רבינוביץ. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים?
"תאכלס, זה המקום לאנשי חינוך. הבנתי את זה רק כשהגעתי לכאן. זה המקום שקורים בו הדברים הכי מעניינים בחינוך ובחברה האזרחית בעשור האחרון".

מה המקום הסודי שלך בעיר?
"עין אלבלד בשקיעה. היום קוראים לו עין איתמר. בקיץ אני שם פחות או יותר פעם בשבוע. בשעות השקיעה נעים וריק. אני לוקח את הבת שלי בת השנה, נכנסים למעין ולא מגלים לאמא שזו הייתה המקלחת לפני השינה".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"המחאה החברתית הירושלמית ב-2011. מה לא היה שם? חודשיים חיינו באוהלים, תלינו שלטים בלילות במקומות שהשתיקה יפה להן, צעדנו עם מגפונים בכל העיר. זו חוויה שלא קוראת כל יום". 

מה הדבר הכי גרוע כאן?
"הפערים החברתיים. אני שומע על המצב בשכונות, על משפחות שלא ישלחו את הילדה לחוג או מתקשות לממן נסיעות לבית ספר. זה מזעזע וכואב. ירושלים צריכה להיות דוגמא לצדק חברתי ואנחנו מאוד רחוקים משם".

איך ירושלים תיראה בעוד 20 שנה?
"יש לי תחושה טובה שהאווירה תשמר. יהיה טעון, מלא במאבקים וקשה לפעמים אבל גם ערכי, עמוק ומרגש יותר. זה ב-DNA שלנו. מי שרוצה קלילות - בשביל זה יש ת"א".