חביליו. צילום: פרטי

ללמוד דרך הספורט

יוסי חביליו

בית ספר: גימנסיה רחביה. לפני זה הייתי בחטיבה בדנמרק, וביסודי למדתי בבית הספר לוריא ברחביה.  

מגמה: "מתמטיקה ופיזיקה. אף על פי שבסופו של דבר למדתי משפטים, בתיכון נמשכתי מאוד דווקא למקצועות הריאליים".

איזה תלמיד הייתי: "תלמיד טוב מאוד. אהבתי את הלימודים".

כמה יחידות מתמטיקה: 5 יחידות

הציון הכי גרוע: 80 בספרות

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "את היעדר המשמעת שלנו תרגלנו רק מאחורי גבה של המורה בהתמסרות בכדור כשהמורה היתה עם פניה לקיר. יום אחד הכדור פגע במורה ומאז הנוהג נפסק. בכלל, הבנו שאם יש לנו רצון לבקר, עדיף לעשות את זה במילים מול העיניים ולא בשטויות מאחורי הגב".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "הייתי מרחיב את החינוך לדמוקרטיה ולקבלת האחר. כזה שהוא לא רק תיאוריה אלא משלב מפגשים עם קהילות אחרות -  דתיים, חילונים, ערבים, יהודים, להט"בים וכל קבוצת אוכלוסייה נוספת. כמו כן הייתי פועל להגדלת המקום של שיעורי הספורט והחינוך הגופני שצומצמו. מה שאפיין אותי בבית הספר היה העיסוק האינטנסיבי בספורט, שנתן לי הרבה מאוד בחיי".

אבי סלמן. צילום: פרטי

כדורסל במקום ספרים 

אבי סלמן

בית ספר: תיכון סליגסברג בארמון הנציב

מגמה: ספרות ופסיכולוגיה.

איזה תלמיד הייתי: "'מקובל' בשכבה שלוקח את החיים והלימודים בקלות והציונים היו טובים בלי להתאמץ". 

כמה יחידות מתמטיקה: "התחלתי 5 יחידות, אבל עניין אותי יותר לברוח מהשיעורים וללכת לשחק כדורסל אז סיימתי 3 יחידות בציון 100".

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "בתקופת התיכון שיחקתי בהפועל ירושלים כדורסל והייתי מכור למשחק. הייתי הולך לבית הספר עם כדורסל בתיק במקום ספרים, ואם הייתם מחפשים אותי - רוב הסיכויים שהייתם מוצאים אותי מתאמן במגרש ולא בכיתה".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "'חוכמת חיים', שבו בכל שיעור יהיו הרצאות ממגוון תחומים של מצליחנים שיספרו את סיפורם האישי וייתנו השראה לתלמידים".

 אלקין. צילום: פרטי

60 בחינוך גופני 

זאב אלקין

בית ספר: לילדים מחוננים במתמטיקה ופיזיקה בחרקוב, אוקראינה.

מגמה: מתמטיקה ופיזיקה.

איזה תלמיד הייתי: "מצטיין שסיים עם מדליית כסף, שזה אומר 'מצוין' (שווה ערך 100) בכל המקצועות. ניצחתי בתחרויות, שנקראו אולימפיאדות, לפיזיקה וייצגתי את העיר בתחרויות ארציות".

כמה יחידות מתמטיקה: "שיטת הלימוד באוקראינה שונה, אבל לפי היקף החומר שלמדנו שם זה היה שווה ערך לשנה א' באוניברסיטה, הרבה מעבר ל־5 יחידות".

הציון הכי גרוע: "3 (שווה ערך ל־60 בשיטה ישראלית) בחינוך גופני".

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "זה היה בזמן סיור של תלמידי בית הספר בלנינגרד, סנט פטרסבורג היום. ברחתי מהכיתה וביליתי כל היום בפגישות עם מסורבי עלייה שיצרתי איתם קשר בגלל שלמדתי עברית במחתרת, ומובן שהסתרתי את זה מהוריי".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "הייתי מוסיף פיזיקה כמקצוע חובה ולא בחירה כמו שהוא היום".

משה ליאון. צילום: פרטי

איך אומרים כמעט טוב בערבית?

משה ליאון 

בית ספר: צייטלין בתל אביב.

מגמה: ביולוגיה ומתמטיקה.

איזה תלמיד הייתי: "מצטיין. תמיד אהבתי ללמוד ונהניתי משנותיי על ספסל הלימודים".

כמה יחידות מתמטיקה: 5 יחידות.

הציון הכי גרוע: 65 בערבית.

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "עבר זמן רב מדי מאז סיום הלימודים כך שאינני זוכר סיטואציה ספציפית".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "את המקצועות הפיננסיים. במקצועי אני רואה חשבון, ולכן אני חושב שכל תלמיד תיכון צריך ללמוד כלכלה. הכלים הרבים שהמקצוע נותן לחיים הם משמעותיים. אני רואה היום את ילדיי כשהם כבר הורים שמנהלים משקי בית והחיסרון בהבנה הכלכלית בולט ומשמעותי".

 רחל עזריה. צילום: פרטי

להישאר ליד בונקרס בייגל 

רחל עזריה

בית ספר: אמי"ת ברחובות.

מגמה: 5 יחידות במחשבים, ביולוגיה, תנ"ך ומוזיקה עם התמחות באופרה

איזה תלמידה היית: "טובה, משקיענית שאוהבת ללמוד. עצמאית מאוד, עם ציונים גבוהים, ומורדת כשצריך".

כמה יחידות מתמטיקה: 4 יחידות.

הציון הכי גרוע: "בדיני אישות, מקצוע בלתי נסבל בעיניי. כבר בתיכון ערערתי על הצורך ללמד נערות אם ילדה שמתחתנת לפני גיל שלוש נחשבת לאישה נשואה או לא. סירבתי לענות על שאלות במבחנים האלה והגשתי דפים ריקים".

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "היו כל מיני, אבל בעיקר הייתי זאת שתמיד ארגנה את הבילויים בירושלים בזמן שכולם יצאו לתל אביב. רק חיכיתי שאוכל לחזור לגור בעיר שבה נולדתי ולא פספסתי שום הזדמנות לעלות לירושלים. לא היתה אז תחבורה ציבורית חזרה לרחובות בלילות, אז נהגנו להישאר ערים כל הלילה ליד הבונקרס בייגל בכיכר ציון ואז חוזרים באוטובוס הראשון לרחובות".

איזה מקצוע היית מוסיפה למערכת החינוך: "קורס לימוד נהיגה. העלויות של שיעורי נהיגה גבוהות מאוד לנוער ולהורים, והגיע הזמן לשלב לימודי נהיגה בתוך המערכת".

 עופר ברקוביץ'. צילום: פרטי

למה לא כל יום פורים? 

עופר ברקוביץ'

בית ספר: יסודי ברמת שרת, חטיבת הביניים אורט מינקוף ובתיכון בליד"ה.

מגמה: מחשבים, אנגלית וספרות 5 יחידות.

כמה יחידות מתמטיקה: 4 בציון 92.5

הציון הכי גרוע: 80

איזה תלמיד היית: "אהבתי את בית הספר, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית. קיבלתי מהבית חינוך למצוינות ויסודיות, ובבית הספר עבדתי קשה כדי להגיע להישגים טובים. אם הייתי מקבל 95 לא הייתי יוצא לחגוג אלא בודק מה מנע ממני ציון גבוה יותר".

הדבר הכי שטותי שעשיתי בלימודים: "חבריי לכיתה ואני ארגנו נשף פורים והפכנו את הכיתה לג'ונגל. במשך שבוע למדנו כשבין הלוח לספסלי הלימודים 'שתולים' עצים וזורם נהר ואת הרצפה החליפה אדמה. חגיגה אמיתית וכיפית בתיכון שליד האוניברסיטה".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "הראשון חיזוק של שיעורי מחנך ופעילות מעשית מחוץ לכיתה תחת הגדרה של סל ערכים שמערכת החינוך מבקשת לחזק: ציונות, קבלת השונה, אהבת הארץ, רעות, דמוקרטיה, שאיפה למצוינות ועוד. התחום השני הוא של כישורי חיים, שכיום מוזנח כמעט לחלוטין. כל דבר החל מהתנהלות פיננסית נכונה וניהול משק בית, דרך כלים ליזמות חברתית או עסקית ועד בחירת כיוון בחיים וגיבוש זהות עצמית".

 יוסי דייטש. צילום: פרטי

מכיר היטב את חדר המנהל

יוסי דייטש

בית ספר: "תלמוד תורה עץ חיים, ובהמשך תלמוד תורה גור".

מגמה: "בעיקר באוצרות הנצח של העם היהודי - חמישה חומשי תורה, נביאים וכתובים, משניות, ובכיתות הגבוהות יותר גם סוגיות מעמיקות בתלמוד הבבלי". 

הציון הכי גרוע: "היו לי לא מעט ציונים מאכזבים, כך שקשה לי לזכור את הציון הכי גרוע".

איזה תלמיד היית: "חדר המנהל היה מוכר לי היטב מבפנים, אם אתם מבינים למה אני מתכוון".

הדבר הכי שטותי/מטורף שעשיתי: "האמת שהיו כמה תקריות שמתחרות ביניהן על התואר. אחת מהן שזכורה לי היטב היא הפגנה שהחלטתי לארגן, יחד עם כמה חברים, אחרי שההנהלה החליטה לקצר את חופשת הקיץ. ההפגנה יצאה קצת משליטה, והמנהל שלא אהב את הרעיון פתח בחקירה נמרצת שבסיומה נשלחתי אחר כבוד הביתה למספר ימים. בסופו של דבר זכיתי בכמה ימי חופשה לא מתוכננים, אז אפשר לומר שההפגנה הראשונה שארגנתי השיגה במידה רבה את המטרה".

איזה מקצוע היית מוסיף למערכת החינוך: "לימוד מסכת אבות, מסכת שבשונה ממסכתות אחרות במשנה עוסקת בדרכי המוסר, דרך ארץ, מידות טובות והתנהגות בנושאים שבין אדם לחברו. אין לי ספק שהוראת מסכת אבות תעשיר כל תלמיד ותלמידה במערכת החינוך ותקנה להם תכונות וכלים שיסייעו לבנות חברה טובה וצודקת יותר".