונה הבאה בליגה הלאומית.

ליאור זדה, מאמן קטמון, אינו מנסה, כפי שלא ניסה במהלך כל העונה, לייפות את המציאות: "זה לא היה זה העונה. היתה לנו קבוצה טובה, עם הבלחות, אבל זה לא נדבק לי, לא התחבר לי. הפסדנו את העלייה לקבוצה שהיא לא יותר טובה מאיתנו, חדרה, עם תקציב הרבה יותר גדול משלנו. הצלחתי לעבור קבוצות בדרגה שלנו, הפועל רמת גן, הפועל פתח תקווה, כפר סבא, אח"י נצרת, אבל חדרה לא. וזה הפספוס הגדול כי חדרה, ואני מכבד אותה מאוד, היא לא נתניה, הפועל תל אביב או עכו של השנה שעברה.

"אני מבין את הביקורות ונחוש לשנות את זה בעונה הבאה. אמרו לי בתחילת העונה שהמטרה היא להיות בצמרת ולהילחם על העלייה, להיות קבוצה לגיטימית בצמרת. עשיתי את זה, אבל כמו בכל השנים שלי כמאמן, אני עומד במטרות ונשאר עם טעם של אכזבה. הכדורגל ששיחקנו לא היה מספיק טוב. ברור שיש מסקנות ודברים שאני חושב עם עצמי, אבל אני צריך גם לחשוב למה זה קורה לי". 

אם חדרה יכולה לעלות ליגה אז גם קטמון צריכה ויכולה. 
"נכון. היינו צריכים לעלות כי חדרה עלתה, אבל זו לא עונה של כישלון אלא של אכזבה גדולה. יש המון דוגמאות של קבוצות בלבל שלנו שהצליחו לעשות את זה בלי הרבה אחריות והתרסקו. אנחנו הפועל קטמון, לא הפועל תל אביב או נתניה.

"אם היינו הולכים בלי אחריות על עליית ליגה עם תקציבים והשתוללות אז היינו עולים אבל לא היה לנו עתיד מזהיר. קטמון עשתה צעד לעליית ליגה העונה וזה יוכח בעתיד. זו הפעם הראשונה שקטמון הגיעה למשחקים ולקחו אותה ברצינות.

"עד העונה זלזלו בקטמון ואמרו שהיא רכה מדי, והעונה בכל סיטואציה הצלחנו להחדיר שאנחנו מועמדים לעלייה. אני ושי אהרון לקחנו את זה מאוד קשה ביום שני נגד חדרה כי היתה לנו בראש תמונה שאנחנו עולים ליגה ואתה מרגיש שכאילו רימו אותך ושזה התפוצץ לנו בפנים, אבל לא היינו מספיק טובים, נקודה. היה חסר לנו משהו, בערך המוסף הזה שהוא ההבדל בין מקום שלישי למקום שני או מקום ראשון. רצינו מאוד לעשות את זה, אבל עכשיו זה הזמן לעשות את מקצה השיפורים הדרוש כדי שבעונה הבאה כן נהיה מסוגלים לעשות את זה".