צילום: רוני גלעד ואלון בסקינד

"תקשיב, תיכף באמת יגידו שאנחנו לא ממוקדים ושיש לנו הפרעת קשב, אז ברשותך בוא נתחיל בטקס המצטיינים של מרכז אורי לשנת 2018, לפני שייגמר הריטלין", כך אמר בסוף השבוע נער בן 14 וחצי לחברו, שהנחה יחד איתו את הטקס השנתי של 'מרכז אורי' של תנועת 'צד"ק', שנערך בבסיס מג"ב בעיר שמאמץ את המרכז

בשנה האחרונה הגיעו כחמישים ילדים עם הפרעות קשב, היפראקטיביות וחלקם אף עם בעיות התנהגות, מספר פעמים בשבוע לאחר שעות הלימודים אל המרכז הזה. השבוע, בטקס סיום השנה, הם סיפרו על הפעילויות שמאפשרות להם לחוות לרגע את הנורמליות ואולי אפילו להצליח לאמץ אותה כדרך חיים. מבחינתם, כל מה שהם זקוקים לו הוא הזדמנות, יד מושטת לעזרה ואז, רק השמיים הם הגבול.

שת"פ עם המשטרה

"נעים מאוד, שמי ניר, אני עם הפרעת קשב ואני הסיוט של כל מורה. יום הלימודים שלי מתחיל כל יום בשעה אחרת, ואני לא קם בבוקר כי בלילה יש לי סיוטים. אבל החלטתי לעשות שינוי בחיי בזכות מה שאני עובר במרכז אורי. אני מסמן לעצמי מטרות ואני מתקדם, ועכשיו יש לי מטרה והיא להראות לכולם שאני לא אפס". 

"אני הסיוט של כל מורה". צילום: רוני גלעד ואלון בסקינד

המונולוג הזה הוא רק חלק מההצגות הקצרות שהעלו הנערים על הבמה בטקס השנתי של 'מרכז אורי' מול הוריהם, ולא פחות חשוב - מול מוריהם. "פרויקט הדגל במרכז הוא הערב השנתי", אומר מנהל ומייסד המרכז יותם ויסקופ. "אנחנו עובדים במרכז בגישה של פחות לדבר ויותר לעשות. למשל אנחנו יכולים לבוא ולומר להם: 'אוי אתם מסכנים תקראו מדף', אבל לא, אצלנו לומדים את זה בעל פה. למה? כשהמורה של נער יושבת בקהל, ואחרי ההצגה היא באה ואומרת לו: 'וואלה, בטקס של יום הזיכרון לא הצלחת, אבל כאן כן'. ככה אנחנו חושבים שבונים אותם, לא מוותרים להם".

'מרכז אורי' הוקם בירושלים בשנת 2009, על שם אביו של יותם, אורי ויסקופ, שהיה קצין משטרה בכיר שנפטר מדום לב פתאומי. ויסקופ מספר כי אביו התחבר מאוד לתחום ילדים ובני נוער בסיכון, וטען שדרך העבודה איתם חייבת להיות רב מערכתית, כזו שכוללת שיתוף פעולה הדוק ומקצועי בין כלל הגורמים בדגש על ההורים ובית הספר

"אני הסיוט של כל מורה". צילום: רוני גלעד ואלון בסקינד

ויסקופ, 31, למד חינוך מיוחד ומתמחה בבעיות התנהגות ובעבריינות נוער. "מההתחלה המשטרה איתנו בזה", הוא אומר. "בערך כל שנתיים אנחנו מחליפים יחידת משטרה שמאמצת אותנו. מדובר פה על רמה גבוהה מאוד של אימוץ אם זה בכסף, השקעה ולוחמים שממש חונכים את הנערים אחד על אחד"

להבין מהי הפרעת קשב

הצעירים מגיעים למקום מספר פעמים בשבוע לאחר שעות הלימודים. הגילאים נעים בין כיתה א' עד סוף התיכון, והנערים מחולקים לקבוצות לפי גיל, כשהצוות מונה עשרה אנשים. בתוך מסגרת המרכז משתתפים הילדים בפעילויות שעוזרות להם למצוא את השקט שלהם ולהביא אותו לידי ביטוי. אחד מדרכי ההתערבות בה מאמינים שם, היא ללמד את הילדים והנערים מה היא הפרעת קשב, מתוך הבנה שידע הוא כח

"הפרעת קשב בשבילי זה מלא אנשים בראש", מספר ניר אבודרהם, בן ה־14 וחצי, שהולך כבר כבר שנתיים וחצי למרכז ואף קיבל תפקיד של מנחה צעיר. "אני כל הזמן חייב להתעסק במלא דברים. ביסודי לא הייתי נכנס לכיתה בכלל, כל היום רב מכות ומקלל את המנהלת. פעם אחת יותם בא אלינו לכיתה ובחר ילדים לפרויקט. המנהלת אמרה לו שהיא לא רוצה שאני אהיה בפרויקט - וזה מה שגרם לו לקחת אותי". 

"כשאתה רואה פה נער שיושב ברוגע זה לא ברור מאליו", אומר ויסקופ. "יש נערים שהיו מכסחים את המנהלת מכות בלי חשבון. מה יעשו לו? ישימו אותו בכלא בגיל 11? המסר שהנערים שומעים כאן הוא 'אתם מצוינים'. גם אם הם לא - זה מה שהם ישמעו כל הזמן, וזה עובד".