הפעילים המרכזיים. "הניקיון שלנו תלוי בנו". צילום: רפי קוץ

ביום ראשון בבוקר הודיע גיל גורני, יו"ר ועד עובדי התברואה של עיריית ירושלים, כי הוא חתם על הסכם עבודה חדש עם הנהלת כיכר ספרא. רק מעטים יודעים כי ברקע ההסכם, שכולל תוספת כללית של 10 מיליון שקל, עומדת פעילות ארוכה של תושבים שנמאס להם לחיות בעיר מלוכלכת. "הפעילות שלנו כתושבים למען נקיון העיר גרמה לעירייה להבין שהיא חייבת להשקיע בתחום, גם אם זה אומר להגדיל את התקציב", מסבירה טל קליגמן.

קליגמן מהמרכז הבין־תרבותי היתה ממקימות דף הפייסבוק 'הנסיך הקטן', שהציב לעצמו כמטרה לאחד את תושבי ירושלים לפעול למען נקיון העיר. "התפקיד שלנו איננו לנקות במקום עובדי התברואה, אלא לגרום לעירייה לדאוג לכך שיהיה כאן נקי", היא מסבירה. "לצורך זהך המרכז שלנו איחד את תושבי ירושלים, וכך נוצר מצב שיש לנו שגרירים בכל שכונה בעיר שמדווחים לנו על הבעיות ויחד אנחנו מנסים לפעול כדי לפתור אותן. מדי פעם אנחנו מתכנסים, ובפעמים אחרות אנחנו פועלים דרך הרשתות החברתיות".

מימין: פואד אבו־חאמד, (47, צור באהר), מורן כהן (43 ממרכז העיר),  אפרת גבעתי (42 מגוננים), משה ליפשיץ (32 מפסגת זאב), דמיאן קלמן (35, מגילה), ויואליש קרויס (46, ממאה שערים־גאולה). צילום: רפי קוץ

האתגר הבא של התושבים הוא לרתום את המועמדים לראשות העירייה לצורך ניקוי העיר. רגע לפני הבחירות החליטו פעילי הניקיון לנצל את מצבם העדין של המתמודדים ולנסח מצע ניקיון שעליו הם יחתימו את כל מי שמעוניין לקבל את קולם

הסכם העבודה החדש והתארגנות התושבים מציבים זרקור בולט על מצב התברואה. סריקת ניקיון שערכנו בשכונות מעלה תמונה מדאיגה ובעיקר מסריחה. הלכלוך נמצא בכל מקום וגם האופן שבו פועלת העירייה מעלה תהיות. "העירייה איננה האויב, אבל אין ספק שהיא יכולה לפעול בצורה יעילה יותר", מסבירים הפעילים.

מאה שערים

התיקון של יואליש

יואליש קרויס רגיל למאבקים עוד מימיו הסוערים כקמב"ץ העדה החרדית. בשנה האחרונה, לאחר שסיים לשלם את חובו לחברה בעקבות המשחטה הפיראטית שהפעיל, הוא עובד כשכיר בחברת שירותי קייטרינג והחליט להשקיע את כל מרצו וזמנו למען ניקוי שכונות גאולה ומאה שערים. "לא האמנתי שאפילו על הניקיון בשכונה האלה איאלץ להילחם", הוא מסביר. "אני מרגיש שבעירייה לא מעוניינים בכך שבשכונות החרדיות יהיה נקי". 

לפני שלושה חודשים שקעה מאה שערים בסירחון של הביוב השכונתי שעלה על גדותיו. כשקרויס ראה שהעירייה איננה מטפלת בכך הוא גייס תרומות כדי לפתור את הבעיה והגיש את החשבונית לעירייה. "מאז ועד היום אני נמצא בהתכתבויות סוערות עם ראש העירייה, שמסרב להכיר באחריות על המפגע הזה", הוא יורה. "עצוב לי שלעירייה אין נכונות להשיב לנו את הכסף שהשקענו". 

בחודשים האחרונים קרויס מתפעל קבלן פרטי שמנקה את מאה שערים בחגים הארוכים. "אנחנו מממנים את הפעילות, וכאשר יש חגים שמתלכדים עם שבת אנחנו דואגים שפועל לא יהודי יפנה את הזבל. אם אנחנו יכולים לדאוג לכך, אז מדוע העירייה איננה יכולה לעשות זאת?"

שכונת הבוכרים

גם החרדים יכולים

קל להפיל את האחריות על הלכלוך בשכונות החרדיות על חוסר המודעות של החרדים לאיכות הסביבה. בהנהלת עובדי התברואה נוהגים לספר שהם יודעים לנקות, אבל אינם יודעים להתמודד עם זבל שיוצרים בכוונה. "שני החלקים של המשפט אינם נכון", מסבירים בשכונה. "אם רוצים שיהיה נקי, צריך להגדיל את המודעות".

יו"ר המינהל הקהילתי של שכונת הבוכרים, ישראל אייזיקס, מודע לבעיה, אך זועם על הוויתור על חינוך החרדים. "מעניין שההנחה הזאת מתקיימת רק פה ואיננה נכונה בשאר הערים החרדיות. בת משפחתי שמתגוררת בביתר עילית סיפרה לי שכשהיא עברה לגור שם וזרקה את הזבל באופן לא מופרד, יצא אליה ילד בן שש ונזף בה".

אייזיקס מאשים רק את העירייה ואת העומד בראשה בלכלוך המצטבר. "האם יש מישהו שמצפה שגן סאקר יישאר נקי לאחר יום העצמאות? אז מדוע אין ציפייה דומה מן התושבים החרדיים לאחר שבת? ברור שצריך לעבוד על החינוך הסביבתי, אבל גם כשהקמנו פרויקט מרשים בנושא, בסופו של דבר לא קיבלנו את תמיכת העירייה".

בית וגן 

פרחים ושושנים

בשכונת בית וגן החליטו להפציץ בוורדים את בעיית הניקיון של השכונה. הם הזמינו את עובדי התברואה אל המינהל הקהילתי למפגש של היכרות וניסו להגיע להבנות. "היה אוכל טעים ואווירה נהדרת. אנחנו התנצלנו על כך שלא תמיד יש לנו מודעות, ואילו עובדי התברואה התנצלו על כך שהם משאירים את הפחים פתוחים ובכך יוזמים עוד מחלות ולכלוכים", מסבירה אחת ממארגנות המפגש.

מפגש הפיוס הזה לא הצליח להרגיע את התושבים הזועמים לאורך זמן. "אנחנו לעיתים לא מצליחים להבין מדוע העירייה מתעלמת כל כך מהצרכים שלנו. יש לי משפחה בתל אביב ובבני ברק, ושם ראינו דרכים יעילות הרבה יותר לפינוי הזבל. בניית חדרים לפחים, ואפילו אכיפה קפדנית שתעניש את העבריינים שמזהמים את כל האזור", תוקפת הפעילה

בשכונה מביטים בבית הכרם הסמוכה ומקנאים. "אני מרגישה שמוותרים עלינו מכיוון שאנחנו חרדים. גם תושבי השכונות הערביות שפגשנו אומרים לנו שהתחושה היא שתמיד יפלו את החרדים ואת הערבים, מכיוון שהנחת היסוד שלהם היא שהלכלוך נובע באשמתנו. אולי הגיע הזמן שנתאגד יחד עם השכונות הערביות ונצעק למען שינוי המודעות של העירייה בתחום". 

גוננים 

מזייפים אזהרות 

לפני כחודש ארגן המרכז הבין־תחומי כנס בנושא נקיון העיר. לצורך הכנס הוא הזמין את כל המועמדים לראשות העירייה. התנאי להשתתפות בכנס היה התחייבות של המועמדים לשתוק במהלך כל הכינוס ורק להקשיב לבעיות התושבים. בלטה בהיעדרותה רחל עזריה, שמתגוררת בשכונה. "מלבדה כולם הסכימו והגיעו. רובם אפילו עמדו בהסכם הראשוני והצליחו רק להקשיב", צוחקת אפרת גבעתי.

גבעתי דווקא היתה רוצה לשמוע מועמד אחד שמסקרן אותה במיוחד. "הבטתי על זאב אלקין ורציתי לשאול אותו כיצד יכול להיות שהשר שממונה גם על ירושלים וגם על איכות הסביבה איננו עושה דבר כדי שהעיר הזאת תהיה נקייה יותר. בעיניי זו אמורה להיות משימה לאומית, ואני חשה שהוא לא עשה מספיק בנושא".

את כל מה שאלקין וברקת לא עשו ניסו התושבים להשלים בעצמם. "אני מתקשרת באופן סדרתי לעירייה, אבל בשלבים מסוימים אני כבר רואה מנהלי רובעים שמוטרדים מהפעילות שלנו. עצוב לי שבמקום שנשתף פעולה - זה הפך להיות מאבק אישי", היא תוקפת. "גם כשכתבתי מכתב לעירייה עם טעות כתיב, הם התייחסו אל הטעות ולא אל התוכן". 

בשכונת גוננים מצאו את הפתרון לאיים על התושבים: הם מזייפים כרזות אזהרה של העירייה על כך שהמקום מצולם בכל שעות היממה. התוצאות מדהימות. "לפתע אתה כבר לא רואה קקי בתוך הרחובות. אנשים גם אינם זורקים את הזבל שלהם על הרצפה או בגנים הציבוריים. עם קצת אכיפה וחינוך, אני בטוחה שהמצב בירושלים היה יכול להשתפר".

גילה 

איך מפנים שקית?

אם אפרת גבעתי היא מתלוננת ותיקה לשירות הלקוחות של העירייה, דן קרקוב תושב גילה הוא השיאן הרשמי של הפניות למוקד 106. במקום מתוקן הוא היה מקבל תעודת תושב מצטיין. בעיריית ירושלים הוא בעיקר נחשב לקוץ בישבן. "הפקידים תמיד נחמדים מאוד, אבל ברגע שזה מגיע לאנשי השטח, הם דואגים להבהיר לי את מורת רוחם מהתלונות שלי".

קרקוב פועל מדאגה כנה לשיפור פני העיר. "יש לי חלום להפוך את ירושלים ואת שכונת גילה לנקיות יותר. זו המטרה שלי, ולצורך זה אני מקדיש שעות רבות ביום. הבעיה היא שרק מי שעוסק בנושא הניקיון בעיר מבין עד כמה קשה לטפל אפילו בבעיות זוטרות שמפריעות לנקיון השכונה. על שטח אחד יכולים להיות אחראים שלושה גופים שונים בעירייה", הוא תוקף.

המשפט האחרון מזכיר לקרקוב את אחת מתלונותיו הראשונות. "הבחנתי בשקית אשפה גדולה ברחוב והתלוננתי לעירייה, שמיהרה לשלוח צוות תברואה למקום. הצוות פינה רק חצי שקית, אבל את החצי השני הוא לא פינה, מכיוון שהוא היה בשטח מגונן. לצורך זה הייתי צריך לפנות לגינון כדי שיפנו את החצי השני, אלא שאז בעירייה גילו שיש חומרי בניין ונאלצתי לפתוח קריאה נוספת במוקד כדי שישלחו צוות נוסף. לא האמנתי ששלושה צוותים שונים פינו במשך ימים שלמים שקית זבל שהייתי מפנה בעצמי בחמש דקות".

קרקוב חושב שהבעיה איננה תקציבית, אלא עניין של סדרי עדיפויות. "כשראש העירייה רוצה לטפל בבעיה מסוימת, הוא עושה זאת נהדר. הניקיון כנראה פחות מעניין אותו", הוא מבהיר. "הבעיה היא שאין גוף אחד שדואג לנקיון העיר, אלא יש הרבה אגפים שכל אחד דואג רק לשטח שבאחריותו. אם יאחדו את כל הגופים האלה ויקימו גוף אחד שדואג לנקיון העיר בכל פינה, העירייה גם תחסוך כסף, אבל עוד יותר מזה, תדאג באמת לנקיון העיר". 

פסגת זאב 

דואגים לניקיון לבד

למשה ליפשיץ יש חזון אמיתי. הוא מקווה שכל תושב העיר ירושלים יאסוף שתי חתיכות זבל ביום וידאג בעצמו לעיר נקייה. "אני כבר אינני סומך על העירייה, אבל אני יודע שאם כל תושב ידאג לנקיון העיר שלנו אנחנו נזכה שהעיר הזאת תהיה מצוחצחת. אני דואג לעשות ככה בשכונה שלי בפסגת זאב, ואני יודע שהיוזמה הזאת כבר מתחילה לצבור תאוצה".

ליפשיץ, שמתגורר בפסגת זאב, הבין עד כמה העיר הזאת מלוכלכת במסגרת התנדבות שעשה בתחום. "פשוט לא האמנתי עד כמה יש לכלוך בכל פינה", הוא אומר. "בהתחלה עוד הייתי פונה לעירייה כדי שידאגו לנושא, אבל כשהבנתי עד כמה הדברים לוקחים זמן, הפנמתי שאין לנו סיבה לבוא בתלונות לאיש פרט לעצמנו. הניקיון שלנו תלוי בנו".

בשבועות האחרונים הוא מנסה ליצור יוזמות שונות שיעלו את המודעות לסביבה. בינתיים בשכונה מאמינים שתפקידם הוא לוודא שראש העירייה הבא יהיה כזה שידאג לאיכות הניקיון של העיר. "זה תלוי בנו. אם אנחנו רוצים שיהיה פה נקי, אנחנו חייבים לדאוג לכך בתקופת מערכת הבחירות. לאחר מכן הם לא יכירו אותנו".

רמות 

הפחד מהסוררים

כשחיים פנירי משכונת רמות קיבל השבוע טלפון מעיריית ירושלים, הוא היה בטוח כי שוב מדובר בעדכון על פנייה שהוא פתח במוקד. להפתעתו, הוא גילה שהוא נבחר לקבל פרס על תושבות פעילה למען העיר. "התרגשתי מאוד מהבחירה בי, אבל אני יודע שבמצב מתוקן לא הייתי צריך להיות פעיל. אין שום סיבה שאנחנו התושבים נעשה את העבודה של העירייה".

המפתח הנוסף לנקיון העיר הוא המילה שגם בסיירת הניקיון של העיר פוחדים לומר. "צריך להפריט את שירותי הניקיון בירושלים", הוא קובע. "ברגע שיהיה גוף חיצוני שידאג לעיר נקייה, אני משוכנע שייפסקו המשחקים. אם הוא לא יעשה את זה תופסק עבודתו. זה הסיכוי היחיד שלנו להיות נקיים כמו כל הערים האחרות בישראל".

מזרח ירושלים

אז מי אחראי כאן?

כבר 51 שנה ששכונות מזרח ירושלים מזוהות עם עוני, הזנחה ובעיקר לכלוך. עיריית ירושלים וממשלת ישראל מעולם לא טרחו להשוות את התנאים בין מזרח העיר למערבה. בניית גדר ההפרדה החמירה עוד יותר את מצבן של השכונות שנמצאות מחוץ לגדר, אך לא שיפרה את מצב השכונות שבתוך הגדר. "עיריית ירושלים תמיד דיברה על מצב האשפה החמור בירושלים, אבל הפקחים לא באמת פינו את האשפה. לנו היו סרטונים שמראים בבירור כיצד במקום לפנות את הזבל הקבלנים שורפים אותו בכפר עקב", מסבירה תושבת מזרח העיר.

בעשור האחרון הבינו תושבי מזרח העיר כי הם חייבים לדאוג לעצמם. באמצעות עמותת 'מיני אקטיב', שפועלת למען שיפור התנאים של התושבים, הם הצליחו לשכנע את העירייה לשכור קבלן פרטי באזורים מסוימים. במקביל הם העלו תמונות חיות מן השטח בדף הפייסבוק של העמותה והביכו פעם אחר פעם את אלה המופקדים על נקיון השכונות. "בזכות הפעילות הזאת המצב בעיר העתיקה ובכפר עקב השתנה, מכיוון שהקבלן החדש דואג לשינוי פני כל האזורים האלה. לעומת זאת, בתוך השכונות האחרות המצב עדיין קשה".

הבעיה העיקרית נמצאת במחנה הפליטים שועפאט. "העובדה שחלק מן האזור נמצא בשליטת אונר"א וחלק באחריות העירייה מוביל למצב שבו קבלני הניקיון זורקים את האשפה לכיוון השטח של אונר"א ובאונר"א מטילים את האחריות על העירייה. המצב שנוצר הוא מצב שבו מחנה הפליטים שועפאט עדיין שוקע תחת הזבל".

העירייה: "פועלים רבות לשיפור"

בתגובה לדברים נמסר מהעירייה: "אנו פועלים רבות לשיפור המרחב הציבורי ואיכות החיים בעיר ובשכונות באמצעות הגדלת מערך הניקיון בעיר, הוספת עובדי ניקיון, החלפת מכלי האשפה במכלים טמוני קרקע, טיפול וניקוי של שטחים פתוחים. בנוסף רכשנו לאחרונה שמונה רכבי טיאוט שיסייעו בנקיון המדרכות, מרכזים הומי אדם ורחובות צרים, שבהם כלי טיאוט גדול אינו יכול להיכנס. העירייה השקיעה בהגדלת הצי הקיים של רכבי הניקיון ובחידושו, וכיום יש 50 רכבי טיאוט, 70 משאיות לפינוי אשפה, ובהן 4 משאיות לפינוי של כ־700 מכלים טמוני קרקע שפזורים ברחבי העיר".