עופר אורליצקי. צילום: אורן אהרוני

ביום שלישי הגיעו אלי אוחנה וחיים נבון לבקרה התקציבית. בדיעבד, זה מסוג המפגשים שכשהם מסתיימים אתה אומר לעצמך: "היה עדיף להישאר בבית". 

זו היתה פגישה ראשונה שבה היו אמורים בבית"ר ובבקרה להבין את גודל הברוך שבו נמצא המועדון. קשה מאוד לאמוד מספרית מה בית"ר תצטרך כדי לעמוד על הרגליים, כי פרט למספרים היבשים שאומרים שהמועדון אמור לייצר העונה 20 מיליון שקל מהכנסות, הוצאות התפעול שלו יעמדו על 18 מיליון שקל, מה שמשאיר שני מיליון שקל במקרה הטוב. יתרה מזאת, כגיבוי למספרים היבשים האלה, בבקרה צריכים ערבויות, בטחונות וצ'קים שאמורים למנוע אי עמידה בתשלומים. את כל זה אין מאיפה להביא כי אלי טביב ניתק מגע. פרט לבטחונות צריכה להיות כמובן גם הזרמת בעלים, סדר גודל של בין עשרה לשנים עשר מיליוני שקלים, כשלאורליצקי אין אפילו קצה חוט. בקיצור, מה שיצא מהביקור הזה זו המסקנה שבית"ר נמצאת על סף התהום והיא במצב הקשה ביותר בתולדותיה - כן, גרוע יותר מזה של 2001, כשהקבוצה הגיע לפירוק בבית המשפט המחוזי בירושלים

"אין ספונסרים, אין תמיכת בעלים, הקהל מחרים את הקבוצה. איך אני יכול בכלל לדבר איתכם על משהו?" שאל אורליצקי את אוחנה ונבון, "כשאין אפילו מאיפה להתחיל ואין לכם אפשרות להעביר תקציב מינימום?" במקביל הודיע יו"ר הבקרה שהוא מוריד את צפי ההכנסות מכרטיסים ומינויים ביותר מחצי, כלומר הסכום שעמד בעונה שעברה על 13.5 מיליון שקל, ובית"ר עמדה בו כמו גדולה, נחתך לשישה מיליוני שקלים, וגם לסכום הזה אורליצקי, אוחנה ונבון לא יודעים אם ואיך בית"ר תגיע, כשהקהל בחרם, כשמשחק באירופה ששווה 15 אלף איש, מול צ'יחורה, משך אליו בקושי רב 800 צופים

אורליצקי, מול קבוצה שמגיעה אליו, בדרך כלל מסביר את רשימת הדרישות שלו, וגם מסביר מה הוא מציע לעשות כדי שהביקור הבא יביא לאישור התקציב. כאן, אומר מי שנכח בפגישה בשלישי, הוא נשאר חסר מילים. נבון ואוחנה שאלו אם מכירה של עידן ורד יכולה לצמצם את הצרה ונענו שורד הוא טיפה בים, שבמקרה הטוב הוא יפתור רבע מהבעיות, מה ששכנע את אוחנה עוד יותר שלא למכור את השחקן, שהרי אם ורד לא פותר את הצרות למה לוותר עליו, להחליש את בית"ר מקצועית ולא להתקדם כמעט במאומה?

אורליצקי, למזלה של בית"ר, סופר עד מאה. הוא הבהיר כי יש לו אחריות ציבורית כלפי אוהדי בית"ר, הכדורגל הישראלי והשחקנים ובעלי התפקידים שמתפרנסים מהמועדון, אבל גם הבהיר בצורה חד־משמעית שללא תמיכת בעלים, לא משנה אם זה אלי טביב או מישהו אחר (ואין מישהו אחר כי המיליונר אנדרו שארפ ירד מהפרק), הקבוצה בסופו של יום תורד לליגה הלאומית. "בית"ר ירושלים, וזה הדבר האחרון שאנחנו רוצים, לא תוכל במצב הנוכחי ללא תמיכת בעלים לשחק בליגת העל", אמר יו"ר הבקרה. אוחנה ונבון חזרו לירושלים פסימיים מתמיד

אוחנה וטביב במסיבת עיתונאים בשנה שעברה. צילום: אוהד צויגנברג

בבקרה אומרים שזו בושה גדולה שאורליצקי שמנסה להשיג את טביב טלפונית כדי לקבל תשובות צריך לרדוף אחריו. זו הרי הקבוצה של טביב. אבל עדיין, אורליצקי ממשיך לסחוט את הטלפון בתקווה שאדון טביב, שנמצא כרגע בחופשה פרטית בחו"ל, שלאחריה גם יטוס לארצות הברית לעסקיו במיאמי, יתעורר. בבקרה ובבית וגן בטוחים שהוא רואה בעיניים רק דולרים ושקלים והוא לא יחריב עסק ששייך לו, כי בסופו של יום מי שיפסיד כסף בגלל זה הוא טביב עצמו. אבל אף אחד לא לוקח בחשבון גם את הסצנריו שטביב יוציא לכולם את הנשמה עד הרגע האחרון ויעמיד מול הנכונות שלו לפתוח את הכיס ולהעמיד בטוחות שורה של תנאים, ממש כמו במקרה שמתנהלים מול חוטף שבידיו בני ערובה. טביב עשוי לדרוש או לבצע, בין היתר, קיצוץ בכנפיו של אוחנה, כלומר לא לפטר אותו אבל כן להצמיד לו אקדח לרקה כדי שיחתום על מכירת סיטונית של שחקנים. טביב גם עשוי להודיע שכתנאי לבטוחות וכסף חי שיעמיד את בית"ר על הרגליים הוא ממזער נזקים, מוכר כל מה שהוא יכול, ובמקביל דורש מבעלי תפקידים קיצוץ מסיבי בשכרם, בדיוק כמו שאיציק קורנפיין הקפיא את שכרו בזמנו או חתך חצי (מהלך שנעשה ביוזמת השחקנים שפנו בעצמם לקורנפיין) משכר בכירים כמו ברוכיאן ובן שושן בזמנו. "בלי זה", יגיד טביב לשחקני בית"ר: "אין קבוצה, ועכשיו תעשו מה שבא לכם". 

משחק הפוקר הזה הוא בדיוק נקודת הזמן שאליה רצה טביב להגיע. הוכחה ניצחת לכולם - אוהדים, אוחנה, שחקנים, בעלי תפקידים, שאלי טביב הוא בית"ר ירושלים ובית"ר ירושלים היא אלי טביב. שמועדון בן 82, עם חצי מיליון אוהדים, נמצא כף ידו. "איפה המפגינים? איפה אוחנה? איפה כל מי שמוציא צו גירוש לטביב?" שואל מקורב לבעל הבית, שאינו מבין שהדבר היחיד שבגללו הוא עדיין בעלי בית"ר זו הבעלות המשפטית שלו על הנכס. ציבורית הוא פרסונה נון גרטה - אישיות בלתי רצויה.

אוחנה היה יכול להעמיד את בית"ר על הרגליים עם מכתב התנתקות אמיתי של טביב, כפי שדרש ראש העירייה ניר ברקת מבעל הבית. מכתב כזה טביב בחיים לא יוציא כי הוא לא רוצה להתנתק מבית"ר. הוא רוצה כמה דברים: להוציא לכולנו את הנשמה, כדי להוכיח שאנחנו לא יכולים בלעדיו, לצמצם למינימום הוצאה כספית כלשהי, ולהוכיח לעולם שהוא יכול למחוק את בית"ר בשנייה. אז שלא נעשה עליו פוזות

בחיים, מתברר, צריך לדעת לא רק עם מי להתחתן אלא גם ממי להתגרש. במובן הזה בית"ר הפסידה פעמיים. היא התחתנה עם בעלים שלא רואה אף אחד ממטר כשהוא לגיטימי והוא עוד יותר קיצוני כשהוא לא לגיטימי. אינספור בעלי בית שחררו את הנכס שלהם כשהבינו שהציבור מאס בהם בצדק או שלא בצדק - דניאל יאמר, מאיר שמיר, רוני שטן, חזי מגן, לוני הרציקוביץ', מוני הראל, אלי שגב, פרוספר אזגי ועוד ועוד. אלי טביב הפך את בית"ר ירושלים למסורבת גט. בבקרה, אגב, טוענים בתוקף: "רק שיחה יזומה של אוחנה לטביב יכולה להזיז משהו". אוחנה אינו פוסל את העניין על הסף, אבל בינתיים הוא ממתין לראות מה טביב יגיד, אם בכלל יענה לאורליצקי

אגב, ביום ראשון במשחק גביע הטוטו מול מכבי תל אביב בנתניה בית"ר תוכל לשתף את כל מי שיש לו חוזה מהעונה שעברה וקרלוס קוויאר ישחק על תקן 'זר נבחן'. זה אומר שאיתמר ניצן, אור אינברום, מתן פלג ודין אקאפי יישבו ביציע. מה שיקרה על הדשא לא מעניין. המשחק הכי חשוב של בית"ר העונה מתנהל במוסדות הבקרה התקציבית.