ראשי המאבק. "השכונה שייכת קודם כול לתושבים" | צילום: יואב דודקביץ'

מתחם ורבורג הפך לאחד הסמלים של השינוי הדמוגרפי המתרחש בשכונות המעורבות בעיר. בעקבות ההפגנות הרבות שהיו בו נולד מתווה השכונות של ראש העירייה ניר ברקת, שחרת על דגלו את שימור הצביון הקיים של שכונות העיר וסימון טריטוריות נפרדות למגזרים השונים.

רק לאחרונה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית שלכאורה הכריעה את המחלוקת סביבו ומסרה אותו לציבור החילוני והדתי־לאומי. במסגרת זאת הוחלט להקים במקום מעונות סטודנטים, בית לחיילים בודדים, מבנה למכינה קדם צבאית ומתחם בוגרים. אולם כעת מתברר שההסכמה לא התקבלה על דעת כולם, ופעילים חילונים משלבים כוחות עם חרדים במחאה על כך שהדירו אותם מההקצאות במתחם.

נורית אופנהיימר, שמתגוררת בקרית יובל למעלה מעשרים שנה: "ראיתי בשכונה תנופת בנייה נחרבת, גיששתי עם חברים ושכנים ולאף אחד לא היה מושג מתוכניות הבנייה העתידיות באזור. התחושה היא שיש למישהו למעלה אינטרס להסתיר מהתושבים את התוכניות וניסיון לנקות את השולחן לפני הבחירות.

"כמה חודשים אחר כך גיליתי על הפקדת תוכנית ורבורג דרך מודעה שנתלתה על מכולת אשפה. כשראיתי את התוכנית המאושרת חשכו עיניי. הגן שבמרכז המתחם יהפוך מבודד וסגור לטובת תושבי השכונה, הגישה למתחם תיעשה דרך כביש צדדי וצר ועוד רוצים להנחית לנו על הראש מגדלים של דיור ציבורי בלי לשאול לדעתנו. רק אז הבנתי כמה לחץ ופוליטיקה יש בניסיונות לאשר את המיזם".

מתחם המריבה בורבורג. צילום: ענר גרין

מדוע?
"ישבו לידי בישיבת שיתוף הציבור חברי המועצה איתי גוטלר, לורה ורטון ונציגים של סיעת 'התעוררות'. כשאמרתי שצריך להגיש פה התנגדות לתוכנית מתחם ורבורג במתכונתה הנוכחית הם קפצו עלי והזהירו אותי שאם אגיש התנגדות יקימו בשכונה גני ילדים חרדיים. לא הבנתי איך קשור זה שאני מתנגדת למתחם ורבורג ולהקמת המגדלים על הראש של התושבים לכך שהחרדים יבנו לעצמם גני ילדים. ועזבו לרגע את החשיבה המדירה והמפלה בסיפור הזה - מגדלי יוקרה ישרתו אוכלוסייה עשירה וחזקה ולא ישפיעו כלל על מחירי הדירות בעיר.

חזית משותפת

אופנהיימר לא ויתרה. היא החלה לפרסם קריאות לציבור בפייסבוק, ברשתות החברתיות וברחובות השכונה, ואט־אט נוצרה סביבה קבוצה של תושבים מודאגים - אנשים מכל המגזרים שחוששים בעיקר מהפגיעה שעלולה להיות באיכות האוויר ובחיים בשכונה עקב בניית מגדלי ענק מול החלון שלהם.

בטוביה לויכטר (35) וחיים וייל (30), חרדים תושבי השכונה, היא נתקלה במקרה באחת הישיבות הוועדה המקומית בעירייה. השניים באו לייצג קבוצת הורים לילדים תושבי השכונה שהגישו התנגדות נוספת לתוכנית ודורשים הקצאה לגני ילדים ובית ספר יסודי של המגזר שלהם.

"אנחנו מגיעים מעולמות שונים ויש לנו אינטרסים שונים", אומרת אופנהיימר, "אבל החיבור הזה בין תושבים מלמד על אופי המאבק נגד התוכנית במתחם ורבורג. השכונה שייכת קודם כול לתושבים. אם לא סופרים אותנו, אנחנו ניאבק ונוכיח לפוליטיקאים מה זה סולידריות אמיתית בין תושבים".

לויכטר, שעבר לקרית יובל בשנת 2008, מתלונן כי בעירייה מתעלמים מצרכיהם הבסיסיים כתושבים שזקוקים לגני ילדים ובית ספר בלי להיגרר כל בוקר לבית וגן השכנה. "יש משהו מדהים בנוגע למתחם שמתעורר בכל מערכת בחירות. ב־2008 כשאורי לופוליאנסקי כיהן כראש העירייה הוא שקל להציב קרוואנים במתחם וברקת פנה אליו ואמר שלא נכון לעשות מהלך דרמטי כזה בשנת בחירות. משום מה הנושא התעורר גם ב־2013 וגם עכשיו. זה מעיד על התערבות יתר של גורמים שמעוניינים לעשות הון פוליטי על גב התושבים".

וייל מצידו מסביר כי "שיתוף הפעולה שלנו ועם נורית ותושבים נוספים בשכונה מעיד על המצוקה המרכזית של כולנו, על זה שלא סופרים אותנו. החשש שהשכונה תהפוך חרדית יום אחרי שיוקם פה גן ילדים או בית ספר כנראה לא יתממש, כי הרי מחירי הדירות פה כל כך גבוהים שהם לא יאפשרו לחרדים לרכוש פה דירות. מגוחך לנסות למנוע מהחרדים להגיע לשכונה באמצעות פרויקט גרדיונזי שקודם כול יפגע באיכות החיים של התושבים. הגישה הזאת לא הגיונית ולא מוסרית".