פרופ' מזרחי. "המטרה אינה להחליף את הפסיכולוגים". צילום: יואב דודקביץ'

להתקבל לעבודה על סמך הלייקים

מהו המוצר: קבוצת היזמים המכונה Cyber Personality Analytics, או בקיצור – CPA, מפתחת מערכת שמאפשרת לארגונים אשר מגייסים עובדים למצוא את המתאימים ביותר מבין אלפי פניות. היא עושה זאת על ידי ניתוח התנהגותם - שימו לב – ברשת האינטרנט. 

בקבוצה מתבססים על מחקרים שנעשו בשנים האחרונות, שבהם נבדק מבנה האישיות של נבחנים ובנפרד נחקרה התנהגותם הרשתית. בהמשך נמצאו מתאמים בין המחקרים, ואלה מאפשרים לחזות ברמת סבירות גבוהה אלו לייקים, שיתופים, טקסטים ועוד מעידים על קיומן של תכונות אישיות מסוימות. הכוונה היא לתכונות כגון מוחצות, מופנמות, ביטחון אישי, מוּכנות לקחת סיכונים, יצירתיות ועוד.

אנשי חברת CPA מנסים להיכנס לנישה של גיוסי המוני אופטימלי. הכוונה היא לספק כלים שמסוגלים לאתר תבניות אישיות בהיקפים גדולים, מהר ומדויק. הם החלו בפיתוחו של כלי טכנולוגי שאוסף ומנתח באופן אוטומטי מידע ההתנהגותי רב שקיים על הגולש ברשתות החברתיות. המידע שנאסף מוזן (בהסכמת הגולש), לתבניות אישיות ומיומנויות. מי שהגדיר את המטרות הללו הוא מדען החברה פרופ' יונתן מזרחי, אנתרופולוג ומומחה למערכות מידע.

מי מאחורי הפיתוח: מדובר באנשים הבאים: פרופ' מזרחי, יוסי סאסי CTO (חבר בלהקת אורפנלנד), אורי קינן (מנכ"ל) ושלמה ונטורה (אפיון ופיתוח עסקי). לדברי פרופ' מזרחי "מטרת המיזם אינה להחליף את הפסיכולוגים ואנשי כוח האדם, אלא לאפשר התמודדות עם מסות גדולות של עשרות אלפי פניות לארגונים גדולים, בניסיון להתקבל למשרות בודדות".

מתי ייצא המוצר: המערכת מבוססת למעשה על בינה מלאכותית. בחברה אומרים שהיא נמצאת בשלבים של בניית הטכנולוגיה ותוך כחצי שנה תהיה מוכנה להפעלה. החברה מבקשת לגייס בין 200 אלף דולר לחצי מיליון. עד עתה, אגב, ההון הובא מכספם הפרטי של השותפים.

חומר הכיבוי שמנווט את עצמו

כהן ושותפיו. "השיטה היא לייצר קו אש כדי למנוע את התפשטות הדליקה". צילום: יואב דודקביץ'

מהו המוצר: בחברת Flame Gliders הציגו מתקן מוטס לפיזור מדויק של חומרים לעיכוב בעירה במאבק בשריפות. המתקן מוטל ממטוס או אפילו ממסוק וייחודו טמון ביכולתו לנווט את חומרי עיכוב הבעירה אל אזור השריפה, באופן אוטונומי או ידני. לשם כיבוי ויצירת קו מעכב בעירה.

כולנו זוכרים את מטוסי הכיבוי בשריפת הענק בכרמל, שנאלצו לטוס במועדים מסוימים ולא יכלו לעבוד בכל שעה ביום ובלילה. את האמצעי של חברת Flame Gliders אפשר להפעיל בכל שעות היממה ולהטילו מכלי תעופה שונים. מאחר שמדובר במערכת שיודעת לנווט את עצמה, אין צורך לסכן את שלום הטייסים ואפשר לשגר אותה גם ממקום מרוחק מהשריפה. גם אז, טוענים המפתחים, המתקן עדיין יגיע לרמת דיוק גבוהה וכמעט שלא יושפע מרוחות ומתנאי מזג האוויר.

מי מאחורי הפיתוח: החברה מורכבת מטייס מסוקים במיל' בחיל האוויר, חוקר תאונות עבודה, מהנדס מכונות ומנהל פרויקטים. היא נמצאת בשלבי התכנון המעשי: כבר התבצע פיילוט ראשוני מוצלח למודל מוקטן שיועבר בהמשך לייצור המוני. הצוות מעוניין לגייס בעזרת המאיץ 350 אלף דולר לבניית אב־טיפוס ומוצר מוגמר.

מנכ"ל החברה, גלעד כהן: "שיטת הפעולה החשובה ביותר בניסיון השתלטות על שריפות בשדה פתוח היא לייצר קו אש כדי למנוע התפשטות של הדליקה.  עושים את זה על ידי פיזור מהאוויר של מעכב בעירה בכיוון התקדמות האש. אחרי שיוצרים קו הפסקת התפשטות, מערך קרקעי של לוחמי אש פועל למנוע את המשך התפשטות השריפה". לדבריו, "למערכת יתרון בכך שאפשר לאחסן אותה בשעת רגיעה ובמתחם קטן יחסית שיכלול עד מאה יחידות במכולה אחת פשוטה.

מתי המוצר ייצא: בחברה מסרבים להתחייב על מועד ברור, אך טוענים כי "מרגע שנמצא משקיע נוכל תוך פרק זמן קצר להעמיד מוצר עובד".

מהו מאיץ AtoBe

הבמה שבמסגרתה מוצגים ההמצאות והפיתוחים שמתחרים על גיוס ההון נקראת AtoBe - מאיץ היזמות ההנדסי־טכנולוגי של עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה. העונה הנוכחית תהיה הרביעית שבה המשתתפים מנסים לגייס כספים לפעילותם, כשעד כה גויסו 12 מיליון דולר.

האירוע הרביעי נערך ביום שני השבוע. 12 חברות הציגו את ה'Pitch' שלהן - נאום קצר בפני משקיעים, קרנות הון סיכון, אנשי טכנולוגיה ואורחים מחו"ל. המאיץ סייע ליזמים 'להנדס' את הסטארט־אפ שלהם ולהפכו למציאות. המשתתפים נכנסים לתוכנית אינטנסיבית של שישה חודשים, שכוללת סדנאות עבודה, הרצאות ותמיכה אקדמית, כולל שימוש במעבדות של מכללת הדסה.

בין היוזמות שהוצגו: מערכת שמאפשרת שיקוף רגשות במהלך שיחת וידאו, כדי לאפשר לאנשי עסקים לזהות מה חש הדובר מהעבר השני והאם הוא דובר אמת; מערכת שמנתחת באופן אוטומטי את אישיותם והתאמתם של מועמדים למשרה, על פי ניתוח פעילותם ברשתות החברתיות; ומשחק מציאות רבודה לילדים שעוברים טיפולי כימותרפיה, שנותן להם מוטיבציה ומחליף את מראה בית החולים בשדה דמיוני של  גיבורי־על.

ישיבה מיוחדת

ירחי וקליינר עם הכיסא. פונציאל של אלפי יחידות. צילום: יואב דודקביץ'

מהו המוצר: Situp  - מערכת ישיבה שמאפשרת לילדים עם מגבלה פיזית חמורה לשנות תנוחות, לקום, לרכון לאחור ולפנים, לנוע מצד לצד, והכול ללא עזרה של גורם חיצוני. היא אפילו  מפעילה את שריריהם כדי למנוע מהם להתנוון.

עד היום הם פיתחו אב־טיפוס שמבוסס על מנגנון בוכנת גז (מעין קפיץ), שמאפשר לפצות על הכוח החסר של הילד. למעשה היא מנצלת את משקלו ובאמצעות כוח ההתנגדות גורמת לילד לשנות תנוחה כרצונו. להבדיל ממערכות אחרות שמתבססות למשל על מנוע חשמלי, Situp מחייבת את הילדים לנצל את כוח גופם ולא להסתמך על מנוע, וכך  מונעת ניוון וירידה בתפקוד.

מי מאחורי הפיתוח: הפיזיותרפיסט גיורא קליינר, מהנדס המכונות יכין ירחי ומעצב המוצר ערן מונדקה.

מתי ייצא המוצר: הצוות נמצא כרגע בשלב האב־טיפוס הראשון. החברה גייסה עד כה 600 אלף שקל מהרשות לחדשנות וחברי הצוות מקווים  לגייס סכום דומה בתום המאיץ. המוצר הסופי אמור להימכר בכ־4,000 דולר, ולטענתם יש לו פוטנציאל שוק של אלפי יחידות. בחברה מקווים כי בעוד חמש שנים המערכת הזו תהיה בכל בית ספר וגן ילדים בחינוך המיוחד.

גוף קירור נגד טחורים

מהו המוצר: ההמצאה שתשחרר את הסובלים מטחורים מהצורך להשתמש בשקית קפואה. קבוצת היזמים Pantice הציגה בערב הגמר ערכה שמאפשרת הקלה מיידית בכאבי טחורים, והמשך התנהלות שגרתית.

אטלס. 10 אחוזים מהשוק בתוך שנה. צילום: יואב דודקביץ'

בקבוצה טוענים כי על פי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא כי בעולם המערבי לבדו סובלים יותר מ־40 מיליון איש מכאבי טחורים. הפיתוח של Pantice הוא מוצר בשם MVP, שמתבסס על קירור המכווץ את כלי הדם של האזור הכואב, בצורה שאינה באה במגע ישיר עם הגוף, ובאופן לא פולשני או חודרני. המטרה שלו היא להעניק קירור לזמן קצר והוא מאפשר במידת הצורך להחליפו בגוף קירור קר וחדש.

מי מאחורי הפיתוח: מאחורי המוצר עומדת קבוצה המורכבת מחוקרת בתחום הביוטכנולוגיה הרפואית; מומחית בהיבטים של נוירופסיכולוגיה שיווקית; מהנדס IT ומדריכת הנקה, שהיא דוּלה ויזמית מלידה. הקבוצה מתכננת לגייס בסיומו של המאיץ 650 אלף דולר, שיספיקו למימון פעילות השנה הראשונה. לאחר מכן הם כבר בונים על הכנסות ממשיות  של הסטארט־אפ שיאפשרו לחברה להתחיל לרשום רווחים.

מנהלת החברה ליאת אטלס טוענת כי מדובר בקהל יעד של מיליוני בני אדם. "כמעט כל אדם שאנחנו פוגשים מכיר בדרגת הכרות מיידית ואישית לפחות אדם אחד שסובל מטחורים והיה שמח מאוד לרכוש את הערכה כאן ועכשיו", היא מסבירה. "היעד לשנה הקרובה הוא להגיע לעשרה אחוז מהסובלים מהתופעה, כולל אלה שלא מדווחים לאף גורם מוסמך". אטלס חושפת שאדם שעבד עם הצוות, ביקש לתת ערכה למנהל בכיר שאיתו עבד, מאחר שכל פעם שהוא זימן אותם הביתה לפגישות זה היה סימן שהוא היה סובל מהתקפת טחורים ולכן נהג לשבת על שקית אפונה קפואה.

מתי המוצר ייצא: בימים אלו הצוות עובד על ערכת הבטא הראשונית. להערכתם, תוך חודשים ספורים ערכות ה־MVP כבר יהיו מוכנות למכירה, לפי שעה במחיר סמלי.

המיכל שגם עושה הזמנות

מהו המוצר: חברת 'סמארט קונטיינר' מפתחת מכלים חכמים לניהול מלאי, בעיקר עבור מסעדות. בעזרת אפליקציה אפשר לעקוב מרחוק על המלאי וגם לעשות הזמנות מספקים ביעילות. המערכת אמורה לפשט את תהליך הזמנת המלאי למסעדה - נכון להיום ההזמנות נעשות בטלפון, כשעובד המסעדה משאיר הודעה מוקלטת בסוף המשמרת והספקים שומעים אותה בבוקר ומנסים להבין מה הוא רוצה בדיוק וכמה. השיטה עולה בהרבה בלבולים וטעויות, שהזמנה ממוחשבת תוכל לפתור.

אבניאל ובלזם. ניהול מלאי משוכלל. צילום: יואב דודקביץ'

מי מאחורי הפיתוח: את החברה הקימו שני יזמים: מיכאל אבניאל (31), שניהל מסעדות ופיצריות בעיר ויצא לחפש פתרונות לבעיות שבהן נתקל. שותפו, שילה בלזם (27), הכיר אותו בקורס לפיתוח אפליקציות. השניים נמצאים בקשר עם ספקים ארציים של מסעדות שמוכנים להשקיע כדי לחסוך לעצמם זמן וטעויות בהזמנות המסורבלות. מחיר המוצר מוערך ב־15 דולר למכל.

אבניאל: "לילה אחד סיימתי משמרת במסעדה וכבר הייתי בדרך לבית כשהתקשר אלי בעל המסעדה ואמר ששכח לעשות הזמנה ושחייבים לעשות עכשיו למחר. לא זכרתי כמה יש לנו מכל מוצר ונאלצתי לחזור למסעדה, לפתוח ארגז־ארגז ולראות. מכאן נולד אצלי הרעיון שחייבת להיות דרך משוכללת יותר לדעת את המלאי בזמן אמת".

מתי המוצר ייצא: הפיתוח נמצא כיום בשלב של אב־טיפוס עם אפליקציית דמה. היזמים החלו בהליכי רישום פטנט על האלגוריתמים שנמצאים בבסיס עקרון ההפעלה של המכל הממוחשב.

להזדקן עם שיר על השפתיים

מהו המוצר: חברת 'תמרינגה' מציעה פלייליסט מוזיקה אישי שמותאם לבני הגיל השלישי. הפיתוח נועד להאט את ההתקדמות של אלצהיימר וסוגי דמנציה אחרים, מאחר שהזיכרון של מוזיקה ושירים הוא בין הדברים האחרונים שנפגע אצל החולים. מחלות ניווניות של המוח פוגעות בזיכרון לטווח קצר ואילו הזיכרון לטווח רחוק וזכרונות הילדות נותרים איתנים. כך אפשר באמצעות מוזיקה מהתקופות האלה להאט את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים של המטופל.

היזמיות. "זה היה מחזה מרגש". צילום: יואב דודקביץ'

מי מאחורי היוזמה: שלוש נשים חברו יחד להקמת 'תמרינגה'. הרעיון צמח אצל מהנדסת התוכנה לאה כהן־סבן, שעובדת כמנהלת לשכה בבית האבות נווה הורים בסן סימון. בעת לימודיה במכללת עזריאלי, המנחה שלה בפרויקט הגמר היתה ד"ר מרים אללוף, בעלת דוקטורט במדעי המחשב, והשתיים החליטו להקים חברה ולפתח את המוצר. אליהן הצטרפה המהנדסת סטלה מלניצר־בריס, שהכירה את כהן־סבן במהלך הלימודים.

כהן־סבן עבדה במהלך לימודיה בחדר סאונד בבית האבות והחלה להשמיע שם לדיירים מוזיקה מותאמת על בסיס להיטים מימי נעוריהם. אנשים כבויים התעוררו והתחילו לדפוק על השולחנות, לזמזם את השירים ולגלות עניין בנעשה סביבם. "זה היה מחזה מרגש. זה לא סתם סטארט־אפ, זה מעל החיים. צריך לחבר את האוכלוסייה הבוגרת בחזרה לחברה", היא אומרת.

מתי ייצא המוצר: החברה עומדת לפתוח פיילוט בנווה הורים. מדובר במערכת לומדת, המבוססת על אפליקציה בתשלום, וככל שמשתמשים בה יותר היא מדויקת יותר. בעתיד מתכננות היזמיות להגיע לבתי אבות נוספים ולהפעיל את האפליקציה בטאבלטים.

לזבל יש ריח

רום, גרודשין וזלוטיקמן. החיישנים - בחינם. צילום: יואב דודקביץ'

מה המוצר: הסטארט־אפ 'גרין בין' מייצר חיישן על־קולי שמותקן בתוך פחי אשפה וכולל משדר ומקלט. החיישן משדר נתונים בזמן אמת ומדווח עד כמה הפח התמלא. הנתונים מגיעים למוקד בקרה בעירייה וכך אפשר לדעת מתי צריך לפנות את האשפה. המערכת גם מציעה מסלול פינוי אופטימלי שמתחשב בפקקים ובפרמטרים אחרים.

לחברה יש כבר אב־טיפוס פעיל: החיישן מוכנס למארז מיוחד להגנה מרטיבות, חום וחומציות ומצויד בבולם זעזועים לחבטות שיקבל בעת פינוי האשפה. המודל העסקי כולל התקנת חיישנים בחינם וגביית תשלום עבור שירותים כגון איסוף המידע, ניתוח הנתונים והכנת מסלולי פינוי יעילים.

מי מאחורי הפיתוח: ארבעה שותפים יש ב'גרין בין': על הפיתוח העסקי ממונה דניאל רום (30), שעוסק גם בייצור והפצה של מזון טבעי לבעלי חיים. עם לקוחות מאילת עד מטולה. שלושת שותפיו הם אפק ימיני, תום זלוטיקמן ואיתן גרונשטיין.

מתי ייצא המוצר: החיישן נמצא בהליך של רישום פטנט. באמצע אוגוסט מתוכנן פיילוט ראשון עם עיריית תל אביב, שיכלול כ־30 פחי אשפה, והמטרה תהיה לחסוך 30 אחוז מעלויות הפינוי. במקביל נמצאים במשא ומתן לפיילוט בפארק טכנולוגי בסין.