מבקר המדינה יוסף שפירא. צילום: מוטי קמחי

ראש העירייה ניר ברקת יכול לחייך עם פרסומו של דו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא אתמול (א') שקובע ששיטת התקצוב העירונית בירושלים פשוט שרירותית. את עיקר החצים הוא מפנה למשרד האוצר ומשרד הפנים, שלא עשו די לטענתו כדי לפתור את השיטה אותה הוא מכנה לוקה מבחינה מקצועית ומינהלית.

רשויות מקומיות רבות נזקקות למענקי איזון שמטרתן לצמצם את הפער שבין הכנסותיהן של הרשויות המקומיות ממקורות עצמאיים (כגון ארנונה, תשלומים בעד מים ואגרות) לבין הוצאותיהן. זאת, על מנת להבטיח סל שירותים בסיסי לתושביהן. המענק מוקצה על פי "נוסחת גדיש", נוסחה שלא כוללת בתוכה את ירושלים בגלל צרכיה המיוחדים של עיר הבירה, ובמקום הנוסחה שכוללת בתוכה פרמטריים מקצועיים ירושלים מקבלת תקציב מיוחד שנקבע במשא ומתן בין העירייה לממשלה.

לפי דו"ח המבקר במשך שנים העירייה תוקצבה באופן שרירותי בצורה אשר מקשה על העירייה לתכנן את תקציבה ואת האופן שבה היא מתקצבת שירותים לתושבים. שפירא מציין ניסיון של הממשלה לגבש נוסחה שתשים קץ לדרך שבה האוצר מתקצב את העירייה בכל שנה, "הפעולה הממשלתית שנועדה לשים קץ להליך התקצוב הלקוי - הופסקה בחודש מאי 2017".

המבקר לא מפרט את הסיבה וכותב: "לא נקטו משרד הפנים ומשרד האוצר כל פעולה ממשית שתכליתה למנוע חזרה על הליך התקצוב הלקוי שנעשה בשנים האחרונות. הנושא אף לא חזר לשולחן ראש הממשלה או הממשלה כדי להיערך מבעוד מועד לתקצוב שנת 2018."

המלצת המבקר שתקצוב העיר וגובה המענק מוכרחים "להתבסס על אמות מידה ברורות כפי שנעשה ביתר הרשויות המקומיות - ומתוך הבנת מעמדה הייחודי של ירושלים כבירת מדינת ישראל, ואלו צריכות לשמש בסיס קבוע לקבלת ההחלטות בנושא בשנים הבאות".

עוד הוסיף המבקר: "ככל שתיוותרנה אי-הסכמות, על מנכ"ל משרד הפנים להעלותן לפני שר הפנים לשם מציאת פתרון, ובמידת הצורך - יש להעלות את הנושא לפני ראש הממשלה, אשר נדרש לנושא בעבר ואף מינה את מנכ"ל משרדו לעסוק בו."

בין החודשים ינואר למרץ השנה התנהל מאבק בין ראש העירייה, ניר ברקת לבין משרד האוצר בשנה השלישית ברציפות סביב נושא התקצוב העירוני. המאבק זכור לכולם בשל ערימות הזבל שהצטברו ברחובות שנגרם כתוצאה מהשבתת השירותים העירוניים. השנה למעט פיזור הזבל על ידי עובדי התברואה בראשית המאבק מול משרדי האוצר ושביתה בת יום אחד של השירותים העירוניים המאבק התנהל ברובו בשל הסיטואציה הפוליטית על שולחן המשא ומתן.

ברקת דרש בתחילה למעלה ממליארד שקלים, אך בשל הסיטואציה הפוליטית הוא נאלץ להתפשר. האוצר הסכים לשלם כ-840 מיליון שקלים כשחלק מהסכום הוא תקציב של שנה שעברה שהאוצר פשוט לא העביר לעירייה.

האם בשנה הבאה ראש העירייה הנכנס יצטרך לנהל מאבק דומה לזה שניהל ברקת בשנים האחרונות? האם המדינה תצליח לגבש נוסחה עם פרמטרים ברורים לעיר הבירה?