ד"ר פינטו־אבקסיס וצרויה. צילום: Tommy H

המחקר רב השנים של ד"ר נינה פינטו־אבקסיס על יהודי טיטואן, בירת מרוקו הספרדית, הוביל אותה אל חקר שפת החכתייה והצלתה, שפתם של יהודי צפון מרוקו. מדובר בשפה נכחדת, מדוברת ולא ספרותית, שרק כ־5,000 איש בארץ ועוד כמה עשרות אלפים ברחבי העולם דוברים אותה. "מה שנותר מהשפה הזאת הם בעיקר ביטויים, מילים וצירופים שנתנו לשפה טעם מיוחד, רובו מאוד הומוריסטי", אומרת ד"ר פינטו־אבקסיס. "מסתבר שכאשר שפה הולכת ונעלמת, השלב האחרון שלה הוא ההומוריסטי, כפי שזה בא לידי ביטוי ביידיש למשל".

השבוע ייערך ביד יצחק בן־צבי ערב מיוחד לרגל הוצאת ספרה הסמי־אוטוביוגרפי של ד"ר פינטו־אבקסיס - 'סיפורים אינטימיים'. הערב המרתק, העשיר והמצחיק יכלול דברי פתיחה של  פרופ׳ אייל ג'יניאו, ראש מכון בן־צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, הרצאה של ד"ר פינטו־אבקסיס על שברי השפה בהומור ובפולקלור של הספרדית־היהודית במרוקו, ולסיכום, הדובדבן שבקצפת - 'סיפורים אינטימיים', המופע התיאטרלי הנהדר שמבוסס על ספרה.

חכתייה שפה יפה

בנימוקים להענקת פרס בן־צבי לספרה הקודם של ד"ר פינטו־אבקסיס, 'הטווס, המגוהץ וחצי האישה', שעסק במחקרה על הכינויים, ההומור והפולקלור בשיח היומיומי של יהודי טיטואן דוברי החכתייה, נכתב כי "בד בבד עם עומק העיון והמחקר שבו מתאפיין הספר, הוא שופע צבעוניות מלאת חיים ורוויית שעשוע".

"אני מוצא קשר ישיר בין ספרה הנוכחי והאוטוביוגרפי 'סיפורים אינטימיים' למחקרים של ד"ר פינטו־אבקסיס", אומר חוקר התרבות והפולקלור עמוס נוי. "בלי האינטימיות, בלי ההקשבה המוקפדת ובלי האוזן המוזיקלית שלה היא לא היתה מצליחה בעבודה האקדמית שלה בהצלת זכרונה של קהילה נכחדת של יהודי צפון מרוקו ושפתם - החכתייה, שפה ותרבות שיש מאחוריהן היסטוריה רבת שנים ותרבות עתיקה".

ב'סיפורים אינטימיים' פורשת ד"ר פינטו־אבקסיס קטעי חיים צבעוניים ושבירים היוצרים דיוקן חושפני, לפרקים מביך, של אישה צעירה, שפותחת באומץ את סגור ליבה ואת הרגעים הכי אינטימיים בחייה.

למה סיפורים אינטימיים?
"הנושא שעוטף את הספר הוא אובדן האינטימיות", אומרת ד"ר פינטו־אבקסיס, "וזה משהו שאני מנסה להחזיר לחיים שלי ושל אחרים".

ולכן אולי היא מעיזה באומץ רב לשתף את הקוראים ברגעים הכי אינטימיים שלה - בסיפורי התאהבות תכופים ולא ממומשים, בבעיות הנפשיות של הקרובים אליה, באימה מהזקנה והמוות, במחלות קשות של האנשים הכי קרובים אליה, ואפילו בטיפולי הפוריות הקשים שעברה בדרך ללידת בתה. וחלק נכבד מאותה אינטימיות היא ללא ספק השפה שליוותה אותה כל חייה.

ד"ר פינטו־אבקסיס, אחת החוקרות היחידות בתחום, מודעת לעובדה שתרמה להנכחת החכתייה בישראל. "אין כמעט אנשים בגילי שדוברים את השפה", היא אומרת. "תפקיד חיי הוא להציל אותה מהכחדה. אחי צוחק עלי ואומר שאני כל כך שקועה בתרבות העתיקה הזאת עד שכשכולם מצטלמים בצבע אני היחידה שמופיעה בשחור־לבן".

גדלת לתוך השפה הזאת?
"עד כיתה א' דיברתי רק חכתייה. זו היתה שפת האם שלי ונותרה שפה יחידה עד שסיימתי את הגן. גם הוריו של אריאל בעלי מטיטואן והוא דובר חכתייה מלידה".

ההצגה חייבת להמשך

כיאה לבת טיטואן הנשואה לבחור מטיטואן, גם השחקנית שנבחרה לגלם את הדמות הראשית היא בת הקהילה הצפון מרוקאית, השחקנית נילי צרויה (41). "אני מכירה את העולם הטיטואני ואת שפת החכתייה היטב, ומזהה את האינטונציות המיוחדות בכתיבה הנפלאה והמאוד חושפנית של נינה", היא אומרת.

"הזמנתי את נילי לקרוא שני סיפורים בערב השקת הספר שלי", מספרת פינטו־אבקסיס. "אחרי שהיא הקריאה את 'השומר' ואת 'לנה' רציתי לעמוד ולהריע לכבודה, אבל רק נישקתי אותה ואמרתי לה שזו אחת המתנות הנפלאות שקיבלתי בחיי. לפתע קמו לתחייה דמויות מהספר שבכיתי מולן במחשב, וגם בת דמותי שלי קרמה עור וגידים והיתה ממשית, מלאת גוונים ורבדים. ברגע הזה הרגשתי את החיים שיש בה. אני חיה פה בספר לתמיד".

אז החלטת שהיא תגלם את התפקיד בהצגה?
"ברור. נילי תגלם את 'נינה', והשחקנית מיכל ויינברג בעלת אלף הפנים תשחק את אימא שלי. בהצגה יהיו תשעה סיפורים בעלי אפקט דרמטי, ובין לבין יהיו שירים בחכתייה, שירי ערש בספרדית וכמובן שרל אזנאבור שאימא שלי נורא אוהבת".

'סיפורים אינטימיים', ערב תרבות החכתייה לכבוד ספרה של ד״ר נינה פינטו־אבקסיס, יום חמישי, 7.6, מ־18:45, אודיטוריום יד יצחק בן־צבי, אבן גבירול 14, ירושלים