שועפאט. צילום: יואב דודקביץ'

תושבים בסוף 2016: 22,320 

תושבים לפני 30 שנה: 10,400

מחירי הדירות כיום: דירה של 100-80 מ"ר (הסטנדרט בשכונה): 500-400 אלף דולר. הבתים הפרטיים היוקרתיים על הכביש הראשי יכולים להימכר כבר ב־1.5 מיליון דולר ומעלה

מחירי הדירות בשנות ה־90: כ־150 אלף דולר לדירה באותו גודל.

מה נשתנה?

בשנות ה־90 רוב הבתים בשועפאט היו ישנים וקטנים והשכונה התנהלה ככפר לכל דבר ועניין. רבים אז עוד גידלו בוסתני פירות וירקות בחצרותיהם, בעיקר לצריכה אישית, אך היו גם מי שמכרו את התוצרת. אז כמו היום זו אחת משלוש השכונות המבוקשות והיקרות ביותר באזורים הערביים של העיר, לצד בית חנינא השכנה ובית צפאפה.

חקלאות בשכונה אין כבר מזמן, ורוב הבתים כיום חדשים או משופצים בסטנדרט גבוה. עם זאת עד השנים האחרונות שמרה שועפאט על אינטימיות כפרית. הקמת גדר ההפרדה הביאה לכניסת אוכלוסיות חדשות ושינתה את המרקם החברתי

"כשבנו את הגדר ואת המחסומים הרבה אנשים מהאזורים שמעבר לגדר רצו לעבור לכאן", מספרת אום אשרף, מוותיקות השכונה. "אנשים פחדו לאבד את תעודת הזהות שלהם, את קצבאות הילדים ואת השירותים הרפואיים, אז הם עברו לכאן ולבית חנינא. הקבלנים ניצלו את מצבם והעלו מאוד את המחירים. הגיעו הרבה זרים שהתרבות שלהם שונה משלנו, וזה גורם לסכסוכים".

שינוי נוסף שחל בשנים האחרונות הוא בתחושת הביטחון. ב־2014 רצחו יהודים את הנער מוחמד אבו־ח'דיר ומאז שורר בכפר חשש מתמיד מפני טרור יהודי. "אחרי הרצח המצב נהיה קטסטרופה. אף אחד לא צפה שדבר כזה יכול בכלל לקרות", מספר עיסא מוחמד, תושב שועפאט. "אנחנו לא שכונה פרימיטיבית ורוב האנשים פה רוצים בסך הכול לחיות. עד היום יש אנשים שמפחדים להשאיר את ילדיהם לבד מחוץ לבית. כבר כמה פעמים נכנסו בלילה אנשי כהנא והשחיתו מכוניות".

יתרונות

הנגישות: קל להתנייד משועפאט למרכז העיר הערבי (שער שכם וסלאח א־דין) ולרחוב יפו. זאת השכונה הערבית היחידה שעוברת בה הרכבת הקלה, אך יש תושבים שחוששים לנסוע בה ומעדיפים את קווי האוטובוס של מזרח העיר. בתוך רבע שעה אפשר להגיע גם למרכזי התרבות והקניות של רמאללה.

הבנייה: בשונה מאזורים רבים אחרים במזרח העיר, חלק גדול מהשכונה כאן נבנה כחוק ואין חשש שהבית ייהרס כמו בשכונות ערביות רבות אחרות. גם התחזוקה טובה - בשנים האחרונות העירייה חידשה חלק גדול מהתשתיות וסללה כבישים חדשים.

המרחבים: אף שהתושבים הוותיקים מתלוננים על הצפיפות הגוברת, עדיין מדובר באחת השכונות המרווחות ביותר בעיר, עם שטחים פתוחים ובתים נמוכים יחסית.

האוכלוסייה: רוב השכונה מוסלמית, אבל אפשר למצוא בה גם לא מעט נוצרים שמעדיפים אותה בזכות הסובלנות היחסית של השכנים המוסלמים. השכונה אהובה על האליטות המשכילות של מזרח העיר וגם על ערביי צפון הארץ שמחפשים בבואם לירושלים אזורים פחות דתיים. רבים מתושבי שועפאט חיו תקופות ארוכות בארצות הברית ובאירופה.

חסרונות 

יוקר הדיור: זו אחת השכונות היקרות ביותר במזרח העיר.

מוסדות ציבור: לא קיימת בשכונה שום מסגרת עירונית שמאפשרת פעילות תרבות ופנאי וגם אין פארקים וגני שעשועים. תושבי השכונה מודאגים בעיקר מכך שלילדים ולבני הנוער הרבים, שהם כחצי מאוכלוסיית השכונה, לא קיימות אפשרויות לפעילות בשעות אחר הצהריים. הם רואים קשר בין המציאות הזאת לנתוני הנשירה ההולכים וגדלים מבתי הספר באזור.

הביטחון: מאז חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו־ח'דיר התעצם החשש מפעולות 'תג מחיר' של קיצונים יהודים. זה קורה משום שבעוד לרוב האזורים הערביים בירושלים אין ליהודים סיבה להיכנס, בשועפאט ובבית חנינא עוברים עורקי תחבורה ראשיים שמאפשרים נגישות גבוהה אליהן גם לגורמי ימין רדיקלי.