תמיר סמרוויל. צילום: דובר צה"ל

מקנדה לחטיבת הנח"ל: תמיר סמרוויל שסיים לפני מספר ימים את מסע הכומתה והוסמך ללוחם של חטיבת הנח"ל, הוא מבין החיילים הבודדים שהגיעו מקנדה. "רציתי להגיע לארץ בשביל להתגייס, לעשות משהו משמעותי ולתרום למדינה", סיפר.

הוא רצה להתגייס לתפקיד קרבי כי בעיניו זאת התרומה הכי גדולה. כדי להתמודד עם בעיית השפה סמרוויל החל ללמוד עברית. סמרוויל מסביר מדוע בחר להתגייס לנח"ל: "אני אוהב את ההיסטוריה של הנח״ל ובני הגרעין, ואני מתחבר לרעיון של החלוצים שהקימו את הארץ בראשית דרכה".

תמיר סיפר כי היה לו קשה במסלול בהתחלה אבל אחרי זמן הוא התחבר אל האנשים והרגיש עמם בנוח. יום לפני שטס לביקור בארצו, קנדה, אחד מחבריו למסלול הזמינו אותו להצטרף לעל האש כדי שלא יהיה לבד לפני הטיסה: "זה היה אחד הדברים הנחמדים והיפים שאי פעם עשו בשבילי. המחווה ריגשה אותי מאוד".

סיום מסע כומתה בחטיבת הנחל. צילום: דובר צה"ל

האם תרצה להישאר בארץ אחרי השירות ולהקים משפחה? 
"אני משתחרר עוד 7 חודשים ויודע שאני רוצה להישאר פה לתקופה. גם בשביל לעבוד וגם בגלל התרבות. אני מאוד אוהב את הארץ, אבל אני רוצה גם לחזור לקנדה להיות עם המשפחה שלי כי אני מתגעגע אליהם. זה עוד קצת מוקדם לחשוב על הקמת משפחה אבל אני יודע שארצה להישאר פה לתקופה".

מה חסר לך בארץ? 
"המשפחה שלי, ההורים שלי ואחותי נמצאים בקנדה וזה קשה להיות רחוק מהם, אני חושב עליהם כל יום ומנסה לדבר איתם כמה שיותר ולדעת מה קורה בחיים שלהם, אני מאוד מתגעגע אליהם.
הדבר השני שחסר לי הוא האוכל, גם האוכל בארץ מאוד טעים אבל זה שונה מאוד ממה שגדלתי עליו אז זה משהו שאני מתגעגע אליו".

סמרוויל מתגורר בקטמון עם שני שותפיו, גם כן חיילים בודדים – האחד מצרפת והשני מארה"ב.

"חשוב לי להגיד שאני באמת נהנה להיות פה. אני מרגיש שהתבגרתי מאוד מתחילת השירות שלי וחשוב לי להגיד תודה לכל הישראלים והחברים שלי שעזרו לי להיות פה ולהשלים את ההכשרה שלי, אני גאה להיות לוחם בצה"ל".