מימין: אריאל ברנשטיין ואסיף קאופמן. צילום: מיכל בן פורת

ימים בודדים מפרידים בין פסטיבל הקולנוע ירושלים ובין האירוע הזעיר יחסית אליו, אך בעל יומרות אומנותיות לא פחות גדולות - פסטיבל 'צופר' לקולנוע אקספרמנטלי (נסיוני). במשך שלושה לילות השבוע, (17-19.7) ייתכנסו חובבי קולנוע, יישבו בחוץ בחצר בית הספר מוסררה, ילגמו יין ויצפו בעשרות סרטים מהארץ ומהעולם, שכל הנחה לגבי קולנוע שנראית לכם מובנת מאליה, נראית ליוצרים שלהם רק כקרקע פוריה לבחינת גבולות ושבירת מוסכמות.

מדובר ביוזמה של שני ירושלמים, אריאל ברנשטיין סטודנט לקולנוע באונ' תל אביב, ואסיף קאופמן, סטודנט לאומנות במוסררה, וזוהי הפעם הראשונה בה יתקיים הפסטיבל. "הקרבה לפסטיבל הקולנוע ירושלים דווקא מאפשרת לנו הזדמנות טובה לפעול בעונה הזו שבה קולנוע וירושלים זה משהו שעולה לאנשים במחשבות", מסביר ברנשטיין. כאמור, הפסטיבל יתקיים בחצר בית הספר מוסררה, ויקרין בכל ערב כעשרה סרטים נסיוניים קצרים מהארץ ומעולם, בנוסף להרצאות בנושא.

מתוך הסרט: Forever bro רוסיה

יין וסרטים אקספירמנטלים בחצר

ברנשטיין מסביר כי הרעיון ליצירת פסטיבל 'צופר' הוא שהרבה אנשים יוצרים קולנוע שונה, קצת יותר קשה לעיכול, ולא יושב בתבניות, אך אין ממש מקום שמאפשר צפייה נעימה בסרטים כאלה. "גם כשיש מסגרת נסיונית למשל, בפסטיבלים אחרים, זה צדדי לדבר העיקרי. אז אמרנו לעצמנו, למה שלא נשב באיזה חצר לשתות יין ולצפות בסרטים אקספרמינטליים, שזו אמנם הגדרה נזילה ואישית אבל זה הכיף הוא לשחק בה".

מתוך הסרט: Garden Of Delight - הולנד ארה"ב

לדבריו של ברנשטיין, הסרטים לא הוגבלו לז'אנר מסויים, אך היתה עבודה רבה כדי לסנן ולמיין אותם, וליצור את התוכנייה. "חלק מהעבודה האוצרותית זה שאתה יוצר מקבץ, וזה קצת כמו לערוך סרט; אתה חושב על קצב מסויים, ועל אווירה מסויימת שאתה בונה. לכן כשהחלטנו שזה יהיה שלושה ערבים של שלוש שעות בחוץ בחושך, אז אתה מתחיל לשחק עם המסגרת הזאת. קיבלנו כמה סרטים מדהימים שהם שעה וחצי שעתיים, אבל בתוך המסגרת שקבענו לעצמנו זה היה נראה פחות נכון מבחינה קצבית". בהתאם לכך, כל הסרטים בפסטיבל הם סרטים קצרים.

מתוך הסרט: La Tétralogie d’Eau Thermale - גרמניה

 כדי לקבל את הסרטים יצרו ברנשטיין וקאופמן קול קורא. "הפצנו אותו קצת בבתי קולנוע בארץ, קצת מפה לאוזן, באינטרנט באתרים של סרטים אקספירמנטלים, קבוצות בפייסבוק של יוצרים עצמאיים. חשבנו שיהיה משהו כמו מאה הגשות ונבחר את העשרים הכי טובות, ובפועל זה הגיע להרבה יוצרים בכל העולם וקיבלנו יותר מ-600. המהירות שבה זה התפשט דרך האינטרנט גרמה לנו להבין שלמרות שאנחנו בטוחים שבשביל לעשות פסטיבל קולנוע אנחנו זקוקים לתמיכה וגב של העירייה או של גופים גדולים אחרים - בסוף אנשים פשוט רוצים להציג את הדברים שלהם, להתקבץ ולראות את זה יחד. הצופים מחפשים תוכן אחר, ובאמת בעידן שלנו אפשר לעשות דברים בצורה עצמאית וליצור דברים מעניינים ושונים. זה מאוד מרגש", אומר ברנשטיין.

בלי הכרזה על הזוכים

בכל אופן, פסטיבל 'צופר' ייהנה מתמיכה, אך באמת די מצומצמת. "יש לנו תמיכה ממוסררה, וחוץ מזה יש עוד כמה גופים שעוזרים", מסביר ברנשטיין. "יש חברה שמשכירה ציוד קולנוע בשם 'גליקסון' שתרמו פרס של 2500 שקל ליוצר ישראלי, בנוסף לפרסים הרגילים. חברת ציוד הקרנה בשם 'אקרנניו' שתרמו את המקרן, שהוא ממש טוב. בירה מכבי תרמו כסף ויהיה בר שלהם. חוץ מזה יש פרסים כספיים יחסית צנועים, 1500 שקל למקום ראשון, 1000 למקום שני ו-500 למקום שלישי".

מתוך הסרט: Other Fire - ברזיל

מי שישפטו בתחרות הם ברנשטיין וקאופמן, ובנוסף אליהם אורי לוין, שהיא מרצה לקולנוע נסיוני באוניברסיטת תל אביב, וד"ר אוהד לנסמן שמלמד אף הוא באוניברסיטת תל אביב. "בחרנו לוותר על מעמד הטקסי של ההכרזה על הזוכים ונמקד את הזמן רק לטובת הקרנות, לשתות יין ולדבר. נודיע אחרי כן כנראה באינטרנט ואישית לכל אחד מהזוכים", מספר ברנשטיין.

כמובן שאי אפשר לדבר על פסטיבל סרטים בלי לגעת לפחות קצת בסרטים עצמם. "הסרט הראשון שנראה הוא ישראלי, של יוצרת בשם אלינור נחמיה, שעשתה דיוקן לא נאמן למציאות של אמא שלה, שגולש מתיעוד לתת מודע", מספר ברנשטיין. "הוא צולם ב-16 מ"מ והוא מאוד אסתטי. קשה מאוד להושיב אותו על הגדרה אחת של ז'אנר. יש בזה מימד תיעודי, סוריאליסטי ופואטי. סרט ישראלי נוסף שמאוד אהבתי נקרא 'כשפגשתי בך לראשונה' של היוצר ניר שטרית. זה הוא סרט שמורכב מכמה פרקים עליו ועל כל אחד מהוריו, צלילה לתת מודע של כל מה שקשור במשפחה מסורתית, עולם שלם של דימויים וחום. זה יותר שירה מאשר סיפור", הוא מספר.

זהות הצלם מאוד לא שגרתית

כאמור בפסטיבל ישתתפו גם סרטים בינלאומיים רבים. "מדובר ביוצרים נפלאים מאפריקה ומדרום אמריקה, מקוריאה, אפילו מעיראק ומעוד הרבה מקומות. יש למשל סרט מארגנטינה, שנקרא 'פרוקסימה'", מגלה ברנשטיין. "הוא מאוד בולט בעיני, והוא יוקרן ביום הראשון. זה מין יומן מסע תיעודי עם כוונות אתנוגרפיות, שגולש למקומות ממש אגדתיים וסוריאליסטיים, ומאבד שליטה איפשהו לקראת האמצע. הוא מציג דימויים מתוך כל מיני חלקים כפריים של אמריקה הלטינית, בעיקר ארגנטינה, וזה ממש הופך להיות סוג של סחרחורת. אני אוהב שיש טשטוש באופן כללי בין הז'אנרים ובעיקר בין הבדיוני לתיעודי, וכשזה נעשה בצורה גסה ומוזרה, ככל שזה יותר קיצוני, זה נוגע בי יותר. סרט נוסף הוא מהאיטי, והוא נעשה שיתוף פעולה של אומנים מקומיים וברזילאים. זה מתחיל מתיעוד של בית קברות, כשהצופה לא יודע בדיוק איפה הוא ממוקם, ולאט לאט הוא מבין, שזהות הצלם היא מאוד לא שגרתית. זו חוויה יוצאת דופן".

לא רק סרטים ויין יהיו בפסטיבל, אלא גם הרצאות בנושא קולנוע אקספירמנטלי כמובן. "למשל תהיה הרצאה מרתקת שפותחת את הפסטיבל, של אחד האנשים שאני יותר מעריך בארץ שמתעסקים בקולנוע אקספירמנטלי, חן שיינברג, שיעביר הרצאה על קולנוע אקספירמנטלי הודי, עם דוגמאות, לא משהו שאפשר למצוא בעוד הרבה מקומות", מספר ברנשטיין. "בנוסף תהיה גם תערוכת וידאו ארט של דברים שקיבלנו שהחלטנו להציג בצורה כזו, והרצאה של יוצר ירושלמי, בשם 'אלונה רטרו' שעושה קולנוע דוקומנטרי, נסיוני וקווירי".

איך זה שהחלטתם לעשות את הפסטיבל דווקא בירושלים? לא היה נראה לכם יותר הגיוני בתל אביב?
"בגלל שאני חי בתל אביב הרבה אנשים שואלים אותי את השאלה הזאת", מספר ברנשטיין. "אני חושב שכל דבר שהוא נסיוני, אלטרנטיבי וקשור לתרבות שוליים, אז המקום הטבעי ביותר שהוא יצמח ממנו ויופיע בו זה יהיה בירושלים. זו עיר שמאפשרת יצירה רדיקאלית, שונה ולא מסחרית. לדעתי באופן כללי, המקום הנכון ליצור בו זה ירושלים".

פסטיבל 'צופר' לקולנוע אקספרמנטלי יתקיים בין ה-17 ל-19 ביולי, כל ערב החל מ-18:00 בחצר בית הספר מוסררה (רח׳ הע״ח 9).