לוזון ועידן ורד. תכף הם נפרדים. צילום: רפי קוץ

"זה לא קייטנה ולא טיול. יש אנשים שעובדים פי מיליון יותר קשה מכם במפעל או בבניין, חיים בחוסר וודאות קיומי של לגמור את החודש וסימן שאלה אם מחר יסגרו להם את המפעל אבל הם נותנים את המקסימום, באים לעבודה ומשאירים את כל מה שיש להם, כי הם יודעים שהם מחויבים לאוכל של הילדים שלהם. אתם מחויבים למועדון שהסמל שלו על החולצה שייך לחצי מליון איש. אני לא אתן לכם לעשות כאן שכונה. תתעוררו ותתנהלו כרגיל, תפסיקו לחפש אליבי כי אחרת אתם תכירו גם את הצד הפחות נעים של המאמן שלכם". את הנאום הזה, נתן גיא לוזון לשחקניו ביום שני בערב, במהלך מחנה האימונים בטרקי, בודפשט, אחרי משחק האימון מול צ'קאברי מהליגה השניה בהונגריה, שהסתיים בתיקו 2 (לבית"ר: סילבסטר צמד, סאבו החמיץ פנדל במחצית הראשונה).

לוזון לא אהב את שפת הגוף של השחקנים שלו, את הנטייה שלהם לעשות טובה בחלקים גדולים מהזמן. באופן די טבעי ומובן ומרגיז, השחקנים של בית"ר אמנם בהונגריה אבל הראש שלהם במקום אחר. בקבוצה הבאה שלהם כנראה, בחוזה הבא, אולי בכלל הם מוטרדים מעתידה של בית"ר.

זה לא משנה את העובדה, שלוזון מקפיד להסביר בשיחות החולין בחדר האוכל או בלובי של המלון, שאת מה שהוא הביא איתו מהבית הוא יכניס גם לשחקנים שלו וזה יקרה או דרך הראש או דרך הרגליים. "גם אם יגידו לי שאני במועדון שעומד להתפוצץ אני אזרוק את עצמי על הרימון. ככה חינכו אותי וככה אני נוהג. כל מי שמתעסק בספורט ומכבד את עצמו צריך לדעת שהוא עשה את המקסימום מבחינת, לא משנה הסיטואציה. אם בסוף נגיע למצב של קטסטרופה חלילה, לפחות נוכל להסתכל בראי ולהיות שלמים עם עצמנו" אמר המאמן באחת המקרים בשיחות סגורות. "ואת זה השחקנים יצטרכו להפנים".

לוזון משתדל. צריך להעריך את היכולת שלו להתנתק מהמציאות ולנסות לעשות את כל מה שהוא יכול כדי שבית"ר תקבל צורה של קבוצת כדורגל. גורמים בבית וגן, לא מפסיקים להחמיא למאמן על דבר אחד בסיסי: "אחרי השכונה שהיתה פה בעונה שעברה, עם טורנירים של טניס רגל ומחניים כל אימון, פתאום אתה רואה עמידה טאקטית, אתה רואה עקרונות משחק, מערכים, אין ללוזון סגל שיכול להתמודד בליגת העל עם כל הכבוד לשחקנים הבכירים, אבל הוא לא נותן לזה להפריע לו. מבחינתו, אם כבר הגענו להונגריה לפחות בואו נעשה את זה כמו שצריך" אומר גורם בבית"ר.

מאמן בית"ר מקפיד אחרי כל משחק אימון (נגד הונבד במוצ"ש אותו ניצחה בית"ר 0:1 משער של מיקי סירושטיין) ואת התיקו ביום שני להקרין לשחקנים שלו ולהראות להם ליקויים שצריך לתקן. בין לבין, יש הרבה מאד קטעים  ערוכים בדיסקים של ליברפול ונבחרת קרואטיה, שלוזון בחר דווקא בהם כמי שיכולים לתת לבית"ר ערך מוסף מהטעם הפשוט שגם בנבחרת של מודריץ' וגם בקבוצה של יורגן קלופ, יש איזון נהדר בין אגרסיביות והתנפלות כשהכדור נמצא אצל היריב ויצירתיות ומשחק מעבר כשהכדור נמצא ברגליים שלנו. שוב, הבעיה היא, שאתה לא באמת יכול להסביר לשחקנים כמו מתן פלג ודין אקאפי, עקרונות משחק של הנבחרת והמועדון שהן הכי מרתקות באירופה.

אתה לא יכול לתרגל אגרסיביות באמת כשאין לך קשר אחורי שהוא גרזן באמצע, אתה לא יכול לתרגל משחק מעבר כשיש לך את עידן ורד כשהוא על המזוודות ובצד השני עם כל הכבוד את יעקב בריהון או אור אינברום. זה קצת כמו לנסות לבשל אוכל גורמה במטבח שאין בו כלום מלבד כיריים. אבל לוזון הולך עם הראש בקיר, וזה לזכותו, כי כמו שנאמר בשיחה בינו לבין אוחנה בסוף השבוע שעבר כשנציג הבעלים ביקר בהונגריה: "בוא ננסה לפחות אנחנו להפוך את המציאות לנורמאלית". 

כל מי שתשאלו בבית"ר יגיד לכם שהיציאה למחנה הזה הייתה מיותרת. נכון, שבוע לפני המשחק הראשון באירופה מועדון כדורגל צריך להתנהל כמו שצריך, ולעשות את הפעולות הדרושות כדי להכין את עצמו לעונה. הבעיה היא, כמו שאמר גורם בבית"ר, היא ש: "כל אחד שמצאנו כדי להגיע למצב שיש פה סגל העלנו על המטוס. אם אפשר היה לבחור, חצי מהשחקנים לא היו טסים איתנו אלא כאלה שבאמת אנחנו בונים עליהם שיהיו חלק מהרוטציה. אפילו מישהו מהרחוב אם היה לו כרטיס שחקן וקצת מושג היה יכול לצאת איתנו". 

זה מקבל משנה תוקף כששיחת היום במחנה היא עתידה של בית"ר, ועתידם הפרטי של כל אחד כמעט מהשחקנים. סאבו למשל, שומע וקורא שבית"ר לא שילמה לקבוצה היוונית פאוק את דמי ההשאלה עבורו, אז בכל פעם שמישהו פונה אליו שהוא בטוח שבאים לבשר לו שהוא משוחרר או שהוא נמכר לקבוצה אחרת.

סילבסטר, שגרף הרבה מחמאות מאנשי מקצוע שראו אותו במשחק האימון ביום שני מבקיע צמד, לא ידע להגיד לאף אחד ממי שצפה בו היכן יהיה בעונה הבאה, ועידן ורד שמתעדכן און ליין בחיים החדשים של איתי שכטר במכבי תל אביב ובמסרים של מכבי חיפה לאוהדי שהשאלה אם הקשר של בית"ר ינחת בכרמל היא כבר עובדה עכשיו רק נותרו שאלות המחיר והזמן, אמור להיות כקפטן איש הקשר של השחקנים מול המאמן, אמור להיות הברומטר בחדר ההלבשה, אמור להיות זה שכולם הולכים אחריו בידיעה שבעוד שבוע או שבועיים הוא כבר יהיה בקבוצה אחרת. "צריך להגיד את האמת" אומרים שחקנים בבית"ר.

"אף אחד לא רוצה להיות פה בהונגריה כי זה פול גז בניוטרל. זה לא שאף אחד לא רוצה חלילה להיות חלק מבית"ר, אבל שמישהו מכם ישאל את עצמו אם גם במקום העבודה שלו כשהכל הרוס ומצוי בחוסר וודאות, אם גם הוא היה ישן בלילה כמו שצריך ומגיע בבוקר בשיא המוטביציה, למקום שהוא לא יודע אם הוא יהיה בו. זה בסדר גמור לצפות מאיתנו לתת הכל במחנה האימונים הזה, אבל מחר מחרתיים, אם ניפצע מישהו יסתכל עלינו? אם בעונה הבאה, עם מה שבונים כאן נהיה חלק מקבוצת תחתית, אז אולי באמת חבל לכולם על הזמן".