תורג'מן. צילום: יריב כץ

פרשת מאיר תורג'מן

התיק נבחן בימים אלו

הרקע: תחילת הפרשה בחודש מרץ, אז נעצר סגן ראש העירייה וממלא מקומו מאיר תורג'מן בחשד כי קיבל כספי שוחד בתמורה לקידום פרויקטים של אנשי עסקים ושל מקורביו בעיר. בתחילת חודש מאי נאסר עליו לעסוק בתפקידיו השונים בעירייה, מעבר להרחקה הפיזית מהעירייה ומגורמים המעורבים בחקירה, זאת בהתאם לבקשת המשטרה.

תורג'מן ערער על כך ובקשתו נדחתה. לפני כחודשיים וחצי התקיים דיון נוסף בבקשתו לעיין מחדש בתנאים המגבילים, אך בקשתו נדחתה. במקביל המשטרה פנתה לבית המשפט המחוזי בראשון לציון בבקשה להאריך את התנאים המגבילים שהוטלו על תורג'מן בעוד 90 ימים, ובית המשפט קיבל את הבקשה.

החקירה עסקה במספר פרשיות שנוגעות לאירועים שונים, שבהם לפי החשד פעל תורג'מן בניגוד לחוק ולכאורה ביצע עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וכן עבירה שעניינה גניבה בידי מורשה.

מממצאי החקירה והראיות שנאספו עולה החשד כי הוא קיבל טובות הנאה שוות כסף בתמורה לקידום תועלתם של אחרים.

עם סיום החקירה סברה היחידה החוקרת כי התגבשה תשתית ראייתית לכאורה נגד תורג'מן ואחרים, כל אחד על פי חלקו, לביסוס החשד למעורבות בעבירות של מתן שוחד וקבלתו, מרמה והפרת אמונים ועבירה שעניינה גניבה בידי מורשה.

מה הצפי: תיק החקירה הועבר לפרקליטות לצורך עיון והחלטה והוא נבחן בימים אלו.

תגובת הפרקליטות: "התיק נמצא בבחינה".

 

רצח נועה אייל

מתקרבים להכרעת הדין

הרקע: ב־17 בפברואר 1998 סערה ירושלים, והמדינה כולה, סביב פרשת הרצח של נועה אייל בת ה־17, שגופתה נמצאה כשעליה סימני אלימות קשים. בנתיחה שנערכה לגופתה נלקחו דגימות דנ"א של הרוצח. במשך שנים רבות התיק נותר פתוח והמשטרה לא הצליחה למצוא פרופיל מתאים של הנאשם.

 אייל ז"ל. צילום: דינה קורן

ב־2014 נרשמה פריצת דרך בפרשה. המשטרה עצרה את דניאל נחמני ומאוחר יותר הוגש נגדו כתב אישום. המעצר התבצע לאחר חיפוש במאגרים במטרה לאתר אנשים שיכולים להיות קרובי משפחה של הרוצח. אז התגלה כי אביו של הנאשם הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להיות קרוב משפחתו של הרוצח.

בעקבות זאת התבצע מעקב סמוי אחר הבן דניאל, עד שנלקחה ממנו דגימת רוק וכך התברר כי הדנ"א שלו מתאים, לטענת הפרקליטות, לפרופיל הרוצח

בעקבות זאת הגישה פרקליטות המחוז, 16.5 שנים לאחר הרצח האכזרי, כתב אישום נגד נחמני, שמתבסס בחלקו העיקרי על אותה ראיית דנ"א.

כשלוש שנים וחצי אחרי שהוגש כתב האישום הגיע לפני כשלושה חודשים שלב הסיכומים של התביעה וההגנה, לפני הרכב שופטי בית המשפט המחוזי יורם נועם, משה ברעם ורבקה פלדמן.

סנגוריו של דניאל נחמני, עו"ד עופר אשכנזי ומיכל רובינשטיין מהסנגוריה הציבורית, הציגו בבית המשפט את סיכומיהם, שהתמקדו בהתנהלות הלקויה, לדבריהם, של המכון לרפואה משפטית, ובמאגר הדנ"א, הלא חוקי לגרסתם, שבו המשטרה עשתה שימוש. הם דרשו לפסול את ראיית הדנ"א שעליה נשען כל התיק מאחר שלטענתם היא הושגה מחוץ לחוק

סיכומיה של התביעה הוצגו על ידי עו"ד דני ויטמן מפרקליטות מחוז ירושלים, שטען כי הדנ"א הוא ראיית המפתח שאינה ניתנת לערעור

מה הצפי: הכרעת הדין בעניינו של הנאשם דניאל נחמני צפויה להתקבל בזמן הקרוב, זאת על פי גורמים המעורבים בתיק

תגובת דוברות בתי המשפט: "לא ידוע מתי תתקבל הכרעת הדין".

קרינה בריל בגזר הדין. צילום: עמית שאבי

פרשת קרינה בריל

העונש יופחת?

הרקע: פרשת הרצח הנוראי, שזעזע את המדינה כולה, התרחשה בשנת 2013, כשקרינה בריל הרגה את ילדיה איגור (7) ומירה (5) בביתם בשכונת תלפיות בעיר

לפני כשנתיים וחצי גזר עליה בית המשפט המחוזי בירושלים שני מאסרי עולם, שאותם תרצה באופן מצטבר. בריל הגישה ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, ולפני כשלושה חודשים התייצבה בבית המשפט העליון לדיון בעניין.

"אני מבקשת מבית המשפט הזדמנות ללכת להוסטל או למקום אחר... אני רוצה ללמוד פסנתר ולהיות מוזיקאית. אני רוצה לעזור לאנשים בכל מה שקשור", פנתה אז רוצחת שני ילדיה אל שופטי בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף בבקשה לערער על העונש שהוטל עליה.

אחרי ששמעו את דבריה הציעו השופטים כי עונשה יופחת למאסר עולם אחד ועורך הדין של בריל והפרקליטות ביקשו שבועיים להשיב להצעה. אלא שעד כה לא התקבלה תשובתם

מה הצפי: בית המשפט מחכה לתשובת הצדדים, שאמורה להגיע בתקופה הקרובה

 האם המזריקה. דיון בימים הקרובים. צילום: יואב דודקביץ'

פרשת האם המזריקה

הכדור בידיים של בית המשפט

הרקע: בחודש יולי נחשפה אחת מפרשות ההתעללות הקשות שידעה המדינה, ובחודש שעבר הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בעיר נגד תושבת העיר, בת 30, על חמש עבירות של התעללות בקטין או בחסר ישע ותקיפת קטין או חסר ישע. על פי כתב האישום, האם הזריקה לבנה, בן שנה בלבד, אינסולין במהלך אשפוזו בבית החולים שערי צדק

על פי כתב האישום, הפעוט נולד כפג והוא סובל ממספר סיבוכים רפואיים. עוד נטען שם כי במהלך חודש מאי אושפז הפעוט בבית החולים לאחר שהאם דיווחה כי הוא סובל מפרכוסים ובמהלך אשפוז זה בוצע בו ניתוח. בסוף אותו חודש ובמהלך חודש יוני אושפז הפעוט בבית חולים שיקומי. לאחר מכן, מתואר בכתב האישום, האם פנתה אל רופאת המשפחה ומסרה לה בכזב כי בעת שהפעוט שהה בבית החולים השיקומי אירע שהסוכר בדמו ירד למצב של היפוגליקמיה, מצב של תת־סוכר שבמהלכו קיימת סכנה מיידית לנזק מוחי עקב אי אספקת סוכר לתאי המוח ומוות של תאי עצב במוח כתוצאה מכך.

על פי כתב האישום, רופאת המשפחה הורתה לנאשמת לבדוק את הסוכר בדמו של הפעוט ולהגיע עימו למיון במקרה של היפוגליקמיה. יום למחרת הגיעה האם עם הפעוט אל המיון בבית החולים כשהוא סובל מהיפוגליקמיה ולנוכח מצבו הוא אושפז. עוד נטען כי במהלך תקופת אשפוזו הזריקה האם לפעוט אינסולין מספר פעמים באמצעות מזרק שהביאה עימה מבעוד מועד למטרה זו וגרמה לצניחה של רמת הסוכר בדמו עד למצב של היפוגליקמיה

בעקבות ירידת הסוכר חיבר הצוות הרפואי את הפעוט למכשיר אינפוזיה, אך לטענת כתב האישום האם חיבלה במכשיר האינפוזיה בכך שלחצה תחילה על כפתור הכיבוי ובהמשך עשתה חור באמצעות פיה.

בהתאם לכך הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על הארכת מעצרה של האם בתנאים מגבילים.  

מה הצפי: בימים הקרובים יתקיים דיון שבו יוקרא כתב האישום לאם והיא תמסור את תשובתה - מודה או כופרת בו.