אוקטובר 2013. יו"ר ועד סוחרי השוק שמעון דרוויש נלחם בכל כוחו כדי להביא לבחירתו של משה ליאון לראשות העירייה. הוא עובר מסוחר לסוחר במחנה יהודה עד שהוא מוודא, בדרכו העיקשת, כי כולם מתייצבים כגוף אחד מאחורי המועמד שלו ונלחמים מלחמת חורמה בראש העירייה המכהן. "אני מאמין כי לפחות 90 אחוז מסוחרי השוק תמכו בליאון בבחירות, ובין השאר הם עשו זאת בזכותי", הוא מתגאה.

ניר ברקת. צילום: מוטי קמחי

גם אם הנתונים של דרוויש מופרזים, אין מחלוקת בנוגע לתוצאות העגומות של אותה תמיכה. ליאון הפסיד בבחירות וניר ברקת, שנותר בתפקידו, לא מיהר לסלוח ולשכוח. במשך השנים הראשונות של הקדנציה הוא התעלם מקיומו של שוק מחנה יהודה וסירב לטפל בכל פנייה של דרוויש לעירייה. בהזדמנות הראשונה שהיתה לו הוא ניסה להדיח אותו והבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי מבחינתו אם השוק רוצה יחס מכיכר ספרא עליו לבחור יו"ר חדש לוועד הסוחרים. "השוק ואני שילמנו מחיר כבד בעקבות התמיכה שלנו במשה ליאון", מבהיר דרוויש.

"אם אלקין לא ייבחר, אתפטר"

כעת, חמש שנים לאחר אותה תמיכה שפגעה בשוק באופן אנוש, יו"ר הוועד הנוכחי נינו פרץ משחזר את מעשהו של קודמו בתפקיד

נינו פרץ. צילום: שלומי כהן

למן הרגע שניר ברקת הודיע על פרישתו הוא התגייס באופן נמרץ לתמוך בשר זאב אלקין לראשות העירייה. "אין לי ספק שאני אחת הסיבות לכך שזאב אלקין בכלל החליט שהוא מתמודד", הוא מעיד לא ממש בצניעות. "כעת אני יכול לספר כי במשך שנתיים אני פועל כדי לשכנע אותו לרוץ".

הגישה של פרץ ברורה - הוא מהמר על מועמד. אם ינצח, הוא ייקח את כל הקופה. בנקודת הזמן הנוכחית קשה לאמוד את סיכוייו של השר לענייני ירושלים להיבחר לראשות העירייה, אבל בהחלט אפשר לראות סיטואציה שבה הציבור הירושלמי איננו מתחבר אליו. "אני כבר מודיע שאם אני טועה בתמיכה שלי, אני מתפטר", מכריז פרץ. "מצד שני, אני יכול לומר שאם אלקין לא ייבחר אני גם מוותר על התמיכה הכספית של העירייה. כבר אעדיף לתרום מכספי הפרטי ולא לתמוך באחד המועמדים הנוכחיים".

אלקין. צילום: אוהד צויגנברג

בינתיים פרץ עמל קשות כדי שתסריט האימים שלו לא יקרה. השבוע הוא הביט בסיפוק רב בראש העירייה הנוכחי מכריז על תמיכתו באלקין. "אני יכול לומר כי אני מקורב לשניהם, ואני מתכוון לפעול במלוא כוחי כדי שהם ייבחרו לתפקיד שהם רוצים", הוא מסביר בקריצה

ה'התעוררות' של השוק

אלי מזרחי שומע את הדברים של נינו פרץ וחמתו בוערת בו. בתקופה שהוא היה יו"ר ועד סוחרי השוק הוא הקפיד שלא להכניס את הפוליטיקה המוניציפאלית והארצית אל תוך מחנה יהודה. "נינו יו"ר לא רע, אבל ההחלטה שלו להכניס את הפוליטיקה לשוק תעלה לו ולשוק ביוקר. הפוליטיקאים עושים עליו סיבוב", הוא תוקף.

אלי מזרחי. צילום: רפי קוץ

מזרחי זוכר היטב את הפצרותיו לשמעון דרוויש בקדנציה הקודמת. הוא גם זוכר כיצד היה ברור לכולם שדרוויש דוהר לעבר הקיר בלי שאיש יוכל לעצור אותו. מזרחי היה בטוח שנינו פרץ לא יחזור על הטעות של קודמו, אך התבדה מהר מאוד. "אמרתי לו שמבחינה אישית הוא יכול לתמוך במי שהוא רוצה, אבל כיו"ר ועד הסוחרים שמייצגים את כולם הוא חייב לשמור על עמימות בתמיכה", הוא אומר

פרץ אינו מצליח לעצור את עצמו וממהר להגיב. "אלי מזרחי הוא אדם שאבד עליו הכלח", הוא יורה. "הוא לא היה בשוק במשך שנים רבות, וכל ניסיון שלו לצאת נגדי הוא כושל ומביך. הוא איננו מייצג את השוק של השנים האחרונות, ויותר מכך, הסיבה לכך שהוא רוצה כל כך שלא אתפוס צד בבחירות הללו היא שיש לו אינטרס אישי בכך שזאב אלקין לא ייבחר, ושבמקומו ייבחר עופר ברקוביץ' לראשות העירייה".

יתכן ויש משהו בדבריו של פרץ. מזרחי מעורב עד מעל לראשו במערכת הבחירות הקרובה, ולאחרונה הוא הצטרף לסיעת 'התעוררות' ועל פי ההערכות הוא מצפה למקום ריאלי ברשימה

מבחינה אידיאולוגית, קשה להבין כיצד ידורו עופר ברקוביץ' ואלי מזרחי בכפיפה אחת, כאשר האחד הוא גדול התומכים בהפיכת השוק למקום בילוי ואילו השני מאמין שהשוק הישן צריך לשמור על ייחודו כדי לא להיעלם מן הנוף הירושלמי. "אני יכול לומר כי היו לנו שיחות ארוכות על כך", אומר מזרחי. "עופר ואני חלוקים באשר למסקנה, אבל שנינו מסכימים כי לראש העירייה אין השפעה על עתיד השוק". 

ברקוביץ'. צילום: רפי קוץ

ברור לחלוטין כי ההצטרפות של מזרחי לרשימה נועדה מתוך ניסיון של ברקוביץ' לגייס תמיכה במחנה יהודה. "ההצטרפות שלי נועדה ממניעים שאינם קשורים לשוק אלא מטעמים אידיאולוגיים שנוגעים לעתיד העיר", אומר מזרחי. "אני מאמין בכל ליבי שהעיר הזאת זקוקה שנדאג לה ונוודא כי הציבור החילוני יישאר בה. מצד שני, אינני תמים, אינני שוכח היכן צמחתי והיכן אני זוכה למרבית התמיכה, ואין לי ספק שיש לכך קשר לעובדה שאני צפוי לקבל מקום ברשימה".

חזרתם של העסקנים הכורדים?

דווקא לאחר פרישתו הצפויה של ברקת ניכר עד כמה גדול הוואקום שהוא הותיר. לא רק שהוא לא הכשיר יורש שיצעד בדרכו, גם נראה כי הוא הצליח לבלבל את הבוחרים ואת הסוחרים. על פי חלק מההערכות, מי שעשוי לגרוף הון פוליטי מכך הוא דווקא משה ליאון

משה ליאון. צילום: יואב דודקביץ'

ליאון חורש את מחנה יהודה החל מהפסדו בבחירות הקודמות. לאחרונה הוא גייס את תמיכתו של ירון צדקיהו, מי ששימש יו"ר ועד סוחרי השוק לפני קרוב לשלושה עשורים. שמעון דרוויש, שכבר איננו מגיע לשוק, מנסה עדיין לגייס תומכים מרחוק.

ירון צדקיהו. צילום: רפי קוץ

כשדרוויש רואה את התמיכה של יריבו הגדול נינו פרץ באלקין הוא בעיקר מתחלחל. "ההרגשה שלי היא שהתמיכה באלקין מגיעה משום מקום", הוא אומר. "אני יכול לספר שגם לי אלקין הציע להיפגש איתו, אבל סירבתי, מכיוון שאני יודע שאני הולך עד הסוף עם היושר שלי ועם מה שטוב לשוק".

על דבר אחד אין חולק: כיום משה ליאון מתעכל טוב יותר בגרונות הסוחרים מאשר במערכת הבחירות הקודמת. "הסוחרים כבר מבינים שהוא באמת כאן כדי להישאר", מסביר צדקיהו. "היום כבר אף אחד לא יוכל לקרוא לו 'האיש מגבעתיים', מכיוון שכולם מבינים שהוא מסוגל להיות ראש עירייה מעולה שמכיר את השטח".

פרץ אינו שותק על הדברים. "המטרה של צדקיהו וחבריו היא להחזיר את העסקונה הכורדית לשוק, ואני חושב שאחת המטרות של השוק היא לשכוח את אותם הימים, מכיוון שאני יודע שאלה היו ימים קשים לשוק, הימים שבהם הסוחרים תמכו במועמדים שטובים לאינטרסים הפרטיים שלהם", הוא תוקף.

צדקיהו מגיב בחיוך. "אני גאה להיות שייך לעסקונה הכורדית שתמיד ניהלה את השוק, הרבה לפני שנינו בכלל הכיר את מחנה יהודה", הוא אומר. "עוד יותר מזה, אני תמיד כיבדתי את החלטת הבוחר בשוק, גם כשהפסדתי. אבל לדעתי אצל נינו החלטות הסוחרים אינן חשובות, מכיוון שהוא מעולם לא נבחר. היחיד שבחר בו היה ראש העירייה, וגם זה על סמך הנאמנות שלו אליו. כך שהוא האחרון שיכול לדבר על אינטרסים פרטיים".

פרץ ממשיך את הפינג־פונג הזה: "עם כל הכבוד לירון צדקיהו, אני משקיע את מלוא כספי בשוק. אני מודיע פה קבל עם ועולם שלא אסכים לשום תפקיד שיציע לי ראש העירייה הנכנס. המטרה היחידה שלי היא לתמוך במועמד היחיד שיהיה טוב לשוק מחנה יהודה". 

רק לא פילוג

לעיתים ניתן לדמיין כיצד הפוליטיקאים מביטים בסוחרים הוותיקים וצוחקים בסתר. גם הם מופתעים מעוצמת הרגשות שיוצאים מן הסוחרים בעבור מועמדים שעלולים לשכוח אותם יום לאחר הבחירות. מנגד, הסוחרים עצמם אינם מבינים את המלחמה על כל קול בשוק. "יש ימים שאני מרגיש ראש הממשלה", מספר צדקיהו בצחוק. "כל המועמדים מחפשים איש שוק שיתמוך בהם, אבל הם אינם מבינים שזו בדיחה. התמיכה שלנו לא תעזור להם בבחירות".

צדקיהו יעץ למשה ליאון לקושש קולות במקומות אחרים: "צריך לזכור ש־50 אחוז מסוחרי השוק אינם בעלי זכות הצבעה בכלל וכל אחד מהם עושה מה שטוב לו. המחשבה שמי שמקבל את תמיכת השוק יקבל גם את תמיכת הבוחרים בירושלים היא שגויה. כבר הרבה מאוד שנים בירושלים שהבחירות העירוניות אינן מושפעות מהזירה הזאת. מי שירצה להיבחר יצטרך לעבוד קשה מאוד דווקא בגזרות אחרות".

צדקיהו משוכנע כי הסכנה הגדולה איננה טמונה במועמד שייבחר אלא דווקא במשקעים שייווצרו בין הסוחרים ויישארו גם לאחר הבחירות: "אני חושש שבסופו של דבר נהיה מפולגים והפוליטיקאים ינצלו את זה כדי לעשות בשוק את מה שהם רוצים. אנחנו צריכים לזכור שכל מערכת בחירות מסתיימת ולכן אסור לנו לעשות דברים שיגרמו לשוק להתפלג. זו הסכנה הגדולה ביותר. כל השנים הצלחנו להימנע מפילוג סביב הבחירות, ואני מקווה שגם הפעם נצליח להימנע מכך, מכיוון שהמטרה של כולנו משותפת - לדאוג לטובת השוק והסוחרים".