יונתן שור. צילום: יואב דודקביץ׳

בטח שמעתם על יוזמתו האחרונה של חבר הכנסת יואב קיש (הליכוד) שנועדה לפצל את הרשימה המשותפת ולהקשות על התמודדותה בבחירות הקרובות. קיש רצה להכניס לחוק סעיף לפיו רשימה שתתמודד לכנסת ותכלול שלוש מפלגות תקבל מימון רק עבור שתיים מהם. ההצעה טורפדה ברגע האחרון, ולא תאמינו על ידי מי.

הסיעות החרדיות בכנסת, יהדות התורה וש"ס שילבו כוחות מאחורי הקלעים והשיגו הבנות משותפות יחד עם חברי הכנסת הערביים מהרשימה המשותפת במטרה להפיל את יוזמתו של קיש ובמקביל לקדם אינטרסים חשובים מבחינתם.


בית העירייה בכיכר ספרא. צילום: אדווה חולי

מתברר שחברי הכנסת החרדים הגיעו להסכמה שלפיה חברי הכנסת הערבים יתמכו בחוק הגיוס שאמור לעלות להצבעה בימים הקרובים, ובתמורה יתמכו חברי הכנסת החרדים בבלימת ההצעה של חבר הכנסת קיש.

המהלך הזה, שאיננו הראשון שבו מתקיים שיתוף פעולה נקודתי בין חברי כנסת חרדיים לחברי כנסת ערביים בכנסת, מוכיח כי ישנם נושאים עקרוניים שבהם מסוגלים שני הצדדים הללו להגיע לשיתוף פעולה ביניהם – והכל במטרה לקדם את האינטרסים החשובים לכל אחת מהם.

ועכשיו אני תוהה: האם זו פנטזיה לדמיין שיתוף פעולה שכזה גם במישור המוניציפאלי? אנו נמצאים בפתחה של מערכת בחירות מקומיות, וברור לחלוטין שבירושלים יש שתי קבוצות מיעוט גדולות במיוחד שאינן זוכות דרך קבע לטיפול יסודי בבעיותיהם היסודיות.

שני המיעוטים הללו – החרדים מצד אחד והערבים תושבי מזרח ירושלים מהצד השני – אמנם רחוקים שנות אור זה מזה בתפיסות האידיאולוגיות הבסיסיות אך חולקים יחד את עובדת היותם תושבי העיר ירושלים. לשתי הקבוצות הללו, מעצם היותם קבוצת מיעוט יש בעיות משותפות, בתחומים כמו דיור, איסוף אשפה, תחזוקה שוטפת בשכונות וכו'. אפשר בהחלט לנצל את המכנה המשותף הזה כדי לקדם את האינטרסים המשותפים במישור המוניציפאלי. אם חרדים וערבים הצליחו לעשות כן במישור הלאומי, קל וחומר שהם מסוגלים לעשות כן במישור המקומי.

שיתוף פעולה שכזה יכול בהחלט להתרחש אם תוקם רשימה משותפת, של חרדים וערבים יחד, שתתמודד על מקום במועצת העיר. נשמע דמיוני? עד לא מזמן גם איש לא העלה על דעתו שנשיא ארצות הברית ייפגש עם שליט צפון קוריאה.