חורי־כאסברי. עושה היסטוריה. צילום: רפי קוץ

היסטוריה באוניברסיטה העברית: פרופ' מונא חורי־כסאברי נבחרה בשבוע שעבר לדיקנית הערבייה הראשונה בהיסטוריה של המוסד האקדמי הבכיר בעיר. בנוסף נבחרו עוד שלושה דיקנים שייכנסו לתפקידם בחודש אוקטובר הקרוב.

מועצות הפקולטות רוח, עבודה סוציאלית ומדעי המחשב בחרו בשבוע שעבר את הדיקנים שיעמדו בראשן בארבע השנים הקרובות. אחת מהם היא פרופ' חורי־כסאברי (43), שתהיה לדיקנית הערבייה הראשונה של האוניברסיטה. היא תכהן כדיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית

חורי־כאסברי עשתה את שלושת תאריה ב'עברית', באותה פקולטה שהיא הולכת לעמוד בראשה. בנוסף, היא הערבייה הצעירה ביותר בישראל שקיבלה תואר דוקטור. תחומי המחקר שלה הם אלימות בבתי הספר, עבריינות נוער, זכויות ילדים ובריונות ברשת. מאז 2007 היא חברה בוועדת המשנה לקידום ההשכלה הגבוהה בחברה הערבית ומאז 2014 היא מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לקידום שוויון לאוכלוסייה הערבית. היא תחל את תפקידה בחודש אוקטובר הקרוב.

הדרך שעברה חורי־כאסברי אל תואר הדיקן היא לא פחות ממדהימה. בראיון שנתנה בעבר ל"ידיעות ירושלים", רגע לאחר שהפכה לפרופסורית השנייה בתולדות האוניברסיטה, סיפרה כיצד היתה שוטפת את הכיתות בתיכון היוקרתי בו למדה כדי לממן את הלימודים

"כיוון שההורים שלי לא יכלו לעמוד בשכר הלימוד הגבוה, כחלק מהסדר התשלום הייתי צריכה לשטוף את הכיתות וככה השגנו את המימון ללימודים", אמרה אז. במבט לאחור אני חושבת שזה היה מאוד משפיל".

באותו ראיון היא התייחסה גם לסוגיית הגזענות בעיר וסיפרה כי נתקלה בכזו, אך "לא משהו שצריך להתעכב עליו".

אחד המקרים, כך סיפרה בראיון, התרחש כאשר עברה לגור בשכונה בדרום העיר. "כשבעלי הגיע לראות את הדירה, הייתה שכנה שאמרה שאנחנו צריכים להתגורר בסביבה ערבית ולא יהודית", סיפרה. "תמיד קיבלתי הערות גזעניות ותמיד אקבל, צריך פשוט לדעת לחיות עם זה".

באותו ראיון עלה כי חורי־כאסברי מאמינה מאוד באקדמיה וטענה כי "אחת הדרכים להילחם באפליה היא ההשכלה הגבוהה, לכן עבדתי יותר קשה וידעתי שאף אחד לא יוכל לעצור אותי". 

בנוסף לחורי־כסאברי, מונו עוד שלושה דיקנים: פרופ' מיכאל סיגל (46) שיכהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח, פרופ' נעם ניסן (57) שיכהן כדיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ופרופ' גיא הרפז שיכהן כדיקן הסטודנטים.