רחביה. פינות חמד רבות. צילום: שלומי כהן

תושבים בסוף 2017: 10,347 

תושבים לפני 30 שנה: 7,200 

מחירי הדירות בשכונה כיום: 60,000-32,000 שקל למ"ר (בהתאם לרחוב).

מחירי הדירות בשנות ה־90: 2,200-1,500 דולר למ"ר (התייקרות של כ־400 אחוז).

(הנתונים באדיבות משרד התיווך 'סנצ'ורי 21', חבר בלשכת המתווכים.)

מה נשתנה? 

מאז ומעולם נחשבה רחביה לשכונת היוקרה של ירושלים בהא הידיעה. אלא שהסיבות שזיכו אותה בתואר השתנו מקצה לקצה במהלך שנות ה־90. עד אז היתה השכונה מעוז האליטה הירושלמית, מקום מגורים מועדף על פקידי ממשל, שופטים ושאר האליטה האינטלקטואלית של העיר. כיום הפכה שכונת האליטה החילונית לאזור המועדף על תושבי חוץ ועל עולים חרדים ודתיים מארצות הברית ומערב אירופה, שמהווים היום כבר כחצי מאוכלוסיית השכונה.

תושביה הוותיקים מספרים שבניגוד לתדמית העושר שיצאה לשכונה, בפועל תושביה לא חיו בפאר מיוחד והיוקרה נבעה בעיקר מאופי תושבי המקום. "למרות שלרחביה תמיד היה דימוי של יוקרה, לא גרו פה אנשים עשירים. אני גדלתי ברחביה והדירה שבה חייתי היתה חדר שירותים אחד, מטבח קטן, חדר שינה להורים, חדר שינה לשני הילדים ועוד חדרון קטן לילד השלישי, סלון ופינת אוכל - והדירה הזו עוד נחשבה ליוקרתית ברחביה", מספר אילן אזרחי, יו"ר המינהל הקהילתי 'גינות העיר'. 

כיום תדמיתה של רחביה נובעת בעיקר מדיור היוקרה שנבנה בה. תושבי החוץ שרכשו את הבתים השביחו את הנדל"ן - ובתוך כך בתוך שנים ספורות גם המחירים הרקיעו שחקים. עם זאת, רחביה היא מהשכונות המובילות במספר דירות הרפאים שבה.

ראשית תהליך השינוי בשכונה בשנות ה־90, אז החלו חרדים תושבי חוץ לרכוש בתים בשכונת שערי חסד הסמוכה ולהשביח אותם. אלא שהיצע הנדל"ן של שערי חסד הקטנה נגמר די מהר ואז החלה התופעה להתרחב לתוך רחביה. השכונה התאפיינה אז בבתים נמוכים ופשוטים יחסית ותושבי החוץ זיהו את הפוטנציאל הנדל"ני הלא ממומש שהתושבים המקוריים החמיצו. "כאן בעצם התרחשה הטרגדיה הגדולה של רחביה", אומר אזרחי. "את אותו המהלך של לקחת בניין ישן ולהשביח אותו - אם על ידי הריסה שלו או על ידי הוספת קומות או ביצוע של תמ"א 38 - יכלו לעשות גם בני האליטה הירושלמית החילונית".

לצד השבחת הנכסים בשכונה, הביקוש הגובר לדירות בה בקרב תושבי החוץ גם הפך את רחביה למובילה במספר דירות הרפאים. "זו תופעה מאוד בעייתית. זה גם מעלה את מחירי הנדל"ן, ונוצר מצב שיראלים כבר לא יכולים לקנות פה. זה יוצר ירידה בצריכת שירותים בשכונה, וזה גורם לאנשים בה להרגיש קצת בודדים", אומר אזרחי.

יתרונות 

מיקום: קל להגיע לכל מקום גם באמצעות התחבורה הציבורית, שאף צפויה להשתפר עם קוי הרכבת החדשים שמתוכננים לעבור ברחוב המלך ג'ורג'. 

שכונה נקייה ומטופחת: הניקיון ברחובות ובסמטאות טוב יותר מבמרבית השכונות הירושלמיות.

אווירה: בתי עסק צבעוניים שמושכים קהל צעיר וגורמים להחייאת השכונה, שבה, כאמור, לא מעט דירות רפאים.

חסרונות 

יוקר הדיור: אחד האזורים שבהם נדרש הסכום הגבוה ביותר עבור רכישת דירה. 

יוקר המחייה: ארנונה ומחירי מזון גבוהים ביחס לשכונות אחרות. 

התחרדות: אומנם לא צפוי שנראה ברחביה מלחמות שבת או כפייה דתית, והתושבים מעידים כי לא קיימים בשכונה חיכוכים על רקע דתי וכי היחסים נעימים בסך הכול, אך ההווי במרחב הציבורי השכונתי הופך יותר ויותר חרדי. 

עם הפנים קדימה

"לדעתי המחירים לא צפויים לרדת וכנראה ימשיכו לעלות", אומר אורן כהן, מנכ"ל רשת התיווך סנצ'ורי 21. "אין היצע גדול ברחביה, אין קרקע חדשה, יש מעט פרויקטים של תמ"א 38, והתב"ע מגבילה מראש את כמות המ"ר שאפשר להוסיף. המצב הוא כזה שהביקוש תמיד גבוה מההיצע".