סולימן. "הכי בסיסי שיש". צילום: יח"צ

את ההאקתון הבלתי שגרתי הזה אף אחד לא ישכח. הסטודנטיות, דתיות וחרדיות, רבות מהן אימהות עם מחשב ביד אחד ותינוק בשנייה, פיתחו טכנולוגיות שיכולות לסייע בהצלת חיים, או סתם לספק בידור והנאה. זה כלל צמיד אלקטרוני לניהול אסון רב נפגעים, חדר בריחה לאנשים עם מוגבלות, זיהוי איומים מהאוויר כפתרון לטרור העפיפונים ויישומון משחק לילדי המגזר הדתי.

106 סטודנטיות מקמפוס טל של המרכז האקדמי לב וסמינר אופק של מכון לב השתתפו באחד השבועות הקודמים, מיום רביעי ועד שישי ב'האקתון' - מרתון לפיתוח טכנולוגיות חדשות ויישומוני רשת, על טהרת הנשים הדתיות והחרדיות. באירוע חגיגי שנערך ברובע המדיה במתחם התחנה הראשונה הוצגו שלושת הפרויקטים שזכו במקומות הראשונים, ושלושה פרויקטים נוספים שחושפים את האתגרים שניצבו לפני הסטודנטיות ואת היכולות שהפגינו.

לאירוע הגיעו גם נציגים רבים של חברות וארגונים מהתעשייה, שבאו להתרשם מתוצאות ההאקתון, לבדוק שיתופי פעולה אפשריים ולחבר את המשתתפות לארגונים נוספים שיוכלו לסייע להן להפוך את הפיתוחים למוצרים ממשיים. בין השאר השתתפו בהאקתון חברות הטכנולוגיה אינטל, IBM ורפא"ל, והקבוצות שדורגו במקומות הראשונים זכו במענקים כספיים.

הצמיד שעוקב אחריך

במקום הראשון זכה פיתוח של צמיד אלקטרוני שמוצמד לגופם של פצועים באירועי חירום, כגון פיגועים ואירועים רבי נפגעים אחרים, ומשדר את נתוניהם ישירות לבתי החולים ולצוותים הרפואיים.

"בהרשמה להאקתון לא ידענו על איזה פרויקט נתלבש", מודה יראת סולימן (20), אחת השותפות לפיתוח הצמיד. "כשהוצע לנו לפתח צמיד שיסייע לצוותים הרפואיים בשטח להעביר מידע לצוותים בבתי החולים ולמיין את החולים בשטח לפי דרגות הפציעה שלהם, מיד נדלקנו על הרעיון. אחרי הכול, כיום מורכב מאוד וקשה לספק מידע באופן מיידי על פצועים.

הצמיד המנצח. צילום: יח"צ

"בעתיד הקרוב תיעלם הסצנה שפצועים מגיעים לבית חולים והצוותים קופצים על הפרמדיקים כדי לברר את המצב של כל חולה. להלביש על פצועים מכשיר שיקליט את הצוות בשטח וייתן לבתי החולים אינדיקציה על מצב הפצועים אונליין זה רעיון גאוני, ובאותו זמן הדבר הכי בסיסי שיש".

לבלות בלי לראות

הזוכות במקום השני החלו את המרתון בעבודה על הצמיד, אבל הבינו מהר שזה לא מתאים להן ופנו ליצור חדר בריחה מותאם לעיוורים ולבעלי מוגבלויות אחרות. חברת הצוות מרים אלבז (20) מסבירה כי "אחרי שעות שבמהלכן ניסינו לפצח רעיון שיקדם את המיזם הלאה, ובתום קצת ויכוחים ומריבות והרבה ייאוש, החלטנו בשש בבוקר לשנות פאזה וללכת על האתגר הבא שהכי מצא חן בעינינו. היה ברור לכולן שהולכים בכיוון של חדר בריחה שיתאים גם לאנשים עם מוגבלות ובעיקר לעיוורים.

לויכטר. "ערך רוחני חשוב". צילום: יח"צ

"זה דרש פיתוח של ממשק ייחודי המבוסס על חוויית המגע והמישוש ומאפשר לכולם ליהנות מהחוויה של חדר בריחה. התחלנו לעשות סיעור מוחות, זרקנו לחלל החדר רעיונות לאתגרים שאינם מבוססים על חוש הראייה וכתבנו אותם על השולחן העטוף בנייר. לאחר מכן הלכנו לחדר חשוך לגמרי כדי להיכנס לאווירה ולתכנן אתגרים נוספים בצורה אותנטית.

תוכנית חדר הבריחה. צילום: יח"צ

"במקביל ישבנו עם יזם עיוור, הסברנו לו על המיזם, תיארנו לו בפירוט כל אתגר ווידאנו שהוא אכן ישים עבור עיוורים. המשוב שקיבלנו היה נלהב במיוחד. אחרי שעות של תכנות ובדיקות של המערכת הצלחנו להציג לשופטים את הפרזנטציה ואת גרסת הדמו של המוצר".

פתרון לטרור העפיפונים

הקבוצה במקום השלישי פנתה לתחום הביטחוני ופיתחה כלי טכנולוגי שמזהה עצמים באוויר הפתוח, ויוכל לסייע במאבק נגד טרור העפיפונים, בשיתוף עם חברת רפא"ל. "עבדנו על פרויקט שהוא בעל ערך מבחינתנו, בלי קשר להיותנו דתיות וחרדיות. לא היתה בעיה מהבחינה הזאת - להפך, עשינו משהו חשוב גם מבחינה דתית, להציל חיים", אומרת חברת הצוות דינה לויכטר, שעלתה לפני שלוש שנים משווייץ. "לא ראיתי יתרון מיוחד בהיותנו דתיות, אבל אולי היתה לנו יותר מוטיבציה מפני שראינו בשמירה על עם ישראל גם ערך רוחני חשוב".