תמיר. "הגעתי לתחושה של מיצוי". צילום: אוהד צויגנברג

עמית תמיר פורש ממשחק פעיל. הסנטר בן ה־38 שגדל בהפועל הודיע לאחרונה כי הוא תולה את נעליו, בתום 20 שנות קריירה בבוגרים. "הגעתי להרגשה של מיצוי", מספר תמיר בראיון פרישה למיינט ירושלים ו"ידיעות ירושלים". לדברי תמיר, ששיחק בעונה החולפת בהפועל ג'ת מהליגה הארצית, ההנאה שלו מהמשחק נפגמה לאחרונה: "התחלתי פחות ליהנות. הפרישה התבשלה אצלי כבר כמה זמן והתחלתי להרגיש שזה הכיוון עוד במהלך העונה. סגרתי דלת אחת, ועכשיו אני מוכן לפתוח דלת אחרת ולהתחיל באתגרים חדשים".

היית כבר קרוב לפרישה לפני שנתיים, בעקבות פציעה.
"נכון, נפצעתי וקרעתי את גיד אכילס, אבל לא רציתי לסיים את הקריירה על קביים. רציתי לשלוט על הגורל שלי ולסיים את הקריירה בתנאים שלי ולא מתוך אילוץ. אז למרות כל הקשיים הייתי תחרותי וחזרתי לשחק כדורסל. עכשיו נגמר לי ואני פורש".

תמיר נולד וגדל בעיר והיה חלק מקבוצת הנוער המצטיינת שבה שיחק גם ארז כץ. בשנת 1998 עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון, ובעונתו הראשונה סיימה הפועל במקום הראשון בליגה הסדירה. בגמר הפלייאוף הפסידו האדומים למכבי תל אביב, בסדרה שבה התרחשה 'פרשת הפיצה' המפורסמת. "בגלל פיצה פספסתי הזדמנות לאליפות בעונת הבכורה", צוחק תמיר.

הסנטר המשיך שנתיים נוספות במלחה, ובעונתו האחרונה (2001/2000) שותף ב־24 משחקים וקלע 5.3 נקודות בממוצע למשחק. הסנטר קלע שש פעמים במאזן נקודות דו־ספרתי, כולל 16 נקודות בהפסד למכבי תל אביב ביד אליהו. לדברי תמיר, באותה עונה הוא היה יכול לעשות את הפריצה שהיתה מאפשרת לו להפוך לשחקן לגיטימי, אולי אפילו מוביל בהפועל. "היו לי הרבה משחקים טובים, והוכחתי שאני יכול להיות משמעותי", אומר תמיר, שבאותה עונה שיחק תחת צביקה שרף ולאחר מכן תחת יורם חרוש.

בסיום העונה עבר תמיר לארה"ב, שם שיחק במכללת ברקלי בקליפורניה. "הרגשתי שאין בירושלים מוטיבציה מיוחדת לטפח אותי בתור שחקן בית", הוא משחזר. "ראיתי שמביאים שחקנים אחרים על העמדות שלי מנבחרת העתודה (איציק אוחנון, משה מזרחי), אז הבנתי את הרמז והמשכתי הלאה. חבל שלא נתנו לי הזדמנות".

באופן כללי הפועל לא מצליחה לייצר שחקני בית דומיננטיים מאז יובל נעימי.
"זה נכון. באופן כללי אין הרבה שחקנים ישראלים בגלל החוקים שנותנים עדיפות לזרים. בהקשר של הפועל באמת יש בעיה בגידול שחקנים. צריך שינוי בהלך הרוח".

איזה סוג של שינוי?
"בתקופה שלי למשל ניצחון היה דבר נחמד אבל הדגש היה קודם כל על פיתוח שחקנים. יצאו באמת שחקנים כמו ארז כץ, ארז זייצ'יק ואני. רפי מנקו אומנם ירושלמי, אבל הוא התפתח באקדמיה של איגוד הכדורסל. מקווה מאוד שאדם אריאל ורם אליאספור, שגדלו בהפועל, יהיו בעתיד שחקנים דומיננטיים יותר בליגה. בינתיים הם בהחלט עושים עבודה טובה". 

לאורך שנות הקריירה עבר תמיר ביותר מעשר קבוצות, רבות מהן באירופה. בתום שנתיים במכללה הוא ניסה את מזלו בדראפט 2004 אך לא נבחר. משם עבר לפאוק סלוניקי היוונית והמשיך לקבוצה יוונית אחרת, א.א.ק אתונה. "אלו שתי קבוצות עם קהלים מטורפים", הוא מספר. "הם נותנים לך הרגשה שאתה פשוט חייב לרוץ מהר ויותר ולקפוץ גבוה יותר. חוויה מדהימה". 

בא.א.ק זכה תמיר לשחק עם הגרסה הצעירה של יואניס בורוסיס. בפאוק שיתף תמיר פעולה עם ואסילופולוס, שהיה זמן רב באולימפיאקוס, דמיר מולמרוביץ' ומאט נילסן, ששיחק בברצלונה. "זו חוויה לשחק עם שמות כאלה", משחזר תמיר. "לא כל שחקן ישראלי שלא היה במכבי תל אביב זוכה לזה".

בא.א.ק תמיר הספיק לקטוף 16 כדורים חוזרים (11 מתוכם בהתקפה) נגד בנטון טרביזו של דייוויד בלאט. למרות אותה הופעה מרשימה היכולת של הישראלי ביוון לא היתה מספקת, כשהוא רושם פחות מחמש נקודות למשחק. "רציתי לשחק יותר", הוא מעיד, ומודה כי בדיעבד היה צריך להפגין יותר אורך רוח. "הלחצתי את עצמי". 

תמיר שב לישראל לפני שהסתיימה העונה ביוון והצטרף למכבי גבעת שמואל. לאחר מכן נדד שוב לאירופה, הפעם לשרלרואה הבלגית, ומשם שוב ליוון, הפעם ללאריסה היוונית, שעימה העפיל לפלייאוף היווני, לראשונה בתולדות המועדון

"שברנו את ההגמוניה של מכבי"

בקיץ 2007 חתם תמיר בהפועל חולון. הוא סיים את העונה עם אליפות, כשהוא תורם 5.8 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו־0.7 אסיסטים בכמעט 14 דקות לערב. "אין ספק שזה היה הרגע הגדול ביותר בקריירה שלי", קובע תמיר. "זו היתה אליפות ראשונה מזה 15 שנים של קבוצה שהיא לא מכבי תל אביב. שברנו את ההגמוניה של מכבי ומאז האליפות לא באופן קבוע בידיים שלה. בתור מי שגדל בהפועל זו הרגשה מיוחדת".

הזכייה באליפות לא סייעה להשאיר את הבעלים מיקי דורסמן בחולון, ובעקבות הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה הקבוצה הדרים תמיר לאשקלון. הסנטר שיחק 20 דקות לערב וקלע 8.9 נקודות למשחק. אשקלון הצליחה להתברג לפלייאוף ואף הדהימה במשחק הראשון בסדרה עם ניצחון ביד אליהו. לאחר מכן הגיעו שלושה הפסדים רצופים והיא הודחה.

תמיר ניסה את מזלו פעם אחרונה באירופה כשחתם בלימסול הקפריסאית, אך כבר בנובמבר 2010 עזב והוזעק למלחה בעקבות פציעה של אורי קוקיה. תמיר היה אמור לזכות לדקות משמעותיות אצל עודד קטש, אך בפועל היה שחקן די שולי עם 6.4 דקות ופחות משתי נקודות לערב. העונה הסתיימה בהדחה בחצי גמר הפיינל־פור על ידי גלבוע. "הגעתי עם ציפיות גבוהות שלצערי לא התממשו", מספר תמיר. "הבנתי שלירושלים כבר לא אחזור יותר".

עונה לאחר מכן הגיע תמיר לראשון לציון אך בקושי שיחק. הוא מודה כי בשלב זה הבין שליגת העל אינה המקום שלו. תמיר נפרד מהליגה הבכירה עם 646 נקודות ומקום 608 ברשימת קלעי כל הזמנים. "התחלתי לאבד את הביטחון העצמי", הוא מעיד. "רציתי להיפרד מהכדורסל עם זכרונות טובים, כשאני על הפרקט ולא על הספסל, נטו ליהנות מכדורסל. אפשר לומר שזו היתה התקופה השנייה שלי בקריירה".

יש לך תחושת פספוס?
"יכול להיות שהייתי צריך לקבל החלטות אחרות במהלך הקריירה, לבחור קבוצות שיתאימו לי יותר, אבל זה המסלול שבחרתי. אין מה להתחרט". 

ילד של אבא 

אחד הרגעים המשמעותיים בקריירה של תמיר התרחש לפני כשנתיים, והוא מהול בעצב אישי עמוק. תמיר איבד את אביו אשר ז"ל, שנפל מסולם במסגרת עבודתו כחשמלאי. "בהתחלה הכול היה בסדר", משחזר תמיר. "הוא חזר הביתה ואמר לאימא שלי שנפל על הראש. בלילה התחיל לו פתאום דימום רציני. הבהלנו אותו לבית חולים ומאז הוא היה מורדם ומונשם. הוא הגיב חלקית, קצת זז עם העיניים, לחץ קצת את היד אבל זהו".

תמיר כבר הבין שאביו לא ישתתף בחתונתו (השלישית) וכחודש לפני החתונה האב נפטר. "עיכלתי בפעם הראשונה את המוות שלו אחרי השבעה, כשכולם הלכו ויותר לא באים לנחם", מספר תמיד, שכאמור התחתן עם בחירת ליבו רוני. "זאת היתה שמחה מהולה בעצב. הייתי צריך להיות חזק בשביל אימא שלי ורוני".

זמן קצר אחרי המוות תמיר גם חזר לפרקט, במדי מכבי רמת גן מהלאומית. תמיר קלע שלשת ניצחון מול מכבי רעננה, בניצחון 82:83. "אני לא אשכח את הרגע הזה", הוא משחזר. "גם בזכות השלשה וגם כי זה היה מאוד משמעותי אחרי שאבא שלי נפטר. רגע מצמרר".

תמיר, שמתגורר עם אשתו ביבנה, הוא גם אבא לילד מנישואים קודמים. הוא משמש סוכן ביטוח עצמאי, אך גם אחרי הפרישה הוא מעוניין להישאר בכדורסל. "אני רוצה להיות עוזר בקבוצה בליגת העל", הוא מעיד, אך גם לא פוסל אימון נוער או נערים.

יש לנו בעיה בפיתוח גבוהים.
"בהחלט. כשהייתי בנוער עופר רון היה מאמן שלנו והוא הושפע מאוד מהכדורסל הסרבי. זה בא לידי ביטוי גם באימונים. הוא עבד על הגיוון שכל הגבוהים ישחקו בכל העמדות, גם עם הגב וגם עם הפנים לסל. היום ההתמקדות היא בעיקר בגארדים, וחבל כי הגבוהים היום הרבה יותר מגוונים ויכולים לשחק בעמדות רבות יותר. אנחנו חייבים להדביק את הקצב".

"כבר עכשיו אני מאמן גבוהים באופן פרטי", מספר תמיר. "אני לא מת על החוק הרוסי, אבל לפני שהוא היה קיים ישראלים בכלל לא שיחקו. גם היום המצב בעייתי. ממש לא בטוח שיניב גרין או קוז'יקרו היו מצליחים לפרוץ היום. לא כי הם חלילה לא מספיק טובים אלא כי לא מאפשרים היום לצעירים לטעות, מיד מחליפים אותם בזרים".

היית רוצה להיות עוזר בהפועל?
"עוד מוקדם לומר".

מה דעתך על הפועל החדשה של אורי אלון?
"הארנה זה מתקן מדהים, סטנדרטים של יורוליג. גם ההנהלה החדשה היא בסטנדרט אחר לגמרי, ועובדה שהקבוצה כבר לוקחת אליפויות. נכון, לפעמים בחירות השחקנים לא מתאימות, אבל זה עניין של טווח קצר. בסופו של דבר אני מאמין שירושלים תהיה קבוצת יורוליג משמעותית באירופה".

הפועל תזכה באליפות?
"במשחק אחד הכול יכול לקרות, אבל אני מאמין בהם שהם יכולים לנצח כל קבוצה, גם את מכבי ביד אליהו. הם עשו את זה כבר בעבר ובהחלט יכולים לעשות זאת שוב".

הפועל העפילה השבוע לפיינל־פור אחרי שהביסה את גלבוע/גליל 74:99 במשחק הרביעי בסדרת הפלייאוף. ג'רום דייסון הצטיין עם 27 נקודות באחוזי קליעה נהדרים (5/11 מחוץ לקשת, 8/11 מהעונשין) ומדד 35.  מאות האוהדים שליוו את הפועל לגן נר חגגו עם השחקנים את ההעפלה לפיינל־פור

"המחצית השנייה היתה הכי טובה שלנו בכל הסדרה", אמר קטש. "מצאתי את ההרכב שרץ ונשארתי איתו הרבה דקות. זה היה מאמץ גדול של השחקנים שלנו. היתה סדרה גדולה, עם המון איכות, התקפי, ברמה הכי גבוהה שיש. אני חושב שזו אחת הקבוצות הגדולות שגלבוע ידעה בעשר השנים האחרונות בערך. הם היו משוכה שהיה קשה לעבור. אנחנו צריכים להיות גאים באיך שעברנו את זה, בגלל השביתה ולוח הזמנים הצפוף".