אוחנה וטביב במסיבת עיתונאים בשנה שעברה. צילום: אוהד צויגנברג

מחכים למשיח: אלי אוחנה הופך כל אבן מהבוקר עד הלילה כדי למצוא פתרונות שיצילו את בית"ר. הבעיה של אוחנה היא שהוא לא יכול לעשות יותר ממה שהוא מנסה ושהוא בידיים של אלי טביב, שלא מגלה גם לאוחנה מה המהלך הבא שלו. אולי בגלל שהוא בעצמו משנה אסטרטגיה שלוש פעמים ביום.

הפתרון היחיד שנראה לעין, הוא שאוחנה יגייס קבוצה של אנשי עסקים שייקחו את זכויות הניהול של בית"ר ויתפעלו את המועדון בעונה הבאה. זה פתרון פנטסטי אבל הוא לא מאד ריאלי. אין איש עסקים בארץ או בעולם שייתן מיליון שקל או דולר, למקום שיש לו בעלים פרטיים אמיד שבשבילו להחזיק קבוצת כדורגל זה כסף קטן.

אז אוחנה נפגש, ומבקש, ומעניין, ומציע ומשתמש בכל הכריזמה וההילה שיש לשם 'אלי אוחנה' ולמותג בית"ר ירושלים להציע. זה מתקבל בהמון אמפטיה אבל גם מי שמגלה עניין עדיין לא שלף צ'ק אחד לרפואה. אוחנה ימשיך לנסות כי הוא מאמין שצריך לבדוק כל דבר שעשוי להציל את בית"ר.

מה שהוא עשוי לגלות בסוף, זה שאלי טביב שצריך לכסות את התתחייביות של העונה החולפת יעשה את זה כשהוא מוכר נכסים קיימים. ורד, סילבסטר, סאבו וכל מי שתהיה עליו הצעה. הישועה של בית"ר, לפחות בקטנה, עשויה להגיע ממקום בלתי צפוי. עמוס לוזון שגם צפוי להגיע העונה לצפות במשחקי בית"ר בטדי. לוזון הכחיש את זה השבוע, אבל יש מי שאומר שבצוק העיתים הוא ימצא פתרונות כלכליים שיעזרו לגיא. על הפרק: שילוט, ספונסרשיפ, אפילו תרומה חד־פעמית.

גיא לוזון. צילום: עוז מועלם

"גיא הוא כמו הבן של עמוס ויש לו אמצעים כלכליים לעזור לבית"ר. הוא לא ייתן לגיא ליפול. זה כמו שאבא או אימא יידרשו לתרום צעצועים לגן של הבן שלהם". אומרים מקורבי עמוס לוזון שגם אומרים שהוא כבר התחיל לעבוד. הוא פנה השבוע לאנשי עסקים גם ירושלמים אמידים כדי לייצר קבוצת ניהול, הוא שוחח עם כל מי שהוא מכיר בעולם העסקי כדי שייתנו 'משהו' לבית"ר ואם יצטרך יעשה את זה בעצמו. "זה לא בגלל בית"ר זה בגלל גיא", אומרים מקורבים לעמוס, "וגיא יודע את זה הוא כל כך אופטימי".    

תחזית מזג האוויר 

גיא לוזון הסביר השבוע בשיחות פרטיות שאם היו נותנים לכל מאמן בארץ תקציב שחקנים של 50 מיליון שקל, הוא עדיין לא היה מצליח לבנות קבוצת צמרת, מהטעם הפשוט שאין בשוק הנוכחי של קיץ 2018 שמות אטרקטיביים שאפשר לבנות איתם קבוצה.

השמות היחידים שהם שוברי שוויון הם שחקנים שהיו בבית"ר עד לפני חודש, כמו שכטר וחן עזרא, וכאלה שנמצאים בה היום: עידן ורד, יאקוב סילבסטר, אנתוני וארן ושות'. בגלל זה הוא נלחם בכל הכוח כדי לשמר את הקיים. יש לו ללוזון רשימה שמית במחברת. על שכטר ועזרא יש פס מחיקה, כי הם במכבי תל אביב והפועל באר שבע. שמותיהם של ורד, סילבסטר, וארן וסאבו מודגשים במרקר

אנתוני וארן בטירוף אחרי שער השוויון. צילום: עוז מועלם

לוזון מנסה להיות אופטימי. כל ניסיון לבדוק איתו מה יעשה אם ורד יעזוב, אם סאבו ו/או סילבסטר יימכרו או לאחרים לא יהיה מספיק תקציב, נענה על ידו בתשובות של "זה היפותטי ולא רלוונטי. למה להעיר את המתים?" האופטימיות הזאת ראויה לשבח, אבל לא בטוח שהיא תעמוד במבחן המציאות.

כל מועדון כדורגל בעולם מתחיל להרגיש בצורה מוחשית את הנפילה שלו מקצועית וכלכלית ביום שבו נקראים אנשי מינהלה לשימוע לפני פיטורים. זה כמו בכל עסק כלכלי במשק. כשהמזכירה או מנהל העבודה נקראים למשרד המנהל בלי שום קשר לתפקוד המקצועי שלהם אלא אך ורק בגלל קיצוצים בעלויות, המסקנה היא שאנחנו לפני גשם זלעפות שכולם יירטבו בו.

אלי אוחנה קרא השבוע לשימוע את המנהל אלי מנצור, הפיזיותרפיסט עמירם מויאל, והיועץ המנטלי יגאל הילל, כשהבא בתור הוא יד ימינו של אלי טביב, חנן קהלו. אוחנה, מעידים אלה שישבו מולו ונפרדו מבית"ר, היה נבוך. "אין לי ברירה", הסביר להם. "הייתי שמח להשאיר אתכם, אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו".

יאקוב סילבסטר. צילום: ראובן שוורץ

"אתה יושב בחדר מול אלי, שומע אותו מתנצל וחושב לעצמך עד כמה הסיטואציה נוראית, שאתה פשוט לא יכול לבוא בטענות. אוחנה עשה את בצורה כל כך רגישה וחברית וג'נלטמנית, שכל מה שנשאר לנו זה לצאת מבית וגן עם תחושה כבדה ולהתפלל שלבית"ר יהיה עתיד טוב יותר", אומר אחד העוזבים.

בית"ר עוד לא הגיעה לנקודת הקיצון שבה חוסר ודאות כלכלי משתק  את המועדון. אם היו ימים בהפועל תל אביב שלא היו חלב וקפה וקופה קטנה, אז תודה לאל אנחנו עדיין לא שם, וזר אילו היה נקלע לבית וגן לא היה מזהה מצוקה כלכלית. אבל בסופו של יום, מועדון כדורגל הוא מצב השחקנים שלו והאנשים העומדים בראשו.

אוחנה מתנהל בימים האלה כמו הלבנה האחרונה בחומה, שמפרידה בין בית"ר ירושלים לפירוק טוטאלי. הוא משדר עסקים כרגיל ואופטימיות וביטחון של 'יהיה בסדר', אבל הוא גם יודע שכמו בשיר של פוליקר, במונחים ספורטיביים, "יכול להיות יותר טוב ויכול לבוא אסון". כרגע ארגז הכלים שלו ושל לוזון משביע רצון, אבל שום תסריט ריאלי לא מראה שמי שאמור לפתוח את האימונים בבית וגן יפתח גם את העונה.

סופו של עידן?

לוזון מגדיר את עידן ורד היהלום שכתר. הבעיה היא שהעלות הכלכלית של מספר 8 לבית"ר היא 2.5 מיליוני שקלים לשנה ופוטנציאל הרווח ממנו הוא 4.5 מיליונים, במקרה שבית"ר נפטרת מהחוזה שלו ומוכרת אותו בסכום של חצי מיליון יורו בערך.

במקרה שטביב עומד בסירובו לפתוח את הכיס, זו אמורה להיות מנת חמצן עבור בית"ר והתקציב שלה בעונת המשחקים הקרובה. קצת הזוי שוורד הוא הסמן לקריסה כלכלית של בית"ר כבר פעם שנייה בקריירה שלו. בפעם הראשונה, ב־2010, הסביר לו איציק קורנפיין שארבעה מיליוני שקלים שאמור לשלם עליו יעקב שחר יצילו את בית"ר. ורד עזב בחוסר חשק, ו'נחטף' בקטע היתולי בידי אוהדי בית"ר שביקשו להראות שהם מסרבים לקבל את רוע הגזירה. קורנפיין טען אז בצדק שזה או ורד או העברת תקציב בבקרה התקציבית. האוברדראפט ניצח. הוא צפוי לנצח גם הפעם.

עידן ורד. צילום: אורן אהרוני

ורד שוהה בימים אלה בלאס וגאס, סביר שמשחק ברולטה. באותה רולטה משחק כעת אלי טביב עם מועדון הכדורגל של בית"ר. הסיכוי לנצח את הרולטה בקזינו שווה ערך לסיכוי שבית"ר תירכש ותצא לעידן חדש. כרגע אף אחד לא מנהל משא ומתן על ורד.

דומה שכל קבוצות הליגה אימצו את השיטה שהמציא טביב, שלפיה כמו בירקות והפירות של שוק מחנה יהודה, מה שעולה היום איקס יעלה הרבה פחות ככל שהזמן יחלוף. מכבי תל אביב בטירוף על ורד, וגם השחקן עצמו ישמח לחבור לחברו הקרוב איתי שכטר, בהנחה שבבית וגן לא צפוי לצמוח דשא. מכבי העמידה לעצמה רף של 400 אלף יורו שהיא תהיה מוכנה להשקיע בוורד, פלוס שחקן שתקבל בית"ר, אולי שון גולדברג, אולי הקשר דן גלזר.

העיסוק של מיץ' גולדהאר ואנשיו בניסיון לפייס את פיפ"א ולהימנע מסנקציות בגלל חוקי הפייר פליי וכאמור התזה שלפיה ככל שיתקרב המועד להעביר תקציב בבקרה התקציבית בית"ר תילחץ ותוריד את המחיר, משאירים את ורד בינתיים בבית"ר ואת מדד האופטימיות של לוזון במצב מאוזן

מה יש לנו לחפש כאן?    

גיא לוזון אמר השבוע על אריק סאבו שהוא לא הולך לשום מקום. אלא שבית"ר ירושלים, אם עדיין לא הבנתם, מתנהלת במקביל בבית וגן ובמיאמי, מקום מושבו של טביב. בעוד לוזון רוצה את סאבו, מתחת לפני השטח מתנהלים מגעים למכירת השחקן.

אריק סאבו . צילום: עוז מועלם

טביב כבר דיבר עם הסוכן של סאבו, עו"ד שחר גרינברג. ביום אחד אמר לו שסאבו וסילבסטר על המדף, ונקב בסכומים ריאליים של חצי מיליון ולאחר מכן 800 אלף יורו. בשיחה אחרת שינה פאזה ולא הזכיר את האפשרות לוותר עליהם, אבל אז כנראה נזכר שיש כאן אפשרות לעשות סיבוב של עוד חצי מיליון עד מיליון יורו, ואם לא אז לפחות חיסכון בשכר של שני הסלובקים.

הפועל באר שבע מנסה כל הזמן לשים את הידיים על סאבו. גם השבוע. היא עדין לא נקבה בהצעה רשמית. כשהגברת אלונה ברקת בדקה כמה שילם טביב לפאוק סלוניקי היא גילתה שמדובר ב־250 אלף יורו. כשבדקה כמה טביב דורש על סאבו, ממנו היא שמעה שמדובר בחצי מיליון.

בבאר שבע רוצים את סאבו מאוד, אבל הם לא יעשו עיסקה רק מתוך הפרינציפ לא לתת לטביב את האפשרות לעשות עליהם סיבוב, ויותר מזה, לא לצאת קטנים אחרי שדיברו בזמנו עם פאוק על סאבו ובסוף הם קונים אותו מבית"ר בריבית. כמו עם ורד, גם כאן: מעוניינים בסאבו אבל בלי לשלם את מה שמגדירים שם מס טביב. בעל הבית, עדיין, של בית"ר, בונה על זה שבאר שבע תשים את האגו בצד כי ברק בכר מאוד רוצה את סאבו, או שמכבי חיפה תנצל את האפשרות סוף סוף להקדים במשהו את באר שבע בשנים האחרונות ותשלוף מזומנים.

הבעיה של לוזון היא שטביב לא רואה בעיניים את טובתה המקצועית של בית"ר אלא רק את מקסום הרווח. הבעיה היותר גדולה היא שגם סאבו וגם סילבסטר מתייחסים לחוזה שיש להם בבית"ר כאל עונש. "היינו בטוחים שתהיה פה קבוצת צמרת, שאחרי שהיא סיימה עונה אחרי מאבק אליפות וגמר גביע היא תרצה לקפוץ מדרגה, אבל אף אחד לא רוצה לשחק בקבוצה שהולכת לעונה קשה ויש סביבה ערפל של חוסר ודאות", הם אומרים בשיחות סגורות. "אנחנו לא רוצים להיות חלק ממועדון שהולך אולי להיאבק על חייו בליגה. במציאות שבה בית"ר היא קבוצה עם שאיפות היינו שמחים להישאר, אבל נכון לעכשיו היינו מעדיפים שלא היו מממשים עלינו את האופציה".  

זרים ברכבת 

לוזון בטוח שכל השביזות של רוב שחקני בית"ר תיעלם ברגע שבו יפגוש את שחקניו בבית וגן ב־13 ביוני באימון הראשון (שייתכן שיוקדם ביום ל־12 בחודש). או אז, בטוח לוזון, הם יראו את השינוי המיוחל ביחס למה שהיה כאן בעונה שעברה, יקבלו ממנו שיחות אישיות בארבע עיניים והתשוקה והרעב יוצתו בהם מחדש.

אחרי הכול, יש גם כמה יתרונות במצב הקיים. הראשון: אין בעל בית שמנהל מקצועית את המועדון ומתחתיו מאמן שהוא תיאטרון בובות. השני: כל הישג מקצועי הוא סוג של בונוס. במובן הזה, אוחנה ולוזון אמורים לשמש אבא ואימא של השחקנים, שאמורים לשחק בשבילם ובשביל האוהדים שמנתבים את כל האש לכיוון בעל הבית.

לא ברור את מי ימצא לוזון באימון הראשון ואם אותו סגל יישאר גם ביציאה למחנה האימונים ולמשחק הראשון באירופה. הבעיה היא שגם באנקרים כמו קלאודימיר פריירה הולכים ומתרחקים מבית"ר, שמחזיקה כרגע בסגל שבעה זרים. ב־15 בחודש יפוג מועד מימוש האופציה על מספר 14, והוא כבר עם הצעה מוכנה ביד מהפועל חיפה. פריירה כבר הבהיר שהוא חולם לסיים את הקריירה בבית"ר, אבל לוזון במלכוד בעניין שלו.

ז'אורז'יניו. צילום: ראובן שוורץ

מצד אחד, כדאי אולי ללכת על בטוח ולהשאיר את הברזילאי. מצד שני, אולי בכלל כדאי להנחית לתפקיד מישהו יותר צעיר ורעב. מצד שלישי, אין תחליף לערך המוסף של פריירה בחדר ההלבשה. מצד אחר, פריירה בבית"ר זה פחות משחק עם הרכש ואפשרות להנחית כאן רק זר אחד חדש, וגם זה במקרה שמגיעים להסדר עם ז'אורז'יניו.

במקום מתוקן, מה שקורה עם ז'אורז'יניו זה פשוט עוול. שחקן עם חוזה לשנתיים, שנפצע במדי בית"ר, שטביב האיץ בו לחזור מהפציעה וחסך טיפולים רפואיים שהיו אמורים להחזיר אותו לעניינים, ואת כל זה טביב שכח עכשיו כשלג'ורג'י יש חוזה וצריך לעמוד בו.

אז האיום האינסטקנטיבי של טביב הוא שהקשר יוותר על מה שמגיע לו ויעזוב או שיעלה ליציע. לז'אורז'יניו יש חוזה מוכן בהפועל תל אביב אבל הוא לא רוצה להיפגע כספית. הבעיה עם טביב היא שכשזה מגיע לגירושין הוא תמיד מציע לשרוף את הבית מאשר להתחלק בו. שב עם ז'אורז'יניו, תגיע איתו להסדר ושלום על ישראל. במקום זה אנחנו חוזרים לימי אצילי והמלחמה עם שכטר.

איתי שכטר. צילום: עוז מועלם

"או שדברים ייעשו בדרך שלי או שאתה לא תשחק כדורגל". ז'אורז'יניו שותק. סוכנו איתן מזרחי מסרב להיגרר למאבק מול טביב. הוא פועל לפי הספר. יש חוזה. אם טביב רוצה משהו אחר שיבוא ויגיד ונסתדר. "אני לא מתנהל עם המועדון דרך התקשורת. יש לי הרבה כבוד לטביב, ויחסים מיוחדים עם אלי אוחנה במשך עשרות שנים. אנחנו נמצא את הדרך המכובדת והראויה להגיע להסכמות. אני לא מוכן להיות חלק מפסטיבל שיפגע בבית"ר", הוא אומר.   

מחלקת רכש

שני השמות הכי אטרקטיביים שגיא לוזון מנסה לצרף לבית"ר כרגע הם המגן מתן פלג מראשון לציון ודין אקאפי ממכבי הרצליה. נשמע מופרך ומגוחך אבל זה חלק מתופעות הלוואי של הניתוח לקיצור קיבה שעוברת בית"ר, כשלוזון כאמור מנסה להתחזק בשחקנים שכבר ישנם ולשמור אותם אצלו. במשפחת לוזון מצקצקים בלשון כשהם שומעים ורואים מה קורה בבית"ר. מי שרוצה לנחם את המאמן מבטיח לו שבסוף לא תהיה ברירה, שטביב, ירצה או לא, יצטרך להוציא כסף מהכיס כי אחרת בית"ר תהיה חסרת ערך ולא יהיה ניתן למכור אותה. השבוע הגיעו לבית וגן קבוצה של אנשי עסקים מחבר העמים שרצו ללמוד את המספרים. כששמעו שמדובר בעשרה מיליון יורו פחות או יותר הם נבהלו.

לוזון מנהל המון שיחות במשך היום מול כמה צירים. אוחנה הוא הראשון והם עובדים בשיתוף פעולה מלא, כולל תוכניות מגירה לכל תרחיש. אוחנה מנסה לזרום עם הרצונות של לוזון ובמינוי עוזר המאמן נתן לו קארד בלאנש. מי שנבחר היה דייוויד מרטן, שאימן בעכו ובהפועל. השני שלוזון צמוד אליו הוא סוכנו דודו דהאן, שאמור לעזור לבית"ר למצוא מציאות, שחקנים צעירים ישראלים וזרים שאותם הוא מייצג. טביב לא אוהב את זה, לא בגלל הפרסונות אלא מכיוון שבפעם הראשונה מאז שהוא משמש בעלים של קבוצת כדורגל אי שם ב־1995, דברים קורים בלי שיש לו טביעת אצבע. האיש השלישי שלוזון משוחח איתו המון הוא עמוס לוזון, שכמו שסיפרנו לכם בתחילת הכתבה, עשוי בסוף בגלל קשר משפחתי להציל את בית"ר

במציאות הזו קל להפנות כל האש כלפי טביב, אבל דווקא בבית וגן יש מי שמנסה לשמור על כבודו של בעל הבית. "אין גבול לחוצפה של אנשים. מצד אחד באים לבית של טביב ולחנויות של אשתו ומקללים אותו, ומצד שני מתפללים שהוא לא ימכור אף אחד. אם לא תהיה ברירה ולא יהיה שום מוצא אחר אנחנו נמכור את כל מי שרק אפשר כדי שבית"ר תעמוד על הרגליים".      

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו