השוק בלילה השבוע. טוב לירושלים, רע לשכנים. צילום: רפי קוץ

לפני קצת פחות מחצי שנה הגיעו חברי מועצת העירייה לסיור לילי בשוק מחנה יהודה. אחרי שעות ארוכות שבהן שמעו את תושבי האזור מספרים על כך שחייהם הפכו לסיוט מתמשך, חלקם החלו לדמוע. האחרים הבטיחו כי יפעלו באופן מיידי לשיפור המצב. "הם נתנו לנו תחושה שהם מבינים אותנו", מסביר אחד התושבים השבוע. "האמנו שמכאן הכול ישתנה".

מאז ועד היום התושבים מחכים לסימן חיים ממישהו מחברי המועצה. בינתיים - בלא כל תוצאה. "אני יודע ממקור פנימי שחלקם רצו לפעול בנושא, אך קיבלו מסרים חד־משמעיים מגורמים בכירים בעירייה שבנושא השוק עדיף להם להוריד פרופיל מכיוון שאין שום כוונה לפגוע במוקד הבילוי המוביל של ירושלים, גם אם זה יבוא על חשבון התושבים", מבהיר תושב נוסף.

שוק מחנה יהודה. צילום: רפי קוץ

שוק מחנה יהודה. צילום: רפי קוץ

וכאשר חברי המועצה דוממים, בממשלה ובכנסת לא מפספסים שום הזדמנות להיכנס לוואקום ולהעלות את ירושלים לכותרות. השבוע היה זה הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, שהודיע כי בכוונתו לעצור את מה שכינה ה'הוללות' המתרחשת במחנה יהודה בלילות. "ברור שהאינטרסים שלנו מגיעים ממקום אחר, אבל ליצמן צודק", מסביר משה חבה מהמאפייה המפורסמת שפועלת גם בלילות. "הגיע הזמן שמישהו יעשה סדר בשוק". 

סמים ואלכוהול בין הסמטאות

הסיור הלילי שערכנו השבוע בשוק השאיר אותנו ברגשות מעורבים. מצד אחד מרגש לראות מתחם בילוי ירושלמי ששוקק חיים מדי ערב. אך בעיון מדוקדק אפשר להבחין כי היוזמה המבורכת הפכה למפלצת חסרת שליטה. עבירות הבנייה משתלטות על כל פינה, ובעקבותיהן מגיעות גם תופעות שליליות אחרות כמו ונדליזם, סמים וזנות. "זה לא השוק שהכרנו", מסבירים גורמים הפועלים שם.

הנפגעים הראשיים הם תושבי האזור, שמתגוררים כאן עוד לפני שתושבי ירושלים ידעו מה זו בסטה. "אני מתגוררת כאן בדמי מפתח", מסבירה דבורה ווילשנסקי, אחת מתושבות השכונה. "כולם בטוחים שאנחנו מתלוננים על הרעש ועל הלכלוך, אבל האמת היא שאלה עוד הבעיות הקטנות. אנחנו סובלים בעיקר מזיהום אוויר ומריחות נוראיים".

בכניסה למרפסת, שנמצאת בגב של רחוב אגריפס, אני מבחין במזרק. קשה לטעות בייעודו. בסופי שבוע, טוענים התושבים, הרחבה שמשמשת את דיירי רחוב השקמה ואגריפס הפכה להיות מאורת סמים לכל דבר ועניין. "הריחות של הסמים עולים אלינו לבית, אבל עוד יותר מזה - קשה לי לראות ילדים שזה עתה חגגו בר מצווה מעשנים אותם באותה קלות שבה הם שותים פטל", מסביר משה גזית, אחד הדיירים.

לוי, גבריאל וגזית. משוועים לפתרון. צילום: רפי קוץ

רגע לאחר מכן מגיח זוג צעיר. גילם אינו עולה על 15, מה שאינו עוצר אותם מלהתגפף בפומבי ולהתעלם מן הקהל שמתכנס לראות את המחזה. על פי הבל פיהם והתנהגותם אפשר להבין כי הם חזרו שיכורים מבילוי משותף באחד הברים הסמוכים. "ברור לנו לחלוטין שהכוונה של העירייה היתה טובה והעובדה שהם הצליחו לפתח את השוק מעוררת הערצה, אבל עכשיו הגיע הזמן לאזן את התמונה", קובע גזית

הוא ממהר לקרוא לשני שכניו, דניאל גבריאל ושמחה לוי, כדי שיחזקו את טענותיו. כולם מבינים היטב כי הם נלחמים על הבית, בכל מובן אפשרי. רק כשמגיעים אל המתחם מבינים עד כמה הוזנחה  האכיפה בשוק. ארובות בתי העסק הסמוכים נכנסות אל תוך בתיהם, המנועים של המטבח פועלים לאורך כל היום, ובימים מסוימים הדיירים צריכים לבטל את כל עיסוקיהם ולנקות את השמן המטפטף מכל המסעדות. "הארובות כאן פועלות בניגוד לחוק. אפילו המקומות המובילים בשוק עובדים בצורה פיראטית שאינה חוקית, אבל העירייה מקפידה שלא לעשות דבר בנידון", קובע גבריאל.

הארובות בשוק. צילום: רפי קוץ

"דייר חלופי? אני עוזבת"

על פי הדיירים באזור, פרישתו של ראש העירייה היא הבשורה הטובה ביותר שקיבלו בשוק. ניר ברקת אינו מתאמץ להסתיר עד כמה הוא מרוצה מהתהליך שעבר השוק בשנים האחרונות. ניכר היטב כי הוא מאושר מהעובדה שהחזיר את המקום לחיים. "להבדיל מליצמן, אין לנו שום כוונה או רצון לסגור את השוק", מוסיף גבריאל. "אנחנו רק חושבים שצריכה להתבצע אכיפה, מכיוון שאחרת השוק נועד לאבדון".

גבריאל שולף את המכשיר הנייד שלו ומציג את כמות הפניות שלו למוקד העירוני. בתלונותיו הוא מסביר על חייו שהפכו לסיוט. כמו מתוך הזמנה, בעוד הוא מחפש תלונות נוספות לפתע מגיעים תיירים שיכורים שמחפשים שירותים. כשהחיפוש נכשל הם פושטים את מכנסיהם ועושים את צורכיהם לעיני כולם. "זו הפכה להיות המשתנה העירונית. אני מתקשה להבין מדוע ראש העירייה איננו בונה עוד שניים או שלושה מבנים של שירותים בתוך השוק", תמהה שמחה

שוק מחנה יהודה. צילום: רפי קוץ

השירותים הפכו להיות סמל לחוסר השליטה בעיר. כל בעל עסקים יודע כי כדי לפתוח בר הוא חייב להחזיק שירותים במקום. בשוק התקנה הזאת הפכה להמלצה שאינה מחייבת. "אחרי שבעקבות האלכוהול גובר הצורך להשתין הילדים עוזבים את הבר ומגיעים לרחבות האלה. פה הם מרשים לעצמם להקיא, להשתין ולעשן סמים".

מעבר דירה כלל איננו עומד על הפרק מבחינת השלישייה. "בעירייה כל הזמן רומזים לנו שאם לא טוב לנו אנחנו מוזמנים לעזוב. הבעיה היא שרובנו נמצאים כאן בדמי מפתח, ואלה שהדירה שלהם לא יצליחו למכור אותה במחיר סביר", מבהירה לוי. "אתה מכיר מישהו שהיה רוצה לגור כאן עם כל הרעש, הזיהום, הלכלוך והבלגן? אם ראש העירייה ימצא לי מישהו כזה אני עוזבת פה בתוך דקה".

"כורתים את הענף"

קל מאוד להבחין מהם העסקים החוקיים בשוק ומי הפך בסטה למקום בילוי פיראטי. "עושים לנו עוול", מסביר אחד מבעלי הפאבים החוקיים. "נוצר מצב מטורף שבו אני עובד כמו משוגע כדי לעמוד בכל תנאי הסף המטורפים של המדינה להקמת עסק, ומקפיד להכניס רק צעירים שחצו את גיל 18, ואילו בעסק שנמצא עשרה מטרים ממני עושים צחוק מהחוק. הם מכניסים ילדים בני 14 למקום ששותים בצורה לא חוקית, שמתפרעים והורסים את חוויית היציאה של כולם". 

הבעלים של הפאב, שעובד בצורה מוצלחת בשנים האחרונות, מתקשים להבין את העירייה. "ברור לגמרי שיש יתרונות לכך שהשוק הפך למוקד בילוי, אבל אם העירייה לא תתחיל לאכוף את מה שקורה פה היא תבריח מפה אנשים שרוצים גם לדבר כשהם שותים ולא רק להשתולל. אין לי מושג איזה מסר מעבירה העירייה כשהיא קונסת את העסקים באופן סמלי", הוא מבהיר.

גם אם מתעלמים מן האינטרס האישי, בעלי הפאב מעלה נקודה חשובה. הסטודנטים שהיו הראשונים שצבאו על השוק בסופי השבוע כבר אינם מגיעים למקום. גם להם נמאס מן האווירה הילדותית ומהשפעותיה. "ברור שאין בשוק אף אחד שמסכים עם ליצמן ורוצה לסגור את השוק בלילה, אבל המצב הנוכחי כורת את הענף שעליו אנחנו יושבים", הוא מוסיף.

כל מי שפתח בירושלים מוקד בילוי לבני נוער יסכים עם האמירה האחרונה. בני הנוער חמקמקים. היום הם אוהבים את השוק, אך בעוד חודשים ספורים הם עלולים לשנות את טעמם ולמצוא יעד אחר לבילוי. "כך קרה עם המושבה ועם כיכר ציון. אין שום סיבה שזה לא יקרה גם עם השוק", מסביר אופיר לנג, יו"ר המינהל הקהילתי לב העיר. "רק ברגע שתהיה אכיפה אמיתית יגיעו לשוק קהלי יעד מגוונים ויגדילו את הסיכוי לשמור על שוק הלילה".

"צרות עין"

בפאבים הפיראטיים מסרבים להתרגש מן הבשורות שהגיעו מלשכת שר הבריאות. "נכון שאין אצלנו שירותים, אבל זה עניין בירוקרטי. אם היתה לנו אפשרות ברור לכולם שהיינו בונים שירותים. מי שמדבר על כך שאנחנו מכניסים קטינים הוא שקרן וצבוע. אין מועדון אחד בעיר הזאת שלא מכניס קטינים ואני חושב שהבעיה היחידה של אנשים היא צרות עין. קשה להם לראות שהשוק משתנה ושאנחנו מצליחים".

ההצלחה ניכרת למרחוק. נכון להיום, פתיחת פאב במחנה יהודה זו מניה בטוחה. אפילו בימים הרגועים בתחילת השבוע הילדים צובאים על הבסטות, שהפכו בשעות היום לבר מאולתר. חלקם אוחזים בנרגילה שתוסיף גוון נוסף לאווירה. "הם באים לכאן בכל ימות השבוע, אבל בימים קרים הם קצת יותר מתעצלים", מעיד בעלי אחד הברים.

הקנסות של פקחי העירייה בטלים בשישים מול הרווחים מן המקום. "כולנו מרוויחים פה טוב. אני לא מבין למה קשה לאנשים לפרגן ולהבין שתופעות כאלה מתרחשות בכל מקום בעולם, וגם אם יש קצת לכלוך וארובות שלא במקום, הערך של מוקד בילוי בירושלים המתחרדת גדול מאוד. אסור ששוב ניתן לחרדים לקבוע לנו מה ייסגר ומה ייפתח בירושלים".          

בעלי הפאב איננו מוטרד מהיוזמה החדשה של ליצמן, שקיבלה גיבוי מחבר מועצת העירייה אריה קינג. "אני מבין שנכנסנו לתקופת בחירות בירושלים. גם אין לי בעיה שהמועמדים החרדים רוצים להוכיח לכולם מי קובע את האג'נדה של הבחירות האלה. אני יודע גם שחלק גדול מהלקוחות שלי מגיע מהמגזר החרדי, אבל אם ליצמן יסגור את השוק הוא יהפוך את מחנה יהודה לשכונת עוני אחת גדולה", הוא מבהיר.  

"נהפוך לדרום תל אביב"

ייתכן כי כבר חצינו את הרוביקון בכל הנושא של עתיד השוק ודייריו. סיור ברחוב אשכול מציג תמונה לא פשוטה. הדירות נמצאות במצב ירוד, הכניסה לבניין מעוררת תחושת קבס, בקומה השנייה קיים לובי מאולתר עם כיסאות ושולחן גדול, זכר לנקודת ההמתנה לנערות הליווי שמארחות בבית הקטן בסמוך. בביקור של חברי מועצת העירייה בשוק הם שאלו את הגברים מה הם עושים ונענו בשתיקה נבוכה. "מדי פעם המשטרה פושטת על המקום, אבל הם תמיד חוזרים לכאן", מסביר אחד הדיירים.

בבניין הזה כמעט חצי מהאוכלוסייה הם עובדים זרים. רובם עובדים בשוק, וחלקם מאושרים שמצאו אפשרות לדיור מוזל. התנאים פחות מטרידים אותם. "ברגע שהשוק כבר לא יהיה טרנדי, הבסטות של הפירות והירקות כבר לא יחזרו לפעול, אבל הזונות, העובדים הזרים והסמים יישארו כאן. אני בהחלט רואה מצב שנהפוך לדרום תל אביב", קובע אחד השכנים.

משפחת הלברטל היא מן המשפחות הטריות המתגוררות בשוק. לפני עשור הם קנו דירה במתחם השוק העיראקי. "בדיוק הבת הגדולה שלי נולדה, ורצינו להשתקע. גרתי בנחלאות קודם לכן, וידעתי היטב שהשוק הוא מתחם ששומר שבת וזה היה חשוב לי במיוחד", הוא מוסיף. "באותם הימים איש לא חלם שזה מה שיקרה לשוק".

תמורות רבות התחוללו בחיי המשפחה ובתולדות השוק. ליונתן נוספו עוד ארבע בנות קטנות. לשוק נוספו עוד עשרות ברים פיראטיים. "עד לפני ארבע שנים החיים שלנו היו גן עדן. מאז שהשוק הפך להיות המוקד של חיי הלילה אנחנו מרגישים שחיינו הפכו לגיהינום. הדבר העצוב ביותר הוא שאין לנו למי לפנות".

הלברטל מזמין אותנו לביתו. הריחות קשים. הרצון לצאת מן הבית מתעורר כבר בשנייה הראשונה. הבנות ישנות בחדר אחד, סגור וטחוב. "אני מצטער מכל הלב", מבהיר הלברטל. "אם אני אפתח את החלונות ייכנס ריח של זיהום וירעיש באופן שלא יאפשר לבנות שלי לישון. במצב כזה אני כבר מעדיף ריח של סירחון ושל מחנק".

מבט אל המרפסת של המשפחה מגלה מה מטריד את מנוחתה - מדובר בארובה פיראטית ובמכשירי קירור שמרעידים את הדירה בכל רגע שהם פועלים. "בזמנו ניסיתי לפנות לבעלי העסקים באופן ישיר, אבל קיבלתי מהם מסרים מאיימים".

דירה ליד  השוק. צילום: רפי קוץ

השעה הרבה אחרי חצות. לא נראה כי הבליינים מתעייפים. אפשר להמר כיצד יגיעו התלמידים שביניהם לבית הספר ביום שלמחרת. לתושבים קל הרבה יותר להמר מה יהיה עתיד השוק ביום שלאחר הבחירות לראשות העירייה. "מה שהיה הוא שיהיה. רק הטבע יעשה את שלו, אבל ליצמן וראש העירייה הבא לא יצליחו לשנות פה כלום", מסביר הלברטל

הלברטל איבד תקווה לשינוי פוליטי. "לפני הבחירות הקודמות היו כאן מועמדים שהבטיחו לנו הרים וגבעות, אבל רגע לאחר הבחירות הם נעלמו", הוא מסביר. "אני כבר לא סומך על הפוליטיקאים. אני רק מקווה שראש העירייה הבא יהיה קשוב לצרות שלנו עוד יותר".

העירייה: שומרים על איזונים

העיריה בתגובה: "בעשור האחרון הפך השוק לאחד היפים והתוססים ביותר בעולם, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה והעירייה משקיעה משאבים ומאמצים רבים על מנת שימשיך להיות כך: שיפוץ הגגות, התאורה ומערכות האוורור, פסטיבלים ואירועים ובעיקר שיתוף פעולה הדוק עם הסוחרים. אנו פועלים לשמור על המרקם העדין בשוק, תוך שמירה על האיזונים הנכונים ועל שגרת החיים ככל שאפשר לרווחתם של תושבי האזור, בעלי העסקים, והמבקרים בשוק. במקרה ומתקבלות תלונות על מפגעים או עבירות על החוק הן נבדקות תוך דיאלוג ישיר הן עם התושבים והן מול בעלי העסקים לתיקון מהיר ומידי של מפגעים, ומבוצעת אכיפה אם נדרש באופן שוטף וקבוע כנגד עבירות מטרדים ומפגעים".