פסגת זאב. צילום: יואב דודקביץ'

כיצד הפכה השכונה הצפונית לשכונה המבוקשת ביותר למגורים בירושלים?  ב-30 השנים האחרונות גדלה השכונה הצפונית במספר התושבים פי 8 והפכה לאחד האזורים הפופולריים ביותר בארץ, במיוחד לזוגות צעירים. קצת נתונים:

תושבים בסוף 2017: 42,640

תושבים לפני 30 שנה: 5,100 

מחירי הדירות כיום: 3 חדרים: 1.5-1.2 מיליון שקל; 4 חדרים: 1.7-1.5 מיליון שקל.

הרחובות הכי יקרים: פסגת זאב מזרח והרחובות הסמוכים לקניון

מחירי הדירות לפני 30 שנה: 3 חדרים: כ־70 אלף דולר; 4 חדרים: 100-90 אלף דולר.

(הנתונים באדיבות אנגלו־סכסון ולשכת המתווכים.)

מה נשתנה?

בראשית שנות ה־90 פסגת זאב היתה שכונה קטנה ודלה בשירותים, ולמרות המחירים הנמוכים היא לא נחשבה למציאה גדולה. באמצע שנות ה־90 החל בה תהליך גידול ופיתוח מואץ, וכיום היא אחת השכונות הגדולות והמבוקשות ביותר. למעשה, על פי נתוני הביקוש שפרסם בשנה שעברה האתר 'יד 2', פסגת זאב היא השכונה המבוקשת ביותר בירושלים והשנייה בארץ כולה מבחינת הביקוש.

"עברנו לפה ב־85'. פשוט כי היה זול. אז היה רק רחוב אחד - רחוב השישה עשר, ואוטובוס פעם בשעה. לאט לאט הדברים התפתחו, וכל דבר קטן דרש מאבקים מול הרשויות", מספר יו"ר המינהל הקהילתי בשכונה בעבר, אבי שלום.

כיום השכונה היא כבר אחד האזורים המפותחים ביותר בעיר. בשנים האחרונות היא נהנית מהתקציב העירוני הנדיב ביותר בירושלים ומציעה מגוון רחב של אפשרויות פנאי בלי לצאת ממנה. בקרוב יהיה גם היכל תרבות חדש, ובעוד חודשיים אמור להיפתח רשמית קאנטרי קלאב עם בריכה.

נושא אחר שתופס בשנים האחרונות מקום מרכזי בחיי השכונה הוא קרבתה לשכונות הערביות. פסגת זאב גובלת בצד אחד בבית חנינא ובצידה השני במחנה הפליטים שועפאט, שנמצא מעבר לגדר ההפרדה. "כשנכנסנו לגור כאן היה שקט", נזכר שלום. "רק בשנים האחרונות התחילו בעיות, בגלל קריאות המואזינים, או אפילו ירי תועה משועפאט לפעמים. אנחנו מנסים לטפל בזה דרך לחץ על הממשלה ועל המשטרה וגם בדו־שיח והבנות".

יתרונות

המחירים: אומנם השכונה כבר מזמן לא זולה, אך עדיין מחירי הדירות בה נמוכים יחסית.

השירותים העירוניים: מגוון גדול של תרבות פנאי ופעילות שכונתית שמתאימה מאוד לזוגות צעירים. מוסדות חינוך נחשבים, ויש גם דואר, בנקים וסניפי קופות חולים, לצד קניון פעיל וסופרמרקטים.

הקהילה: השכונה כוללת קהילות מגוונות ומלוכדות. למשל קבוצת הפייסבוק של אימהות השכונה היא כנראה המגובשת והפעילה ביותר בעיר.

הרכבת הקלה: 20 דקות נסיעה למרכז העיר.

חסרונות

הפקקים: כשתרצו לצאת מהשכונה, בעיקר בבקרים, תיתקלו בבעיה קשה. השכונה חולקת את תשתיות התחבורה שלה עם מתנחלי מטה בנימין ועם הכפרים הערביים שמעבר לגדר, שעוקפים דרכה את מחסומי קלנדיה ושועפאט. הבעיה עלולה להחמיר עם תוספת של אלפי יחידות דיור שמתוכננת בשכונה בשנים הקרובות, נכון לעכשיו ללא הוספת כבישים

השכנים: בשכונה מנהלים בשנים האחרונות מאבק ציבורי להנמכת עוצמת קריאות המואזינים, וברחובות קו התפר סובלים מזליגת ירי ממחנה הפליטים שועפאט. בגל הפיגועים הקודם היו התקפות רבות על הרכבת הקלה, שהביאו גם להחמרה במצב הפקקים.

ההתחרדות: בשנים האחרונות התרבו החיכוכים בין חילונים לחרדים, בעיקר ליד נווה יעקב. על הפרק: דרישה לשעות שחייה ושעות ספרייה נפרדות ומחאה על הפעלת חנות לא כשרה

עם הפנים קדימה

"קשה לחזות את העתיד, אבל משנות ה־90 המחירים במגמת עלייה. היתה תקופה שבה העלייה נעצרה בגלל התחזקות הדולר, אבל בהמשך הגיעה קפיצה גדולה במחירים ומאז הם רק עולים", מסבירה אמה בונין מסוכנות התיווך אנגלו־סכסון. "גם המצב הביטחוני לא ממש משפיע. ברחובות החיצוניים שקרובים לכפרים הערביים קצת יותר זול, אך אפילו בתקופת ההסלמה לא ראינו ירידה דרסטית במחיר".