במרכז התערוכה החדשה "לונדון בירושלים" עומד סיפורה של מצודת מגדל דוד, אשר הפכה למוזיאון העיר ולמוסד תרבות מרכזי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לאור חזונו של המושל הבריטי הראשון של העיר, סר רולנדסטורס. אחרוני החיילים עזבו את המצודה, שאריות הנשק פונו, המקום שוקם לתפארת ועד מהרה אירח את הקהל הירושלמי – תערובת של קצינים וחיילים בריטים, יחד עם ירושלמים וותיקים ואלה שמקרוב באו במיטב מחלצותיהם, אשר הגיעו להאזין לקונצרט חזנות או לקונצרט קלאסי, לבקר בתערוכה של 'אגודת האמנים העברית', לשתות תה אנגלי מספלי חרסינה עם עוגות קצפת, ולהתפעל בקול רם מהחידושים הרבים המגיעים אל העיר מדי יום.

תה בגינה במהלך באזר של הכנסיה  ,צלם אורון צבי, אוספי 1937 הסקוטית הארכיון הציוני המרכזי ירושלים

"מטבע הדברים,לתקופת המנדט בארץ ישראל הוקדשו מחקרים היסטוריים רבים" אומרת אילת ליבר, מנהלת המוזיאון והאוצרת הראשית , "אך למעשה טרם נחקר לעומק נושא השפעתה של התרבות הבריטית על ירושלים, וזוהי התערוכה המוזיאלית הראשונה העוסקת בהשפעת חיי התרבות על התפתחותה של העיר באותה תקופה".

מה בתערוכה?

הלו, הלו, ירושלים מדברת! במרץ 1936 נפתחו שידורי הרדיו מירושלים בקריאה הנרגשת: This is Jerusalem Calling!"" מפי שדרנים בעברית ובערבית. "כדי להקים לתחיה את ימי הרדיו הבריטיים, שחזרנו את אולפני ירושלים, והצבנו שלוש עמדות שמע ויזואליות בהן מושמעים קטעים ארכיוניים מקוריים ונדירים של התזמורות החיות שניגנו, התסכיתים שהושמעו, הקונצרטים, שידורי החדשות והצגות הרדיו שהיו פופולאריות מאוד באותה תקופה", אומרת אוצרת התערוכה ענבל דרור לקס. במקביל, יוכלו המבקרים ליהנות מצילומים היסטוריים של התזמורות והשחקנים המוקרנים על הקיר, ולהתרשם מפסנתר כנף של רשות השידור, שהובא במיוחד לתערוכה.

חנה רובינא מתארחת באולפן קול ירושלים שנות ה-40  צלם משה (מיקו) וטרודי שוורץ פוטו שוורץ אוסף ביתמונה

כשסלון היה סלון - כדי להיות נאמנים למקור, נבנה במיוחד עבור התערוכה סלון תקופתי משוחזר עם ויטרינות וארונות כלים וסרוויסים בריטיים אותנטיים, רדיו ישן, וכמובן תמונות אמנות המייחדות את התקופה ומעטרות את הסלון. כמו כן הוצבו בתערוכה מעמדי עיתונים ישנים בעברית, אנגלית וערבית, שם יוכלו המבקרים לעיין בעיתוני התקופה הנדירים, על  האירועים ההיסטוריים המשולבים בהם, בהם עיתון מיום הכרזת המדינה. מדי 10 דקות יתקיים נשף ריקודים סלוניים, בו מוזמנים המבקרים לרקוד באופן פעיל, כולל לימוד צעדי הריקוד המיוחדים.

תזמורת של שלישיית נשים במסעדה הגרמנית בירושלים, 1933, צלם צבי אורון, אוספי הארכיון הציוני המרכזי

סינמה בריטי - התערוכה מאפשרת הצצה על חוויית הקולנוע של אז, דרך שחזור אולם קולנוע ישן עם מושבים מתרוממים מעץ ווילונות קטיפתיים, שם ישבו המבקרים ויצפו בסרטים קלאסיים של התקופה וביומני הקולנוע של שנות ה-40-30. בנוסף, הופק עבור התערוכה סרטון מיוחד, המשלב קטעי ארכיון היסטוריים ונדירים בשילוב אנימציה עכשווית, ומתאר את ההיסטוריה של הקולנוע בתקופת המנדט.במסגרת התערוכה יוקרנו מדי יום סרטים באורך מלא.

בר ה'פינק' המיתולוגי מתעורר לתחיה – מה עושה חייל בריטי בעיר דתית מסורתית שרוצה ללגום בירה או וויסקי? יושב בבר ה'פינק', שמשך אליו את אנשי צמרת הממשל הבריטי וגם עיתונאים זרים. "במהלך המחקר המקדים גילינו דבר מדהים", אומרת ליאת מרגלית, אוצרת התערוכה. "בר ה'פינק' המיתולוגי אמנם נסגר לפני שנים, אך הוא חי ונושם בקרב המשפחה שהיה בבעלותה, שבחרה לשמור בביתה את הרהיטים, הבקבוקים, ציורי האמנים שהיו על הקיר, התקליטים הישנים, ואפילו את קופסאות הסיגרים מאותה תקופה. בעקבות הגילוי, החלטנו לשחזר  את חזיתו של הבר ההיסטורי, גם ברמה הוויזואלית וגם מבחינת הקולות, השיחות, שקשוק הכוסות וכמובן השירים הישנים והנפלאים".  

להקת המחול של רינה ניקובה מדגימה ריקוד בוכרי במצודה 1946, צלם זולטן קלוגר, לשכת העתונות הממשלתית אוסף התצלומים הלאומי

כדי להמחיש למבקרים את חשיבותו של מגדל דוד לתרבות ולאמנות של אותה תקופה, הוצבו בתערוכה לוחות מודעות ובהן כרזות ופרסומות אותנטיות מתחומי התרבות בירושלים. בנוסף, בכל חללי התערוכה יוצגו סרטוני ארכיון המתארים את פעילויות הספורט של אותה תקופה, סרטון פנורמי בשילוב אנימציה המתאר את האדריכלות המרכזית בתקופת המנדט של המבנים ההיסטוריים כמו ימק"א, אוגוסטה ויקטוריה והאוניברסיטה העברית, וסרטון אנימציה המציג את המעבר מהשלטון העותומאני למנדט הבריטי.

לונדון בירושלים, עד סוף 2018. מוזיאון מגדל דוד, ירושלים. שעות פתיחה: א-ה 9:00-16:00, שישי-שבת 9:00-14:00.