דרך חברון. צילום: ליהי שי שקלרניק

בירושלים נפגעו בשנת 2017  בתאונות דרכים 355 הולכי רגל, בממוצע הולך רגל פצוע בתאונת דרכים ביום. שישה מתוך הולכי הרגל שנפגעו בעיר נהרגו. בעשור האחרון (2008-2017) נפגעו למעלה מ- 2,900 הולכי רגל בתאונות דרכים בעיר, 60 הולכי רגל נהרגו.

על פי הנתונים של עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס בדרך חברון בירושלים, שהוא הרחוב האדום ביותר בעיר ובישראל כולה מבחינת תאונות הדרכים, נפגעו ב-15 השנים האחרונות (2003-אפריל 2018) 157 הולכי רגל, בדרך בגין שגם נחשב רחוב אדום נפגעו 18 הולכי רגל ובשדרות גולדה מאיר נפגעו 91 בני אדם בעת שצעדו ברחוב.

"מסוכן להיות הולך רגל במדינת ישראל ובפרט בתחום העירוני- בשנת 2017 נפגעו בתאונות דרכים כ-3,400 הולכי רגל – כמעט 3,300 מהם נפגעו בתחום הערים והישובים", הוא אומר ומפרט:

 "מדו"ח מיוחד שהכינה עמותת אור ירוק עולה כי ישראל היא אחת המדינות המסוכנות להולכי הרגל. מבט על נתוני מדינות ה-OECD חושף כי אנחנו נמצאים במקום השלישי הגרוע בשיעור חלקם של הולכי הרגל ההרוגים מכלל ההרוגים בתאונות דרכים, המדינות שנמצאות במקומות המפוקפקים לפנינו הן יפן וקוריאה. ממוצע הולכי הרגל ההרוגים במדינות ה-OECD נאמד ב-20% ואילו בישראל ממוצע הולכי הרגל מכלל ההרוגים נאמד ב-34 אחוז".

ארז קיטה מנכ"ל אור ירוק. צילום: עמותת אור ירוק

קיטה מפרט את הנתונים: "עשרה הולכי רגל נפגעים מדי יום בממוצע בתאונות דרכים. בשנה הקודמת נהרגו 112 בני אדם, אלו למעלה ממאה משפחות שלא יראו יותר את יקיריהן, למעלה ממאה בני אדם שיצאו מביתם ליום שגרתי ויותר לא חזרו אליו. בחינת מאפייני התאונות מעלה כי 47 אחוז מהולכי הרגל שנהרגו בעת חציית כביש נהרגו במעבר החצייה, אשר אמור להוות אזור בטוח ומוגן לחצייה".

רוב גדול מאוד של ההרוגים מצאו את מותם בתחום העירוני – 78 מתוך 112 הולכי הרגל נהרגו בתוך הערים. "נתון זה מבהיר את החשיבות הרבה שצריכים ראשי הרשויות המקומיות להעניק לנושא ולדרישתנו כי הטיפול בתשתיות להולכי הרגל יוצב על סדר היום ויטופל לפני שיפגע הולך הרגל הבא".

מה הפתרון שאתה מציע?
"
הדרך לצמצם את מספר הולכי הרגל שנהרגים ונפגעים בתאונות דרכים פשוטה, קלה לביצוע ובעיקר זולה. למהירות כלי הרכב בתאונות עם הולך רגל ישנה חשיבות מכרעת בסיכויו לשרוד את הפגיעה או להתאושש ממנה במהירות וללא נכות שתלווה אותו לכל חייו. מחקרים מוכיחים כי הסיכוי של הולך הרגל לשרוד פגיעת רכב במהירות של 30 קמ"ש הוא כמעט מלא ואילו פגיעה במהירות של 70 קמ"ש, תוביל באופן כמעט וודאי למותו של הולך הרגל.

"הפתרון נעוץ במיתון וריסון התנועה באותם אזורים בהם הולכי הרגל חשופים יותר למפגש עם כלי רכב כמו בסביבת מוסדות חינוך, גנים ציבוריים, בתי אבות, ומעברי חציה אדומים. בסביבות אלה יש לדאוג שהולכי הרגל יהיו מוגנים ובהיעדר הגנה אישית כפי שקיימת לנהג ברכב עם חגורת הבטיחות, כריות האוויר ומערכות ההתראה – על הרשויות לדאוג כי תימצא להולכי הרגל הגנה סביבתית.

כביש בגין. צילום: לירן תמרי

לדברי קיטה הדרך לעשות זאת היא באמצעות פסי האטה, שמפחיתים את תאונות הדרכים במקומות שבהם מתקינים אותם ב-40 אחוז. "התקנת פס האטה היא משימה פשוטה, זולה ובעיקר אפקטיבית ומצילת חיים. הנתונים מוכיחים כי הקמפיין הנוכחי של משרד התחבורה וזרוע הפרסום שלו שמאשים את הולך הרגל שלא הספיק להסתכל בעייני הנהג טרם נדרס, פשוט לא עובד - לא השנה וגם לא בשנים האחרונות. הגיע הזמן להתפכח ולשנות את האסטרטגיה – להפסיק להאשים את הקשישים והילדים שנדרסו, להפסיק להסתמך על האחריות והריכוז האישיים של כל נהג ונהג ולפעול באופן אמיתי וחף מציניות להתקנת פסי האטה במעברי החציה המסוכנים".

קיטה מסיים בפנייה אישית לעיריית ירושלים:"עליה לפעול לפני שייפגע הולך הרגל הבא, עליה להציב פסי האטה, במקומות המועדים, ובעיקר ברחובות האדומים והמסוכנים כמו דרך חברון, דרך בגין, שד' גולדה מאיר, האלוף עוזי נרקיס ויתר הרחובות בעיר בהם מתרחשות תאונות רבות מדי שנה. 

"הצבת פסי ההאטה תוביל לצמצום מהירויות הנסיעה ובהתאם לצמצום מספר הולכי הרגל ההרוגים והנפגעים. מדובר בהשקעה כספית מזערית ושולית שתמנע מעוד משפחות להצטרף למשפחת השכול וגם תחסוך כסף רב למשק הישראלי ולכל רשות שתציב נושא זה על סדר היום, בכסף הזה שיחסך יוכלו הרשויות להשתמש להצלת חיים נוספים על הכביש.