צילום אילוסטרציה: PIXABAY

"בעיר חכמה תושבים יכולים לקבל מידע ולהשפיע על החלטות עירונית כמו איכות החינוך, לדוגמה. אחרת מדובר בבזבוז כספי ציבור, כאשר כל המידע נשמר באיזה קובץ ואיש לא עושה בו שימוש". כך מסביר פרופ' יואב יאיר מהמרכז הבינתחומי, את שינוי התפיסה המתבקש לקראת מדד הערים חכמות שפותח בבית הספר לקיימות במרכז, ובו ישתתפו 23 ערים, בהן ירושלים.

המדד החדש יהיה אחד הכלים הראשונים בעולם שיבחן לא רק את היקף ומגוון הטכנולוגיות שמיושמות בערים, אלא גם את הקשר ביניהן לבין תהליכים אסטרטגיים של חוסן וקיימות.

מדובר בפרויקט בהובלת בית הספר לקיימות ובשיתוף עם בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, במסגרתו פותח כלי מדידה ישראלי ראשון, אשר יאפשר לראשונה להעריך את העשייה העירונית הישראלית בתחום ערים חכמות. המדד מתאים למציאות העירונית הישראלית ויאפשר לרשויות ותושבים להעריך את מידת התקדמותן. המדד נבנה לאחר מחקר של כלי הערכה מרכזיים בעולם, לרבות מסמכי העקרונות של האו"ם לקידום עירוניות חכמה מקיימת ומכילה. 

מה החידוש במדד שלכם?
פרופ' יאיר: "עיר חכמה זו עיר שגם התושבים וגם המנהלים שלה יודעים להשתמש במידע שהעיר מספקת הן במערכות הטכנולוגיות שלה והן בשיתוף התושבים, כאשר המטרה היא לחזק את העיר מבחינת איכות החיים שבה. עיר טובה היא עיר שמנהלת את משאביה בצורה מושכלת.

"החידוש במדד שלנו, זה לא רק עיר חכמה אלא גם עיר מקיימת – עיר שמביאה בחשבון את צרכי הכלכלה הסביבה והחברה במשולב ולוקחת בחשבון את שינויי האקלים לצרכיי האנרגיה ניקיון תחבורה מים וכן בעלי חיים וטבע".

משתמשים הרבה במונח "עיר חכמה", אבל מה הכוונה מבחינתכם?
"עיר שמשתמשת בטכנולוגיה כדי לשתף את התושבים שלה בקבלת החלטות בנושאים תכנוניים, עיר שמשלבת גישות חדשניות ומידע ומנסה לייעל את כל השירותים שלה החל מאיסוף פסולת ושימוש בחשמל ומים, הסדרת תחבורה ציבורית, מתן אפשרות להתפתחות כלכלית לשכונות בשוליים ובקיצור לקחת החלטות בניהול עיר המבוססות על מידע".

פרופ' יואב יאיר | צילום: עדי כהן צדק

כאמור,  עד עכשיו 23 ערים הצטרפו למדד: אילת, אשדוד, באר שבע, בני ברק, הוד השרון, חדרה, הרצליה, כפר סבא, לוד, מודיעין, נתניה, צפת, רעננה, רמת השרון, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, הרצליה, שוהם, רמת גן, מעלות תרשיחא, גבעת שמואל ואשקלון.

"אנחנו בבינתחומי רוצים לתת לערים כלים וגם פרמטרים ברורים על מנת שיוכלו להשתפר באמצעות המדד שפיתחנו", ממשיך פרופ' יאיר. "לא מדובר בחלוקת ציונים, אלא בכלי למידה והשתפרות. החזון שלנו היה להראות לערים בישראל מה קורה בערים חכמות בעולם. לקדם עיר טובה, חכמה ומקיימת שטובה תושביה. המטרה היא לחשוב בהווה על החיים קדימה, לתכנן את ההווה וגם את העתיד.

מתי זה יקרה?
"לשמחתי ישנה התלהבות מצד הערים ורבות מהן התחילו לעבוד בהתאם למדד ואנחנו מאמינים שתוך חודש נגמור את המיפוי, מתן ציונים והדירוג.

"האזרחים בישראל כבר לא פראיירים והם מבינים שמגיע להם לחיות בערים טובות יותר. קברניטי הערים מבינים את זה גם כן. יש עכשיו שעת רצון לקפיצה קדימה משמעותית".