ספיר בלוזר. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים?   
"כבר בגיל 10 קיבלתי את ההחלטה לגור כאן כשאהיה גדולה. ההורים שלי לקחו אותי לטיול המסורתי שלא ירושלמים עושים - הר הרצל, גן החיות ומוזיאון ישראל, אבל עוד לפני שנכנסנו לעיר כבר היתה לי הרגשה שהגעתי הביתה

"הסיבות שלי לחיות כאן כיום עוד יותר מעניינות. קודם כול יש כאן מגוון אנושי שאפשר רק לחלום עליו. אני נהנית מההתמודדות עם שאלות של זהות, ובירושלים השאלות הללו עולות כל הזמן, ומגיעות בתוספת השאלה איך אפשר, דווקא מתוך הזהויות השונות, ליצור חיבורים ולחיות ביחד. זה דורש הרבה פתיחות וחשיבה אחרת. תמיד גם אהבתי היסטוריה מדינית, והעיר הזאת מנכיחה בכול בניין ובכול רחוב את מה שעבר על חלק מהאנושות במשך אלפי שנים

"אבל הדבר הכי חזק בשבילי הן הקהילות הרבות שאנחנו יוצרים כאן - הקהילות השכונתיות, קהילות הספורט וקהילות של צעירים פעילים. בעיני זאת הדרך הכי נעימה לחיות בה. קהילה, זהות וערכים. אלא הדברים שאני מחפשת במקום שבו אני בוחרת לגור".

סינדרום ירושלים שלי 

"חוץ מהלילה שהגעתי עד לכניסה לבית של הנשיא כדי לשכנע אותו להצטרף ליוזמה של יום המורה? אני מניחה שהדבר הכי הזוי קרה בתקופה הראשונה שלי בעיר, בימי חמישי בערב בכיכר ציון. היו מגיעים לשם הרבה נערים של להב"ה ומנסים לשכנע אנשים להצטרף לדרך של הארגון, שלטעמי רוויה בשנאה

"יחד עם ידיד מלומד היינו מגיעים לשם, מדברים עם הנערים, עונים להם בשאלות קשות עד שבנצי גופשטיין היה מגיע ומרחיק אותם מאיתנו. הסיבוב היה מסתיים רק אחרי הפלאפל בקינג ג'ורג', שהיינו פוגשים בו שוב את אותם נערים. וזה בדיוק העניין של העיר - הזרמים הכואבים והפוליטיים שבה שמתקיימים ליד מנה של 14 שקל שכולם מסכימים לשבת עליה ביחד".

מה הכי ירושלמי בעינייך?
"לחשוב שזאת העיר היחידה שאפשר לגור בה, כי כל אפשרות אחרת שמתקבלת על הדעת היא מושב - ועדיף כזה שיש לו חומה עתיקה מסביב".

מה הייתי משנה כאן? 
"תשתיות שמשפיעות על איכות החיים של מי שחי כאן - איכות התחבורה הציבורית, בנייה של יותר כיתות לימוד ויצירת מרחבים ציבוריים שמתאימים לספורט ותרבות.

"אבל אני חושבת שלא הוגן לתת את התשובה הזו בלי לשאול מאיפה אפשר להסיט את המשאבים לשינויים האלה או לתת הסבר איך לקיים אותם בדרכים אחרות".

מה את מאחלת לעיר? 
"שנהיה יותר סבלניים זה כלפי זה. יש כאן מספיק מתח - על הכבישים העמוסים וההשפעות של הזירה הבינלאומית. אני מאמינה שהיכולת לראות את האחרים שחיים איתנו ולקבל את התפיסות וההתנהגויות השונות שלהם, היא בסיס חשוב מאוד לחיים שלנו כאן. ויש הרבה דרכים לפתח את היכולת הזאת. ספורט מעורב זו התחלה מצוינת".

איך ירושלים תיראה בעוד 20 שנה? 
"אם נעשה את זה נכון? שוקקת, מלאה צעירים, מגוונת ומובילה בחדשנות שלה - בחינוך שהוא גם מחובר למסורת וגם פורץ דרך, ביהדות המתחדשת שהיא תפתח ותביא לעולם, במודלים מתקדמים של שותפות בין מגזר שלישי וראשון, וכמובן בספורט מעורב של נשים וגברים, שיש בו מקום לכולם ואמן שיהיה מודל לכל ישראל".