אחדים מחברי הוועד. צילום: יואב דודקביץ'

לשוכרי הדירות נמאס. אחרי שנים של עליות מחירים ושוק פרוץ לחלוטין, החליטה קבוצה של סטודנטים ואנשים נוספים להתאחד ולהקים גוף שיפעל בשמם מול בעלי הנכסים והרשויות. הכירו את 'הוועד למען שכירות הוגנת'.

עוד מאז ימי המחאה החברתית ידוע לכול שמחירי השכירות בעיר, ובארץ כולה, מטורפים, ועוד ממשיכים לעלות. התחום נתון כולו בידי השוק החופשי, כך שלמדינה ולעירייה אין אפשרות של ממש לפקח על המחירים ועל תנאי הדיור. וכשהביקושים לדירת שני חדרים מעופשת בנחלאות רק גוברים, ברור שלבעלי הנכסים אין אינטרס להשקיע בשיפוץ הדירה או ללכת לקראת השוכרים. אדרבה - רבים מהם מעמידים תנאי שכירות דרקונים ולעיתים אף לא חוקיים כדי למקסם את רווחיהם.

כעת החליטו שוכרי דירות בבירה, רבים מהם סטודנטים, לשים לזה סוף. הוועד שהקימו מנסה לשנות הכללים, לפתח מודעות ציבורית לבעיה ואף לפנות למצפונם של בעלי הנכסים. במקביל הם מחפשים שיטות יצירתיות לעודד את המשכירים לחשוב פעמיים לפני שהם מחליטים שוב להקפיץ סתם כך את המחיר או כי הם גילו שזה מה שעשה לפני שבוע בעל הנכס השכן.

מחתרת ההערות

"פעם היתה יוזמה לכתוב בטוש שחור על המודעות לשכירות ברחוב שזה מחיר מופקע ועושק", מספרת שושה גרינפלד, שהקימה את ההתארגנות יחד עם ידידה ליאור שפירא. "היום כל השוק מתנהל ברשת ובפייסבוק, אז התחלנו להעלות הערות ענייניות באתרים השונים, על דירות שצריך להוריד את המחיר שלהן או זה שהחדרים קטנים".

אחדים מחברי הוועד. משמאל: גיגי; מימין: שפירא; בשחור: אמיתי. צילום: יואב דודקביץ'

המשכירים, מצידם, לא התלהבו מהיוזמה, שחשפה פרטים שהם העדיפו להצניע. מנהלי הקבוצה הירושלמית הפופולרית לחיפוש דירות בפייסבוק, 'מפה לאוזן', שבה כ־65 אלף חברים, אף החליטו לפני שבועיים להעיף את אנשי הוועד מהקבוצה. החברים לא נכנעו ופתחו בשבוע שעבר קבוצה חדשה בהנהלתם שתציע חלופה חופשית לעמוד הוותיק. היא נקראת 'דירות להשכרה במחיר הוגן בירושלים', ובעשרת ימי פעילותה הראשונים הצטרפו אליה קרוב ל־2,500 חברים.

"אנחנו נהיה אמינים יותר, ועם הזמן גם מחפשי הדירות וגם בעלי הנכסים יעריכו את האתר שלנו. לא יקרה כלום אם בעל בית מסוים לא יעלה את השכירות באופן שרירותי ולא מתחשב ובשיעור מוגזם. ברוב המקרים לא מתפרנסים מזה, אלא זאת תוספת להכנסה העיקרית שבאה בדרך כלל מהמשכורת. המטרה שלנו לעורר את האנשים ולשנות את המודעות ואת ההתנהלות", אומרת גרינפלד.

בוועד לא מסתפקים בזה ומתכוונים בחודש הבא להתקשר לבעלי דירות, להציג את פעילותם ואת מטרותיהם ולשכנע אותם להתחייב לשכירות הוגנת. בתמורה יעניקו להם פרסום בחינם בקבוצות הווטסאפ והפייסבוק של הוועד. כך בעלי הדירות יזכו לחשיפה נוספת ודירותיהם יישארו ריקות למשך תקופות קצרות יותר.

מודל באר שבע

ההתארגנות הירושלמית נמצאת בשלביה הראשונים ולמעשה רק החלה להתגבש, אבל החזון של הוועד הירושלמי הוא להגיע למצב דומה לזה שבו נמצאת כיום באר שבע. שוק השכירות המקומי שם מזכיר מאוד את השוק הירושלמי, עם אלפי סטודנטים שמחפשים דירה מדי שנה. רבים מהם לא מכירים את העיר, ובעלי הנכסים מנצלים את חוסר ההתמצאות שלהם.

ההתארגנות לשכירות הוגנת בבירת הנגב פועלת בהצלחה כבר קרוב לשבע שנים ובולמת היטב העלאות שרירותיות של מחירי השכירות. כך נשמרות בדרך כלל פרופורציות סבירות בשוק הנדל"ן הדרומי.

"אנחנו לומדים הרבה ממה שקורה בבאר שבע", מודה איילת אמיתי, אם חד־הורית ירושלמית ופעילה בוועד החדש. "אנחנו גם נמצאים בקשר עם אנשים שם ומנסים ליישם בירושלים כל מה שתפס בדרום. אני גרה עם בני בשכירות בדירת שלושה חדרים בעיר גנים והמחירים כאן הזויים, אפילו שערורייתיים. אנחנו מרגישים כמו לקוחות שבויים שבעלי הנכסים לא לוקחים אותנו בכלל בחשבון. גרנו קודם בעין כרם ונהיה פשוט יקר מדי שם, אז נאלצנו לעבור. חייבים לשנות את האווירה. זה לא נגד החוק להעלות מחירים, אבל תראה לי ענף אחד במשק שמתנהל בפראות כזאת. קורת גג היא צורך בסיסי, לא מותרות".

אחדים מחברי הוועד. צילום: יואב דודקביץ'

אחת האמצעים שמנסים לייבא מהדרום הוא מחשבון שיכלול פרמטרים רלוונטיים ויאפשר גם ללא ירושלמים להכיר מקרוב את רמות המחירים הראויים והקיימים בכל שכונה ושכונה, לפי גודל הדירה, הקומה והנגישות שלה. "בינתיים הגענו בהערכה גסה לכך שהמחיר ההוגן המקסימלי ינוע סביב 1,500 שקל לחדר. מעבר לזה זה כבר יוצא מהפרופורציות הסבירות", אומרת גרינפלד".

הבריחה לקרית יובל

כשהמחירים משתוללים ואזור הביקוש כמו נחלאות בוערים, השוכרים מחפשים פתרונות יצירתיים. הצעד הראשון הוא כמובן יציאה מאזורי הביקוש לשכונות רחוקות יותר וטרנדיות פחות. היעד החדש הוא קרית יובל. היתרונות שלה רבים: בשכונה עוברים קווי אוטובוס ישירים לאוניברסיטה בהר הצופים, אם כי זמן הנסיעה ארוך כיוון שהם חוצים את כל העיר. יש בשכונה דירות ישנות עם חדרים גדולים שאפשר לחלק לחלוקה לשותפים, וגם המחירים עדיין סבירים יחסית – בדגש על 'עדיין'.

גרינפלד: "מה שהיה בעשור האחרון בנחלאות מתחיל עכשיו בקרית יובל. בעלי הנכסים רואים את הביקושים הגדלים, עם סטודנטים שלחוצים למצוא דירה וחלקם לא יודעים מי נגד מי ונאלצים לשלם מחיר מופרז, וכך כל שוק השכירות בשכונה מתחיל להיכנס למערבולת".

בנחלאות כבר משכירים היום כל קורת גג פנויה. אפילו נכסים שלא היו דירות במקור הוסבו למגורים באמצעות קיר גבס ושיפוץ מזערי - למשל מחסנים בלי חלונות ראויים, בלי אור יום ובלי אוורור. הכול הולך, ועל חניה ברור שאין מה לדבר.

מטר גיגי, פעילה נוספת בוועד, לומדת במכללת רידמן ועובדת בפעוטון להשלמת הכנסה. עד לאחרונה היא גרה עם בעלה הטרי בלול משופץ במושב עמינדב. גם אם זה נשמע משונה, הסידור הזה מקובל במושבים ומבחינתה זאת היתה מציאה במחיר סביר בהחלט. ככה זה שמתרחקים מספיק מהעיר ומוכנים להתפשר.

"היינו מרוצים מהמציאה", היא מספרת, "אבל אחרי שלושה חודשים בלבד בעל הנכס שלנו קיבל צו פינוי ונאלצנו לחפש חלופת דיור אחרת מהיום להיום. התברר שכבר התנהל אז הליך משפטי מול לפינוי כל הלולים המשופצים במושב ורק שכחו לציין את זה בפנינו שנכנסנו".

במחירים ירושלים גיגי ובן זוגה התקשו למצוא דירה הולמת, אפילו בשכונות הפריפריה. הפתרון הזמני שמצאו היה להיכנס לחוזה קצר מועד שמועד הפינוי שלו הוא שבעה חודשים בלבד, אך ייתכן שיוארך. "זאת ממש מציאה נדירה, והמחיר יוצא זול באופן משמעותי. אנחנו גרים עכשיו בדירת שני חדרים ברמת שרת והשכירות עומדת על 2,700 שקל בלבד לחודש. הבעיה היא שבעל הבית צריך את הדירה לשימוש עצמי תוך כמה חודשים, ואולי בסוף יאריכו לנו עד אחרי החגים", היא אומרת.

גיגי מקווה כעת שעד שיצטרכו לעבור שוב דירה, השפיות תחזור לירושלים: "השכירויות בעיר הגיעו כבר לרמה בלתי אפשרית, ואני מקווה שהפעילות החדשה שלנו תעורר את כולם. גם מי ששוכר לא צריך להגיד 'אמן' על כל מחיר וכל דרישה אבסורדית של בעל הבית, וגם בעלי הנכסים צריכים לחשוב טוב אם מצפונם נקי בנוגע להתנהגות חסרת הרסן שלהם".

כך או כך, שוק השכירות בעיר מבעבע ורותח כבר תקופה ארוכה, וברור שהוא זקוק לשינוי. ימים יגידו עם היוזמה הזאת תעורר את כל הציבור ותחלחל לכל השוכרים ובעלי הנכסים.