רגב, האירוויזיון בליסבון ויאן אולה סנד. צילום: אורן אהרוני, רועי אלמן ו- Vugarİbadov, ויקיפדיה

"we will discuss, any date, any city״ כך אמר המפקח על האירוויזיון יאן אולה סנד ליו״ר המשלחת הישראלית טל ברנע, ברגע הענקת המסמכים הרשמיים שמעבירים לישראל את האחריות על אירוח האירוויזיון, דקות אחדות לאחר זכייתה של נטע ברזילי בתחרות.

לא סתם אמר אולה סנד את צמד המילים "any city״ ולא סתם קיבלו מנחות האירוויזיון את ההנחיה שלא לומר את המילה ״ירושלים״ בשידור. ה - EBU (איגוד השידור האירופאי) פשוט לא רוצה אירוויזיון בירושלים.

האיגוד עושה בשנים האחרונות מאמצים עילאיים להרחיק כל נגע פוליטי מתחרות הזמר המסורתית. ההתבטאויות של השרה רגב והשר איוב קרא, שניסו לנכס לעצמם את הפקת האירוויזיון עוד לפני שהאורות בארנה בליסבון כבו, הדליקו נורה אדומה אצל אנשי ה - EBU, שמעדיפים להתרחק מהבירה.

בסוף לא יגיעו. צילום: shutterstock

אך הסיבה היא לא רק פוליטית. יחסה של ירושלים לקהילה הגאה, רגישות נושא שמירת השבת וגם היעדר תחבורה ציבורית ראויה - כל אלו מוסיפים שמן למדורה.

אז מה יקרה עכשיו? שאלה טובה. מצד אחד, האירוויזיון הוא אירוע של איגוד השידור האירופאי, שהוא גם המפיק הראשי שלו. מצד שני, ‏לממשלה המארחת יש חלק נכבד ויש שיאמרו מכריע, במימון הפקת התחרות.

חשוב לומר - האירוויזיון בישראל לא בסכנת ביטול. עדיין לא התרחש תקדים בו ה - EBU שלל אירוח ממדינה ובשביל שדבר כזה יקרה צריך להתקיים מצב קיצוני ביותר.

מה שכן, אין ספק שהמהלך הארגנטינאי לביטול המשחק עקב התעקשותה של ממשלת ישראל ושרת התרבות לערוך אותו בירושלים בכל מחיר - נותן רוח גבית ל- EBU לקיום תחרות הזמר בתל אביב.

בתוך כך, סביר להניח שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ירשה לעצמו לנחול הפסד כואב נוסף בסוגיית ירושלים ויעשה הכל בכדי שהתחרות כן תתקיים בסופו של דבר בבירה.