מראה כללי של אזור מתחם הרכב: הדמיה: ספיר גלבוע

כניסה נעימה // ספיר גלבוע

כך ניעזר במתחם הרכב, המוזנח כיום, כדי לספק לירושלים כניסה עם גוון היסטורי

איך נכון להיכנס לירושלים? הפרויקט החל מנושא אישי קרוב לליבי - הדרך אל מקווה הטהרה לנשים. כאישה שנוהגת לטבול מדי חודש ניתחתי את יחסי לכל אחד מהחוצים שאני פוגשת בדרך אל המקווה. בכל תחנה מפגש עם גורם חדש: בעלי, אלוהים, אני, חברה והחמישי והכי חשוב ומחולל - הפוטנציאל לחיים.

בניתוח ניסיתי להתמודד עם המשמעות של יציאה וחזרה לבית ממקום אחר, ושוב יציאה בתוך תהליך שמגדיר אותי כל פעם מחדש, כשמרכז נמצא המחולל שסביבו נע הכול. את התהליך האישי ניסיתי להנחיל גם על מרחב עירוני דרך התמקדות בכניסה לירושלים.

בחרתי להתמקד באזור התחנה מרכזית, בנייני האומה ותחנת הרכבת - נקודה אינטנסיבית שבה נחשפים לראשונה לעיר. באותה נקודה זיהיתי מבני זכוכית מפלצתיים מנותקים זה מזה ומסביבתם, שאינם משקפים את מהותה של העיר ירושלים כעיר קדושה והיסטורית. המרחב הזה מתפקד כמעבר סתמי ושטחי שאינו מאפשר הזדמנויות של שהייה וחשיפה נכונה של העיר.

באזור הזה זיהיתי שריד יחיד מרחוב יפו ההיסטורי, שעומד נטוש כבר עשרות שנים  מול התחנה המרכזית - האזור שנקרא מתחם הרכב. גם המבנה זה אינו מקיים יחסים עם סביבתו ומוצב כשקוף במיקום כל כך אסטרטגי. בעיניי יש לו ערך גדול כמייצג זיכרון של העיר ההיסטורית הקדושה וראיתי לנכון לחשוף אותו ולהפוך אותו להיות חלק ממתחם שלם שמאפשר תהליך של כניסה: מקבל אליו את הבאים לעיר, ומעביר אותם תהליך מן החוץ לאיזשהו מרחב חדש.

מראה כללי של אזור מתחם הרכב: הדמיה: ספיר גלבוע

המרחב הזה יאפשר הזדמנויות שאינן קיימות כיום והגעה לעיר מתוך תהליך של כניסה, קבלה ומעבר בדרך אל. בתכנון החדש היה לי חשוב להתייחס בהתאם למפגש עם החוצים השונים של העיר

בכל התרחשות יש התייחסות לכל אחד מהחוצים. הפוטנציאל הוא מרחב חדש שהוא האחר והמחולל של הכניסה לעיר שמאפשר את התהליך של כניסה למרחב ערכי מהותי ותרבותי. בתכנון הושם דגש על יצירת מקומות כחלק מהתהליך, חשיפת מבנה הרכב לסביבתו כמערכת אחת, יצירת שפה ארכיטקטונית וחומרים שמשלבים ישן מול חדש. דגש על מערכת תנועה בשתי וערב להולך הרגל, ופירוק החזיתות לשכבות כחלק מתהליך הכניסה ונתינת פרשנות חדשה של איך נכון להיכנס לירושלים.

העבודה בוצעה בהנחיית האדריכל אודי מנדלסון

הספרייה הלאומית, בית הכרם. הדמיה: יוני קרוגליאק

אקדמיית בית הכרם // יוני קרוגליאק  

איך תוכל השכונה ליצור רצף עירוני עם האקדמיה בגבעת רם שממולה, ולהתגבר על שדרות מנחם בגין שביניהם

הפרויקט שלי התחיל ממושג הגבול. הגבול מוגדר על פי מה שסביבו ומושפע ממנו. בתהליך החקירה המוקדם עלו שאלות על מה קורה בכל צד של הגבול ואיך כל צד מתפקד בהתייחסותו לגבול

הפרויקט נמצא בירושלים. במקומות רבים בעיר החיבור בין השלוחות מתקיים במפרקים ובקשר עקיף, דבר שפוגע בהמשכיות העיר ובחיבור בין השכונות. כביש בגין חוצה את ירושלים מצפון לדרום ומייצר גבול פיזי ותודעתי שקוטע את הרצף העירוני החיוני לתפקוד העיר. כשבוחנים את דפנות הכביש מתגלים מקומות בעלי אופי מסוים שעומדים זה מול זה: שכונת רמת שלמה מול רמות - מגורים מול מגורים; הר חוצבים מול ואדי - אזור תעסוקה מול טבע חף מבינוי; והאוניברסיטה העברית מול שכונת בית הכרם - אקדמיה מול שכונת מגורים

בחרתי לעסוק באינטראקציה שבין האוניברסיטה, מקום אקדמי בעל ערכים אוניברסליים, לבין שכונת בית הכרם בעלת הערכים של שכונה קטנה וביתית. הדרך לחבר בין מקומות שונים כאלה דרשה למצוא מוקדי משיכה מכל צד שמתוכם תבוא הפעולה האדריכלית. בניין הספרייה הלאומית בצד האוניברסיטה מהווה מוקד פיזי ורוחני לבאי האקדמיה

מנגד, הוואדי שנמשך לתוך שכונת בית הכרם מייצר ציר מרכזי שדרכו נעשה החיבור בין שני המקומות האלה. המטרה היתה לייצר מרחב חדש בתווך שבין השכונה לאקדמיה על ידי בינוי חדש והתפרקות של הספרייה אל תוך השכונה. המעשה האדריכלי הזה מטשטש את הגבול שבין האוניברסיטה לשכונה ושומר על הרצף ההכרחי לעיר.

העבודה בוצעה בהנחיית האדריכל שוקי לוי